"ומה זה?" "כאן את לוחצת בשביל להדליק את המחשב." "ומה זה?" "זה ENTER אמא." "וזה?" "זה מקש הרווח" "וזה, וזה, וזה, וזה..." הסבלנות לאט לאט מתחילה לפוג, אבל אין מה לעשות. החלטתי לקנות מתנה מחשב חדש וכך עשיתי ואני צריך לקחת אחריות על כל ההשלכות. ה ר ב ה סבלנות, עד שנזכרתי שיש קורסים לאנשים מתחילים שאין להם מושג מעידן המחשב והאינטרנט. "אמא! אני רוצה לשלוח אותך לקורס! הם מסבירים הרבה יותר טוב ממני ויש להם סבלנות וניסיון... :)" "רגע, אתה טוען שאין לי קליטה מהירה? אתה צריך לשלוח אותי למקומות אחרים? אין לך סבלנות לאמא שלך? וואי וואי וואי... "חמודה, לא הבנת אותי בכלל. לי אין את הניסיון ללמד אדם שאין לו מושג קלוש על האינטרנט. ישנם אנשים נחמדים מאוד שיעשו את זה באהבה ובחיוך (ותמורת הרבה כסף). " לא חשבתי שהיצור הזה עדיין קיים (אנשים שאין להם מחשבים), חשבתי שהוא נכחד אבל מסתבר שהוא עדיין חי ונושם כמו גדול! "אני צריכה לחשוב על זה". "ומה זה?" "זה העכבר." "מה?!?!" "לא לא, מכנים אותו בשם הזה, זה לא עכבר אמיתי." "מה זה?" עמדתי באומץ לב על כל מאות השאלות שהפגיזו אותי מכל עבר ואפילו הדגמתי שוב ושוב. זה לא היה קל שתדעו לכם. ממש לא. אמא שלי עדיין דוחה את נושא הקורס למתחילים בטענה שיש לה קליטה מהירה "וכרגע אני לא זקוקה לזה...". עלק.
ואני חשבתי לעשות לה טוב ולעצמי שהכנסתי אותה לעולם שלם שהיא שמעה אותו אינספור פעמים מהסביבה ועדיין לא חוותה אותו. עשיתי לה טוב, לעצמי לא כל כך :) אבל אמא שווה את כל הבלאגן הזה... ויותר!
אז חברים יקרים, לחיי האמהות שלנו, שנזכה ללמד אותם דברים חדשים בסבלנות ובאהבה. לחיים.
|