-אצלי קצת צפוף.אז אולי אצלך?

 כדאי שנשאל גם את אחותך.

-ואחי? הוא איתנו,או עוד פעם איתה?

-אני לא מבינה...

-כי אצלו זו השיטה...

         [אנחה]

-אבל,אמרתי כבר אז,שהיה לא נעים.

-את צודקת.שתבוא,אבל,בלי ההורים.

-תביאי גפילטע? [אבל בבקשה,הרבה,בתבנית גדולה...]

 הדגים שהם הביאו עשו לי בחילה.

 ובכלל לא היה לי אז חשק לשיר.

-וההוא שנרדם,אי אפשר היה בכלל להעיר.

-אבל מה שחשוב,זה ה''מתנה'' שהיא הביאה.

-ואחיך,דאג לכככולם להודיע,

שזה עלה לא מעט,והיא חיפשה שעות.

-נו,באמת...איזה רושם הוא רצה לעשות?

 ובסוף את הכלים,מי עזר לפנות?

-ברור.לא?    את והבנות.

-תאמיני או לא,אין לי חשק לכלום.

 מה את עושה לי פרצוף המום?

 אני לא יכולה להמשיך לשחק.

-אז מה?   בערב חג......להתנתק?

-אני יודעת שאני לפעמים לא בסדר.

-אבל,שתינו,כמו תמיד,משדרות אותו תדר.

-אז אצלי,רק אנחנו ויהיה נחמד?

-רצינית?

 -ולא נדבר על זה עם אף אחד?

-מממממ......ואולי כדאי שגם הפעם נתפשר?

הרי זה ''ליל הסדר'' ולא סתם לילה אחר.

-ונסבול,ונשתוק,ונשיר ונחייך...

-אז מה את אומרת?

   ליל הסדר,

                              אצלך?