כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    "ויכוח מקצועי"

    2 תגובות   יום שני, 8/3/10, 10:55


    בישראל מתנהל בשנים האחרונות פולמוס חריף סביב שאלת החינוך המקצועי או הטכנולוגי. נושא-דגל ראשי לתמיכה בכך הוא התעשיין סטף ורטהיימר, שספר לנו כך:

    סגירתו של מפעל פולגת בקרית גת היא אירוע עצוב... בעזרת ידידי, ד"ר דן שרון, פתחתי בית ספר מקצועי. לא טכנולוגי, לא מדעי - מקצועי. המלה "מקצוע" מכובדת מאין כמוה בעיני. לא יותר ממאה תלמידים לומדים בבית הספר. ...הילדים, אין אנו מתביישים לומר, נפלטו מכל מוסדות החינוך שבהם למדו בעבר. משרד החינוך אמר להם: אצלנו עושים תעודות בגרות, מסיבות שונות אתם לא מסוגלים להשיגן, לכן מבחינתנו אתם לא קיימים.

     בית הספר מיועד לילדים שיש להם ברק בעיניים כאשר הם מייצרים משהו מוצלח במו ידיהם. הלימודים הם עד חמש אחר הצהריים בכיתות בנות 15 תלמידים. אחר הצהריים הם עובדים בקבוצות לימוד, חמישה תלמידים עם חונך. מי שיכולים ורוצים - יוציאו תעודות בגרות. משרד התמ"ת מתקצב באופן חלקי את בית הספר. כמובן שלא היה שום סיכוי לשתף את משרד החינוך בפרויקט. אני רואה את ההתקדמות המדהימה של הילדים. אני יודע שהם יוכלו להיות בעלי מקצוע נהדרים.

     מבקרי טוענים שאני קובע בעבורם, כבר בגיל 15, את עתידם המקצועי. אינני קובע דבר. התפלגות היכולות הלימודיות של הילדים הללו דומה מאוד להתפלגות אצל ילדים שלא נשרו ממערכת החינוך. כל אחד מהם יוכל לעשות מה שירצה כשיגדל. אני נותן להם אופציה של קיום בכבוד, אופק שיוכלו להביט אליו.

     ...אני אינטרסנט. אני מאמין שבית הספר המקצועי הקטן "צור לבון" יספק לי, כתעשיין, את בעלי המקצוע האיכותיים שלהם אני זקוק במטליקון. אני אינטרסנט. אני מאמין שבית הספר המקצועי הקטן צור לבון יהפוך את הלומדים בו לאזרחים מועילים ותורמים למדינתם, לבני אדם בעלי תחושת סיפוק וביטחון עצמי.

     נואשתי מלהתריע נגד קברניטי חינוך שמובילים את ישראל לשום מקום. התאכזבתי מארגוני מורים שכאילו מדברים על מהות, אך נאבקים רק על שכר ותנאים. כל שנותר לי הוא לנסות ולספר על פינה קטנה בגליל, על מפעל אחד לא גדול ובית ספר אחד קטן, כדי לחזור ולומר את המובן מאליו: חשוב מאוד, ואפשרי לחלוטין, להקים עוד מפעלים ועוד בתי ספר כאלה.

     משפחת פולק בנתה בקרית גת מפעל לתפארת. אם היתה בארץ מערכת הכשרה לתעשייה היודעת להתקדם עם הזמן, היתה כאן היום תשתית מקצועית שהיתה מאפשרת לפולגת להישאר תחרותית על ידי התמקדות בחידושים, אוטומציה או איכות. אם היה לנו - אומר זאת במלים הפשוטות ביותר - כבוד למקצוע, אני בטוח שהמפעל בקרית גת היה עומד היום על תלו.[1]

    בערך באותו זמן (לפני שנתיים), בהתאם לבקשתו של יו"ר ועדת החינוך, הרב מיכאל מלכיאור, נכתב ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך מפורט בנושא זה. תחילתו של המסמך עושה עמנו חסד בהביאה הבהרה מושגית:

    בעבר היתה הבחנה ברורה בין חינוך מקצועי, המתמקד בהקניית מיומנויות טכניות ובהכשרה לחיי עבודה, לבין חינוך טכנולוגי, העוסק בהכשרה לפעולה בסביבות עתירות טכנולוגיה מתוך התבססות נרחבת על מדע. כיום אין הבחנה חד-משמעית בין המושגים, והם עשויים לשמש לתיאור מערכות דומות.[2] 

    נראה שורטהיימר, הראוי לדברי שבח רבים, מתכוון לחינוך המקצועי מן הסוג הישן, שהולך ועובר – בצדק – מן העולם, ועשוי להתאים היום אולי לתלמידים שהוא מתאר בכתבה. בשנת 2020 גם תלמידים כאלה כבר לא יהיו.

    המסמך של מרכז המחקר והמידע עושה עמנו חסד נוסף: הוא מביא לנו מידע מן העולם, המציג באופן ברור את הקשיים העולים מן החינוך המקצועי הקיים בארצות שונות שמקיימות אותו בהיקפים נרחבים:               

     א.         ההשכלה הכללית שהתלמידים רוכשים במסגרות החינוך המקצועי ירודה. כך, במדינות מסוימות הלימודים המקצועיים מהווים חסם בפני התקדמות ללימודים אקדמיים.            

        ב.         החינוך המקצועי ניתן לתלמידים משכבות חברתיות-כלכליות ומאזורים גיאוגרפיים מסוימים, וכך הוא משמר את הפער המעמדי. לתופעה זו ניתן השם הסללה (ההדגשה במקור).

    המסמך מציג בפנינו אמנם גם את ניסיונותיהן של אותן מדינות להתמודד עם הבעיות הללו, אבל בַכיוון השגוי הזה, סיכויי ההסללה הם ודאיים. ועכשיו קבלנו אישור נוסף לחשדות הכבדים שלנו כלפי "החינוך המקצועי". מחקר של בנק ישראל (הארץ, 2.3.10) קובע: "חינוך מקצועי מוביל לקריירה לא משמעותית". לכן, בואו נתגעגע פחות אל מה שנכשל בעבר, ונתבונן קדימה אל אופקים חדשים שיובילו ליתר השכלה ויתר שוויון גם יחד.



    [1] "וידויו של אינטרסנט", TheMarker 19.3.2008.
    [2] וורגן, י. ונתן, ג. (2008). החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מוגש לוועדת החינוך. יולי 2008.
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/3/10 21:50:


      שושי ידידתי ערב טוב,

      תודה לך על תגובתך ועל המקורות שאת מביאה לפתחנו. ועם זאת:

      א. התשובה לבעיות החינוך של ישראל טמונה במקום אחר מאשר "חינוך מקצועי" (מה זה בדיוק בתקופתנו), וכתבתי על כך הרבה בבלוג שלי. אגב, ישנם נושאים בחינוך הפיני, שאבינועם גרנות כנראה לא פגש, שמציינים התייחסות רצינית אל הדרישות של המאה ה-21;

      ב. העובדה שלא מתביישים ב"חינוך המקצועי" עדיין אינה אומרת שאין בו הסללה. יש גם יש.

      כל טוב, אברמלה פרנק.

        8/3/10 13:35:

      כנראה שאנחנו מסתכלים על אותם נתונים אבל במשקפים שונות.

      את נקודת המבט של על דו"ח בנק ישראל הבאתי כאן -

      הגיע הזמן שנסיר את תווית ההסללה.

       

      גם באשר לעולם, אני ממש לא רואה את התמונה שאתה מצייר על פי הדו"ח של מממ כאן

      ראה גם רשמי ביקור מנהלים בפינלנד: למה פינלנד מצליחה יותר? כאן, אני מצטטת:

      "בגיל 16 הם בוחרים בין חינוך עיוני ומקצועי. אלה שבמרכזים המקצועיים לא מתביישים לומר שהם לומדים בבית ספר לדפוס, מלונאות או רתכות..."

       

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין