קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 523 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 470 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
הציצי החוצה
עד לפני מספר ימים שימש המקום הזה כבורדל מכובד, כעת זוהי שוב פיסת נדל"ן המחכה לקונים. בן לולו המתווך אמר שזאת לא תקופה טובה למכור ושזה ייקח זמן. אז בתקופת הביניים אני כאן לבדי עם הכלב הטוב, מסתובבת בין החדרים וחושבת כמה אני בת מזל להיות בעלת נכסים, הן דניידי והן דלא ניידי, ונפלא עוד יותר שהצלחתי בחיי לסחור גם באלה וגם באלה. לדוגמה, קניתי את הבית הזה באיזור הסיטונאי של תל-אביב-יפו על כל היושן שבו, לפני שש שנים. דירה ענקית בקומת הקרקע, עם מסדרון ארוך ושלושה חדרים מכל צד הפתוחים אחד אל השני כמו קטרי רכבת. הדלת האחורית נפתחת אל מרפסת עם מעקה בטנוני, גבוהה אך מעט מחצר הבניין שעץ אורן צומח בו. זה היה המרחב המושלם לבית זונות מהסוג שחלמתי עליו. מדמיוני שאבתי את העידון הצרפתי שביקשתי להאציל למקום, והבניין שנבנה בשנות השלושים היה מלא בפרטים ארכיטקטוניים בסגנון אירופאי, כולו מרוצף באריחים צבעוניים, חלונות גדולים ותקרה גבוהה. הריהוט, השטיחים, הכיסויים והווילונות - כל אלה בחרתי בהתאם לאופנה הפריזאית של סוף המאה התשע-עשרה. הצלחתי לשחזר אף את החושניות הספוגה בריח אבק והאווירה הזנותית המתבקשת. אחר צהרים של ספטמבר. אני מדליקה סיגריה, יוצאת אל המרפסת ויושבת על כסא פלסטיק. על שרפרף ליד מאפרה מלאה בדלי סיגריות מצהיבים, מונחת משקפת אופרה קטנה. הכלב מתיישב למרגלותי ואנחנו נהנים ממגע של רוח עדינה שעוברת ממערב למזרח. אני מתבוננת דרך המשקפת בקן שבנו הירגזים על העץ מכדורי מוך, שיער וצמר גפן. לשמחתי אני מגלה תנועה בקן. יש מישהו בבית. ציפור מציצה החוצה, בודקת את השטח ועפה, שנייה מוציאה ראשה ומסתכלת. זאת כנראה הנקבה, ייתכן שיש בקן ביצים שצריך לשמור עליהן. אולי יהיו אפרוחים. |
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שהעלית את הפוסטים של טמבורין מתהום הנשייה. גם אני התגעגעתי לימי הבורדל העליזים.
מקסים!!!
תודה על הטיול המאוד ויזואלי בבית - ממש ראיתי הכל!
אבל שאלה לי אליך: משב רוח באוגוסט? בארץ? בת"א??? זה פיקשן מוחלט! LOL
תמיד יש דברים שנאבדים בתרגום.... וכך גם הבורדל נאבד בתרגום כשהפך לבית זונות ארצישראלי:
זוהר ארגוב שר בקולי קולות... אלינווווווור.... (מימי, אחת הבנות היתה משעריים. איזה מקריות?)
וכמובן, כמה מ"כסאות צ'יץ'" משפת הים מצאו את דרכם למרפסת שלנו.
ולשאלתך, איתן יקר, האיש בעל 1,000 הפרצופים (אבל שלא טורח לשנות את הקול), סגרתי את העסק. תיאלץ לקחת סיבוב במקומות אחרים. יעני, לך תמצא מי שינענע אותך...
התבלבלתי קצת
מרפסת של מושב בשרון מחוברת לבית קולוניאלי בת"א
שעטנז שרק מילים יכולות ליצור אותו .
ומשקפת אופרה ...בכלל (היא גם כנראה מצופה שנהב )
היי בובה מותק , מאדם ?
שונטאל , בריגי'יט ,
מוניק , או אולי רק נטלי ....., איך בדיוק לקרוא לך
לך כן כן לך גברת המדאם ???
וכמה עולה אצלך סיבוב אם בכלל שווה לבוא לראות, כי בן לולו
המתווך אומר שזו תקופה קשה ויקח זמן
אז מה זה צרפתי כל העסק הזה שאת מנהלת או רק נראה כמו איזה
קאנטרי קלאב , מועדון חברתי באיזה מתנ"ס שכונתי בשנות השמונים?
כסא פלסטיק , כסא פלסטיק , נו באמת אחותי התקלקלה לי התמונה שציירת לי
את בראשי , כבר דמיינתי עצמי , משיק עמך כוסית קוניאק וסיגר בבורדל הצרפתי .
לא צרפתי ולא נעליים , בקושי סולייה , , אח אח הפלטיק הזה קלקל לי את התמונה .
בלילה היא שרה,
ביום, אכלה חרה
כתוב מקסים
רואה בדמיוני את הבית שלך...
שאבתי את העידון הצרפתי שביקשתי להאציל למקום, והבניין שנבנה בשנות השלושים היה מלא בפרטים ארכיטקטוניים בסגנון אירופאי, כולו מרוצף באריחים צבעוניים, חלונות גדולים ותקרה גבוהה
תודה.
תודה. מחמאה כפולה כשהיא באה ממך. אני אוהבת איך שאת כותבת.
כנראה שהציפור הזו יודעת משהו שאנחנו עוד לא יודעים
משהו חדש הולך לקרות בבית הזונות,
טוב שהן עזבו
אוהבת אותך יקירה
ריח של ספר משנות ה50
גאוני!
הצצתי:-)
גרמופון.
ריח מתקתק.
רחש בדים בנפילתם
איך הצלחת לחבר אחר הצהריים של ספטמבר עם כסא פלסטיק
משקפת אופרה עם בדלי סיגריות מצהיבים
ואפרוחים עם זונות?
איך?
אומנית אווירה. זה איך.
מאוד יפה. מאוד.