Malleus Maleficarum
קורנס המכשפות
פוסטים פופולאריים
-
CALI - Elle m'a dit היא אמרה לי...
30/6/08 | 1073 צפיות
-
Natasha Atlas - Mon amie la rose
23/7/10 | 982 צפיות
-
Elodie Frégé - Je te dis non אני אומרת לך, לא.
27/11/08 | 1000 צפיות
-
אני יודע שהעולם שטוח
9/10/10 | 954 צפיות
-
הגורל המופלא של אמלי פולן
16/10/08 | 1549 צפיות
-
בת אלמוות Lara Fabian - Immortelle
6/12/08 | 3060 צפיות
פוסטים אחרונים
- קיקיון 28/8/13
- חבל דק 7/3/13
- הטוב והרע - סואד מאסי 22/1/13
- שחמט 17/11/12
- בחלומי 21/4/12
- דגל לבן עם נקודות שחורות 25/2/11
כחול הזקן
כחול הזקן היא אגדה עממית, הגירסא המפורסמת ביותר היא של הסופר שארל פרו שפירסם בשנת 1697 לקט סיפורים עממיים שנקרא סיפורי אמא אווזה. האגדה מספרת על נושא הנישואין מנקודת מבטה של הנערה. החרדה משידוך בין זרים גמורים במיוחד שמספר רב של שנים מפריד בין בני הזוג. המיניות בניגוד לאגדות כמו היפהפיה הנרדמת וכפה אדומה היא לא נושא הסיפור אלא החובה לציות. למרות שכחול הזקן מתואר כמפלצת, בני הזוג בהתחלה מסתדרים נהדר עד שהכלה שוברת את ההסכם עם בעלה. הקורא מסיק מכך שזה היה גורלן העגום של שאר נשותיו. נושא הסקרנות הנשית והאי ציות מזכיר את החטא הקדמון של חוה ואת סיפור תיבת פנדורה מהמיתולוגיה היוונית.
אגדת כחול הזקן מתוך הספר 'רצות עם זאבים' מאת קלאריסה פינקולה אסטס, הוצאת מודן.
במנזר של הנזירות הלבנות, בהרים רחוקים, ישנו זקן. איש אינו יודע כיצד הגיע למנזר. יש האומרים, כי הנזירות הן שקברו את מה שנותר מגופו, משום שאיש מלבדן לא רצה לגעת בו. אין יודעים מדוע שומרות הנזירות שריד שכזה, אבל זה נכון, ידידה של ידידה שלי ראתה אותו במו עיניה. היא אומרת שהזקן כחול, וליתר דיוק, כחול כעין האינדיגו. הזקן התנוסס פעם על פניו של מי שאמרו שהוא מכשף שנכשל, ענק חובב נשים, גבר שנודע בשם כחול הזקן.
אומרים שחיזר אחרי שלוש אחיות בעת ובעונה אחת. אבל הן נבהלו מזקנו בעל הגוון הכחול המשונה, ולכן התחבאו כשבא לבקרן. והוא, בניסיון לשכנען שכוונותיו ידידותיות, הזמינן לצאת עמו לטיול ביער. הוא הגיע כשהוא מוביל אפסר סוסים מעוטרים בפעמונים ובסרטי ארגמן. הוא הושיב את האחיות ואמן על הסוסים וכולם דהרו אל היער. בהמשך היום עצרו מתחת לעץ ענק, וכחול הזקן שעשע אותן בסיפורים והאכילן במעדנים.
האחיות החלו לחשוב, "טוב, אולי כחול הזקן הזה אינו נורא כל כך, אחרי הכל." כשחזרו הביתה דיברו ללא הרף על היום המעניין וכמה נהנו בו. ועם זאת, חשדותיהן וחששן של שתי האחיות הבכורות שבו להציק להן, והן החליטו לא להתראות שוב עם כחול הזקן. אבל האחות הצעירה חשבה שאם גבר יכול להיות כה מקסים, אולי אינו כה נורא. ככל שדיברה אל עצמה, נראה לה כחול הזקן פחות נורא, וזקנו נראה לה פחות כחול.
ולכן, כשכחול הזקן ביקש את ידה, נענתה לו. הם אכן נשאו, ואחרי הכלולות רכבו אל טירתו שביער. יום אחד בא אליה בעלה ואמר: " עלי לנסוע לזמן מה. הזמיני לכאן את משפחתך, אם תרצי. את רשאית לרכוב ביערות, לפקוד על הטבחים להכין לך משתה, תוכלי לעשות ככל העולה על רוחך, כל שתרצי. למעשה, הנה צרור המפתחות שלי. את רשאית לפתוח כל דלת ודלת בחדרי המזווה, בחדרי האוצר, כל דלת בטירה. אבל במפתח הקטן, הזערורי הזה, זה שקצהו מעוטר בפיתוחים - בו אל תגעי".
אחיותיה באו לביקור. הרעיה הצעירה ששה לספר להן. "הוא אמר שאנו רשאיות לעשות ככל שיעלה על רוחנו להיכנס לכל חדר שנרצה מלבד אחד. אבל איני יודעת איזה. יש לי רק מפתח ואיני יודעת לאיזו דלת הוא מתאים." האחיות החליטו לשחק משחק. להתאים כל מפתח לדלת שלו. הטירה התנשאה לגובה שלוש קמות, בכל אחד מאגפיה מאה דלתות. התקדמו האחיות לאיטן מדלת אל דלת והשתעשעו מפתיחת כל אחת מהן. הדלתות הסתירו מאחוריהן נכסים מנכסים שונים, כל דבר נראה יותר נפלא מקודמו. לבסוף הגיעו למרתף ובקצה המסדרון נתקלו בקיר חסום. את הדלת התואמת למפתח הקטן לא מצאו. כבר הן עומדות לפנות לאחור, שמעו צליל מוזר. "ארררררר". הציצו מעבר לפינה, והנה, הפלא ופלא - ראו דלת קטנטנה. "אחותנו, אחותנו, תני לי את המפתח שלך. זוהי בודאי הדלת אליה מתאים המפתח הקטן והמסתורי!" מבלי לחשוב, תקעה אחת האחיות את המפתח בדלת וסובבה אותו. המנעול חרק, הדלת נפתחה, אבל בפנים היה כה חשוך שלא ראו דבר. "אחותנו, אחותנו, הביאי לנו נר" קראו. הנר הודלק ושלוש הנשים צרחו פה אחד. בחדר הייתה שלולית דם. עצמות מפוחמות התגוללו על הרצפה, וגולגולות נערמו בפינות כערמות תפוחים.
הן טרקו את הדלת, שלפו את המפתח והחלו לרוץ מתנשפות ומתנשמות אל הקומה העליונה. אלוהים! אלוהים אדירים! הרעיה הביטה במפתח וראתה שהוא מוכתם בדם. ניסתה לנקותו בשולי שמלתה, אבל הדם גבר. "אוי, לא!" קראה. האחיות כל אחת בתורה ניסתה לנגב את הדם מן הפתח - אבל הדם נותר כשהיה, המפתח הגיר לאיטו טיפות דם. היא ניסתה כל שיכלה, שטפה את המפתח במים, שפשפה אותו בחול, בשיער סוס, צרבה את המפתח בלהבה - אבל המפתח המשיך לטפטף דם.
מה אעשה? בכתה. החליטה להחביא את המפתח בארון, וסגרה את הארון.
למחרת בבוקר חזר בעלה הביתה. נכנס לטירה וקרא לרעייתו. "ובכן, איך היה בהיעדרי?" "הכל היה טוב מאוד,אדוני." "ומה שלום מחסני?" "טוב מאוד, אדוני." "ומה שלום אוצרותיי?" "גם שלומם טוב מאוד,אדוני." "אם כך, הכל טוב אשתי? "כן, הכל טוב." "אם כך, מוטב שתחזירי לי את מפתחותיי." ובמבט אחד הבחין שאחד המפתחות חסר. "איפה המפתח הקטן ביותר?" "אני...איבדתי אותו. כן,איבדתי אותו. יצאתי לרכב וצרר המפתחות נפל, וכך ודאי אבד לי." אישה, מה עשית במפתח?" "אני... אני לא זוכרת." "אל תשקרי לי! אמרי לי מה עשית במפתח!" הוא שלח יד ותפס את שערה."כופרת!" נהם והשליכה לרצפה. "נכנסת לחדר, נכון?" הוא פתח את הארון וראה את המפתח הקטן שהמשיך להגיר דם על שמלות המשי היפיפיות שלה. "עכשיו תורך גברתי!" צרח וגרר אותה במסדרון למטה אל המרתף, עד שניצבו מול הדלת הנוראה. כחול הזקן העיף מבט אחד בדלת בעיניו היוקדות, והדלת נפתחה מאליה. שלדיהן של כל רעיותיו הקודמות היו מוטלים לפניהם. "ועכשיו!" שאג, אבל היא נאחזה במשקוף וסירבה להרפות. היא התחננה על חייה. "בבקשה, בבקשה, הרשה לי להכין את עצמי לקראת מותי. תן לי רק רבע שעה, לפני שתיטול את חיי כדי שאוכל להתפלל לאל." "בסדר" רטן, "יש לך רבע שעה, אבל היי מוכנה".
רצה במעלה המדרגות לחדרה והציבה את אחיותיה על סוללות הטירה. היא כרעה על ברכיה, אבל במקום להתפלל קראה לאחיותיה. "אחיותיי, אחיותיי! האם אתן רואות את אחינו באים?""איננו רואות דבר. איננו רואות דבר במישורים הפתוחים." מידי כמה דקות קראה למעלה אל החומות: "אחיותיי, אחיותיי! האם אתן רואות את אחינו באים?" "אנו רואות רוח סערה, אולי ענן חול במרחקים." בינתיים שאג כחול הזקן לרעייתו והחל לעלות במדרגות האבן. אחיותיה קראו: "כן, אנו רואות אותם! אחינו הגיעו וזה עתה נכנסו לטירה."
כחול הזקן הלך במסדרון לחדרה של אשתו. "אני בא לקחת אותך" שאג בקול. צעדיו היו כבדים. וברגע שכחול הזקן פרץ לחדרה, כשידיו שלוחות לפניו לאחוז בה, דהרו אחיה על סוסיהם אל הטירה, ופרצו גם הם לחדרה. הם הניסו את כחול הזקן החוצה, אל החומה, ואז בחרבותיהם תקפו אותו, חבטו ושיסעו, הכו וביתרו, מוטטו את כחול הזקן לרצפה, הרגו אותו אחת ולתמיד והותירו את דמו ועצמותיו לעיטים.
|
תגובות אחרונות
-
רזאל
בתגובה על קיקיון
-
טומי טומי
בתגובה על Iyeoka - Simply Falling
-
arnongold
בתגובה על
-
רזאל
בתגובה על Yael Naim - Far Far
-
fox angel
בתגובה על rc
-
amnondahan
בתגובה על חבל דק
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה מאד
on love שם בכתום הוא קישור
מאוד מומלץ(:
שבת יפה
ממש לא אולי.
אני מאוד שמחה על נקודת מבט שונה לסיפור.
בכל סיפור של התעללות נפשית או פיזית
יש שיתוף פעולה מלא מצד הקורבן מסיבות שונות
שבהחלט יכול להיות להן קשר למשיכה מינית או בלתי ניתנת לשליטה
אולי איבוד השליטה וחוסר הישע לכאורה מעורר אצלם את התשוקה למתעלל.
הי ניתרונית, נהנתי פה..
אולי תענין אותך הצעת קריאה נוספת לכחול הזקן,
בטקסט קצר של A.R. Orage
On Love
Bluebeard and La Belle Dame are the male and
female types respectively of the same psychology-inspirers of hopeless
because unrequitable passion. The decapitated ladies who hung about
Bluebeard's chamber were really about his neck; and they had only to let
go to be free. Similarly the pale warriors and princes in the cave of La
Belle Dame were there by choice; if an irresistible attraction can be called
choice. The legends present Bluebeard and La Belle Dame from the point
of view of their escaped victims, that is to say, as monsters delighting in
erotic sacrifice. But both were as much victims as their titular victims; and
both suffered as much, if not more.
זו בהחלט אופרה של ממש! :~)
היצירה היוותה השראה לכותבי אופרה.
מצאתי אחת: http://www.youtube.com/watch?v=QtXirM0RYKc
אחותי..... בליבי.
מה זה משנה הדקורציה?!...
חוצמזה שיש לו זקן כחול.
תביט שוב.
ליפנים למשל - אין בכלל זקן
ככה שאצלם - הסיפור לא קיים...
אז יש רוע מסוג אחר...
כחול הזקן
שארל פרו
תודה עמלמול :~)
http://en.wikipedia.org/wiki/Bluebeard
כחול הזקן ואמא אווזה הם שני דברים שונים. לדעתי "אמא אווזה" mother goose זה אוסף שירי ילדים עממי בריטי.בויקיפדיה לא מוזכרת אמא אווזה . כדאי לבדוק.
ואני שמחה על כך. זה מראה שלא חווית רוע כזה.
שוני בין בני אדם ותחומי ההתענינות והחיפוש שלהם יכול להביא רק לגיוון ועניין.
התכוונתי שבתוך הדימויים הפשוטים לכאורה כמו מפתחות כאלה ואחרים
אפשר לחפש ולמצוא משמעויות חבויות.
ואיזון.
לא יודעת ניתרו קראתי את החלק שבחרת להביא
כחול הזקן, מפתחות כאלה ואחרים, אחיות ואחים, מאוד עורר את סקרנותי...
ובסוף מה שיצא זה עוד חולה נפש רוצח עלוב מול נערה תמימה
הגיע הזמן לאזן את הכוחות בין הפמיניזם "הקר" והרגשות "החמים" בליבן של נשים
זה לא מסוג הדברים שאבחר לחפש.
הסיפור לא ניסה להיות דמיוני ומפתיע
הסיפור היה במקורו סיפור "חינוכי" לאשה הצייתנית.
ומה סקרנות נשית יכולה לעולל.
את יודעת.. יש את מה שגלוי ומה שנסתר.
צריך לדעת מה לחפש.
כמובן שמוזר.
בנאלי זה משעמם...
אבל כמה דברים מוזרים קיימים בעולם שלנו
והכל מנקודת התייחסות שקשורה לחינוך ותרבות.
מאוד ערמומי לשתול שני עצים מרהיבים לספר כמה הם אסורים למגע
ולהציץ מאחורי העץ עם חיוך יודע כל... עד שהמלכודת נסגרת עליהם.
מעניין מי הנחש בסיפור...
כמה קל בכל פעם לגברים להמציא סיפור ולהאשים את האשה
בכל האסונות שנופלים על האנושות.
ופנדורה... לפחות הספיקה לסגור את התיבה כשהתקווה לכודה לה שם.
זרקתי את המפתח לים.
תגובה מעולללה ארמנד
פשוט מעולה
לי די נשבר הזין מכל הסיפורים האלה כאילו שחסר לנו מהם במציאות שאף עולה עליהם פי כמה וכמה ולראיה "הגואל מציון"
לא היה שום דבר מפתיע בסיפור שניסה להיות דמיוני ומפתיע "כחול הזקן" נו שויין
סליחה חדת..
היי היי היי ניתרוניתירוניתרוניתרוניתרוני
מוזר לי העניין הזה של "כחול הזקן"... כמו שמוזר לי הסיפור של גן העדן...
אתה אלוהים - סבבה !
יוצר לך גבר ואישה - גם כן סבבה
נותן להם להסתובב בסטאלבט באיזה פארק שנקרא גן עדן
אחלה מזג אוויר, אחלה פינוקים של אוכל
אחלה חיות לבידור
נופים מרהיבים וכ"ד...
ואז פתאום אלוהים מחליט שהוא משועמם וצריך להכניס אקשן לחיים
מיצצר 2 עצים חדשים ויפים
תוקע אותם ישר בפרצוף של אדם וחווה
ואומר להם בחיוך מאוזן לאוזן :
"מתוקים שלי... תעשו מה בראש שלכם... אבל בשני אלו את תגעו..."
כמובן שהם נגעו...
הרי למה בכלל היה צריך את העצים האלו מלכתחילה ???
.
וכחול הזקן
סתם מיני אלוהימצ'יק
אתה רוצה להרוג נשים... - תהרוג ותשתוק
מה אתה מייצר מפתחות וסודות וסיטואציות וסיבוכים
בכדי להפיל את האשמה על האישה ???
.
האם כל הסיבה לכך שאלוהים יצר את האדם היה בכדי שיהיה לו למי לומר את המשפט :
"אמרתי לך ?!"
.
אז אם ככה זה העולם...
מצידי שכחול הזקן והאלוהים הזה... יילכו וידחפו לעצמם בתחת
אלוהים את שני העצים
כחול הזקן את המפתח
וזאוס את תיבת פנדורה
.
או שיעזבו אותנו - בני האדם
לחיות כמו שצריך לחיות...
את עור חמור אני מכירה בצרפתית
סיפור נורא של גילוי עריות
מעניין שבקישור ששלחת מרככים את הסטייה בכך שאומרים בת מאומצת
בצרפתית היא בתו לכל דבר.
אבל למה ללכת רחוק בסיפור של לוט ובנותיו שיש מי שמצא בו את הצדיק היחיד בסדום...
גם מסופר על גילוי עריות.
אני אוהבת את הקשר שעשית לפוסט שלי על סוגי אנשים.
נכון, קשה לשרוד סיטואציה כזו. אני דיברתי על רצח נשים ע"י בעליהן לא רק על מכות ועינוי רגשי.
בעברי ניצלתי מגבר אחד שכמה שנים אח"כ רצח את אישתו.
טורקיז..
חשבתי...
לעצב כל מיני דברים לחדרי ילדים ולקשקש על קירות זה נחשב?
:~)
תודה דודה.
יש לי את סיפורי אמא אווזה...-האמת, שבראייה מפוכחת, של אדם בוגר, כל האגדות נראות לי גיבוב של סטיות...
יש הטוענים, שכיפה אדומה, נכתב במקור, בכדי להזהיר ילדים מפני זרים, עמי ותמי הוא בכלל סיפור על פדופיליה, עור החמור מדבר על גילוי עריות וכו'
http://www.tapuz.co.il/blog/viewentry.asp?entryid=1448642
לא יודעת מה איתך, אבל לי יש דם כחול...
אני נורא אוהבת את הצבעים שבחרת לבלוג שלך
חשבת אולי להיות מעצבת פנים....?!
:)
יכול להיות שהתכוונו לאיש שהוא מפלצת
ogre בצרפתית
לגבי הראש הכחול לא בדקתי
כשאני מזהה מפלצות מניפולטיביות אני רצה לכיוון השני.
זהו ספור אימה בתחפושת של סיפור לילדים לפני השינה.
תודה...
ראיתי את הגירסא הצרפתית החדשה של הסרט לפני כמה חודשים
והוא ממחיש את התחושות המחרידות של הפחד והאימה.
בצרפתית זה גם מצמרר עוד יותר
במיוחד כשהוא אומר לה ברוך אבל בנחישות
את חייבת למות עכשיו.
ואני חוזרת לנושא עליו את כתבת... ועל סוגי האנשים..
אפשר להאמין בבלתי יאמן
אפשר לבצע את הבלתי אפשרי
ואפשר לא להאמין ולא לבצע
אין הרבה סיכויים לשרוד סיטואציה כזו של מניפולציות רגשיות וענוי נפשי
אבל זה אפשרי....
ברור שאתה היית מסיים אותו אחרת... כמה לא מפתיע.. (וטוב שכך )
אבל בוא נאמר שהוא היה נושא את המפתח
איך היית פותר את הבעיה שגולגלות מתגלגלות אצלו במרתף?
תודה יואב...
"שארלוט" את חייבת לעבוד יותר על האמונה..
כל אגדות הילדים הן תסריטי אימה שנועדו בין היתר להתמודד עם הפחד.
בהחלט ספר מדהים.
:~)
אני בטוחה שתשמח לשמוע שהטחול שלך יכול להיות כחול.
(שלויימה, תפסיק להתפרע).
ולמה כחול הזקן?
האם זה הצבע או שזו הדמיה לראש כחול.
רונית אני מוצאת את הסיפור מצמרר.
את יודעת...בחיים האמיתיים אשה שממרה את פי בעלה ובעלה הוא מאלה הפסיכופטים שחושבים שהאשה היא רכושו בנפשה ובגופה
אין לה הרבה סיכויים לשרוד סיטואציה כזו, מין הסתם כי בד"כ אין לה צבא פרטי של "אחים" שילחם את מלחמתה.
יום האשה המוכה צריך להיות היום הזה לא סתם יום האשה.
פוסט מצויין ליום האשה.
קראתי בשקיקה עד לסוף הטרגי.
הייתי מסיים אותו אחרת, למשל בשיחת בירור על כוס קפה בין האחים לכחול הזקן.
הבהרות שאינן משתמעות לשני פנים.
ומאז ועד היום כחול הזקן נושא את המפתח עבור גבירתו.........וגו'
אין לי זקן,
חלק אחר בגוף שלי יכול להיות כחול?
ולא העיין !