רשלנות רפואית בלידה היא אחד מסוגי התביעה המרכזיים והנפוצים ביותר בנושא רשלנות בכלל. העילות להגשת תביעה משתרעות על מעשים או מחדלים שאירעו לפני הלידה, במהלכה או אחריה, והובילו לנזק או לנכות לעובר או לאם, שיש להם השלכה על התפקוד היומיומי ועל איכות החיים. להלן דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית בלידה ואחריה. לפני הלידה רשלנות בקיום מעקב הריון: אי-התחקות אחר רקע גנטי בעייתי של בני הזוג, אי-הפניה לבדיקות שגרתיות או מיוחדות, וכן חוסר מקצועיות בפענוח ממצאי בדיקות אולטרסאונד ובדיקות אחרות. מחדלים אלה עשויים להוביל להחמצת פגם או מחלה שניתנים לאיתור בעובר ולהולדה בעוולה של תינוק בעל מום. התרשלות בלקיחת אנמנזה של האם (אי-עמידה על עבר רפואי בעייתי בהריונות קודמים ומצב בריאות נוכחי). מצבים מסוימים מסווגים את ההריון כהריון בסיכון גבוה ומצריכים היערכות מיוחדת לקראת הלידה. מצבים אלה כוללים היסטוריה של הפלות קודמות, לידות מוקדמות, מחלות כרוניות של האם, קרישת דם, נטילת תרופות, צריכת סמים ואלכוהול, סוכרת הריון, רעלת הריון, נסיבות הקשורות במנח ומצג העובר ברחם והריונות מרובי עוברים. רשלנות בזירוז לידה: קבלת החלטה על זירוז ללא צורך, ולחלופין, אי-קבלת החלטה בשעה שהדבר נדרש (מסיבות רפואיות, הריון עודף, לידה שהחלה אך אינה מתקדמת בקצב הרצוי), בחירת שיטת זירוז בלתי מתאימה, הזרקת מינון מוגבר של החומר המזרז (שעשויה לעודד צירים חזקים ולהוביל למצוקה עוברית בשל אי-אספקת חמצן או להיווצרות קרע ברחם האם). במהלך הלידה היעדר מעקב והשגחה אחר האם והעובר. במהלך הלידה נדרש ניטור צמוד באמצעות מוניטור. התרשלות בכך עשויה להוביל להחמצת סיבוכים אצל האם: עליית החום, שינויים בלחץ הדם, או היקלעות התינוק למצוקה עוברית עקב הפחתת אספקת החמצן, שינויים בדופק, וכריכת חבל הטבור סביב צווארו שעלולה לגרום לחנק, נזקים בלתי הפיכים ואף מוות. מצוקה עוברית שאובחנה באיחור ולא טופלה במועד, עלולה להוביל לשיתוק מוחין או לפיגור שכלי אצל היילוד. סיבוכים אימהיים יכולים להסב נזקים חמורים ליולדת. העדרות של רופא בשלב קריטי או בעת סיבוך בלידה עשוי להוביל לקבלת החלטות מוטעות לגבי אופן המשך התקדמות הלידה. רשלנות רפואית בלידה מיוחדת |