רקמת חוטי זהב 

ופתאום מחשכת העבר

פרצת באור מסנוור

הארת פינות נשכחות

החזרת חיוך ללב

אשר שכח

אשר התהלך

במקומות זרים

לאט לאט ניתק

רקמת חוטי זהבו

אשר נפרמו באכזריות הזמן

מליבך. 

ופתאום שבת לזרוח

בהווה חיי

ואני גמעתי מחדש

שפעת מכונת זמן

שזרמה והשיבה חיוך ישן.

חדוות-אהבתי הראשונה...