שעות,ימים ושנים של צלילה למעמקי הנפש ובהייה בחלל התיקרה.

ככה היינו מבלים את זמנינו החופשי {שהייה בשפע}.

אני חייבת לציין שזו הייתה התמכרות שולטת ,כזאת שחייבים בשביל לשמור על השפיות.

לגיטרה החשמלית יש יכולת לקרוע אותך לגזרים ,היא נכנסת כל כך עמוק ממש עד הקרביים.

זוכרת אך היא מדברת בעוצמה והרבה מילים ,מילים שלך בעיקר, היא רק עוזרת לך לאסוף  את רגשותך ומחשבותך.

מה שאהבתי בזמנו זו מוסיקה אנסטרומנטאלית, כזו שנותנת מרחב ומפנה מקום גם לך להכנס ולהביע.

ידעתי לשיר כל פריטה שלה,אני מחקה אותה טוב .

היום יש לי מנגינה אחרת ,קצת שונה אבל מיוחדת ,כזאת שמחברת לעולם הבא,עולם של קדושה.

כזאת עמוקה ומרגשת,מלטפת ומרגיעה בעיקר את הנשמה.

סוף סוף מצאתי את הנוסחה המתאימה לי ,תרכובת צלילים עתיקים ,מלפני מאתיים ושלושים שנים.

 יש בניגונים האלו צינורות שעוברים דרכם כבר המון שנים של חסידים צדיקים ששפכו את נפשם והתפללו לטוב.

את זה אני מרגישה שאני שומעת ניגונים חסידיים,אני מרגישה שאני מצטרפת למחול שמתקיים דורות.

אני מרגישה אך הניגון מרפא לי את הנפש ומלמד.

את ההרגשה הזאת חיפשתי שנים,לא שאני מורידה את ערכה של המוסיקה האחרת ,פשוט זה משהו אחר.

פוסט הבא מבטיחה ניגון חסידי.

בשורות טובות