להלן הודעה אמיתית שקיבלתי באחד מאתרי ההכרויות (כולל סימני הפיסוק קרי-שלוש נקודות וסמיילים): "שמתי לב שאני צעיר ממך ובכל זאת..אני ריאלי ולא אקח ללב אם תגידי לי שאת לא תקחי אותי ברצינות...:) לצורך העניין, הגיל בוודאי לא יפריע לנו לבלות יחד עד שיגיע המיועד והמיועדת..אולי להיפך..זה יתרון... מה דעתך?" אופטימית ונאיבית שכמותי, חשבתי שלא פרשתי נכון את ההודעה, חשבתי לתומי, שאולי הבחור רוצה שאני אהיה המיועדת והוא פשוט מתקשה בניסוח. החזרתי לו הודעה סתמית וקיבלתי חזרה הודעה ממנו "אם הבנת את מה שהצעתי לך בהודעה אז אשמח אם תצרי קשר". אחרי המילים הללו לא היה מקום לספקות. העולל הציע לי הצעות מגונות ללא קשירת חוטים או מחוייבויות. לאחר מחשבות על הנושא והיסוסים רבים לא עניתי לו ולא יצרתי קשר. נשאלת השאלה, למה היססתי בכלל? הרי ברור שדבר רציני לא יצא מזה, למה בכלל העלתי על דעתי את האופציה ליצור איתו קשר? יש בחור בחיי שמתקשר איתי פעם בכמה ימים, רק על ידי SMSים, לרוב בשעות הלילה המאוחרות (מה קורה בן אדם? אתה לא יודע לכתוב לפני חצות הליל?) ובהודעותיו הוא מציע לי לבוא לישון איתו, לא לשכב איתו, לישון איתו. נעניתי בחיוב פעם אחת להצעתו. הופעתי בביתו עם בקבוק יין, מחסנית לעדשות ואוכל לעבודה ליום המחרת. כל הלילה התגופפנו, התנשקנו והתחבקנו במיטה, נרדמנו מכורבלים ועם חיוך על הפנים. שלא יהיו טעויות, סקס לא היה שם ולמרות זאת כשקמתי בבוקר והתלבשתי, הרגשתי את אותה הרגשת ריקנות של הבוקר של אחרי סטוץ. איך זה יכול להיות? הרי לא שכבנו, איך ייתכן שלמרות שלא היה כל מגע מיני עדיין לא יכולתי לחכות לעוף משם בבוקר? ואיך ידעתי שגם לא אשמע ממנו למחרת... ומצאתי את התשובה. חברה הגדירה את זה בצורה המושלמת בואו נקרא לילד בשמו: "אינטימיות מזוייפת" אותה ורק אותה, יש להאשים בשיקולי הדעת המוטעים שלי. העדר המגע הגברי, החיבוק והנשיקה, ללא כל קשר לסקס. הצורך בהתכרבלות, בדיבור בקול מתוק ומטופש, להעלות שאלות סתמיות אך כה עמוקות כגון "להביא לך משהו מהמטבח?" או "יש לך מספיק שמיכה?" או "אתה יכול להעביר לי את הטישיו?" כל אלה גורמים לי לחפש זאת בצורה מלאכותית. הצורך באינטימיות גורמת לנו, סליחה, לי, להשיג אותה בצורה מזוייפת, להעביר לילה מחובקת עם בחור שברור לי שלמחרת לא אשמע ממנו יותר, האינטימיות המזוייפת היא אחותה הצעירה של סקס חד פעמי. הוא לא הופך את העניין לנקי יותר, תחושת הגועל והניצול מתקיימת גם פה. אפקט הבוקר שאחרי לא מרגיש אחרת במקרה הזה וכל זאת למרות שהחרמנות בכלל לא משחקת פה תפקיד, הצורך הוא לא מיני, הוא קיומי. מצד שני, אם לא יהיה את זה אז נשתגע... ובנימה קצת שונה, מקווה שכולם נהנו בחג פורים (שעלי זה החג האהוב) מקווה שהשקעתם בתחפושת ושתיתם עד דלא ידע..... חייבת לציין, שהשנה לראשונה מזה כעשור, לא התחפשתי לחתול וזה הרגיש כה משחרר.... Jaya the cat ^-^ |