ביטול רישום פלילי - המהפכה יוצאת לדרך

מאת: אילנה קנטור, עו"ד

• "אין אשמה" – נדירים המקרים בהם נסגר תיק חקירה מעילה זו (למשל: כאשר קיימת הוכחה חותכת כי התלונה שהוגשה כנגד אותו אדם הינה תלונה שקרית – במקרה שבו המתלונן חוזר בו מתלונתו ומצהיר כי היא שקרית).  במקרה זה רישומו של תיק החקירה נמחק ומבוטל מהמרשם מיד עם סגירת התיק.

• "חוסר ראיות" – תיק ייסגר מעילה זו כשאין די ראיות לשם הגשת כתב אישום נגד החשוד בעבירה שבגינה הוגשה התלונה (למשל: במקרים של עדות מול עדות, כאשר לא ניתן לדעת למי מהצדדים להאמין).

• "אין עניין לציבור" – תיק ייסגר מעילה זו כשמגיעים למסקנה כי אופי העבירה או נסיבות ביצועה הינן כאלו שאין לציבור עניין בניהול הליכים כנגד החשוד.  במקרים רבים, תיק ייסגר מעילה זו אף בטרם חקירתו של החשוד, כך שישנם מקרים בהם אותו אדם אינו מודע כלל כי נפתח כנגדו תיק (עם סגירת התיק אמורה היחידה החוקרת לשלוח הודעה בדבר סגירתו.  הודעה זו אינה נשלחת בדואר רשום ולעתים קרובות החשוד אף לא מקבלה.   בנסיבות אלו, כאשר הוא גם לא נחקר בגין החשדות – אותו אדם לא יהיה כלל מודע לקיומו של הרישום המשטרתי).

קיימות, למעשה, שתי דרכים באמצעותן ניתן להילחם ברישום כזה.  האחת הינה על ידי הגשת ערר בגין עילת הסגירה של התיק והשנייה הינה באמצעות בקשה לביטול רישומו של התיק מהמרשם הפלילי. 

ערר על עילת סגירת תיק החקירה 

כאמור, המשטרה מחויבת לשלוח הודעה לחשוד בתיק עם סגירת תיק החקירה נגדו.  עם קבלת ההודעה כאמור ובמקרה שבו נסגר התיק מעילה של אין עניין לציבור או חוסר ראיות, ניתן להגיש ערר על עילת הסגירה.   הבעיה היא שמדובר בהליך תחום במועדים והגם שניתן להגיש בקשה להארכת מועד, לא ניתן לעשות כן זמן רב מדי לאחר סגירת התיק.   לכן, הליך זה אינו רלבנטי לרבים, אצלם מתעוררת הבעיה רק שנים לאחר שתיק החקירה נסגר נגדם.
 

בקשה לביטול רישום פלילי  

הדרך הנפוצה ביותר להילחם ברישום התיק הסגור במרשם הפלילי הינה הגשת בקשה לביטול רישומו של התיק.  בקשה זו  תוגש למדור למידע פלילי במשטרת ישראל והיא מועברת, בהמשך, לטיפולו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה. 

התיקון לחוק ב- 2008 קבע כי ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל יכול להביא לביטול רישום מהמרשם הפלילי לפי אמות מידה שיקבעו בתקנות ע"י השר לביטחון פנים (באישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת).

התיקון לחוק אף קבע כי, במסגרת אמות מידה אלו יילקחו בחשבון הזמן שחלף מהאירוע, גילו של האדם במועד האירוע, נסיבותיו האישיות של המבקש ועוד. 

השינוי הדרמטי ביותר לחוק נכנס לתוקף בשנת 2010, בקובעו  כי תיק סגור בעבירה שאינה פשע (קרי, עבירה מסוג עוון – בצידה עונש מאסר שבין 3 חודשים ל-  3 שנים), יבוטל באופן אוטומטי מהמרשם הפלילי לאחר תקופה של שבע שנים מיום האירוע.  

ראש אגף החקירות והמודיעין יכול למנוע ביטול אוטומטי זה, אך עליו לציין מדוע עשה כן (החלטה שתינתן בכתב ולפי אמות מידה של השר לביטחון פנים). 

בכך, הוצא המחוקק את שיקול הדעת המוחלט מידיו של ראש אגף החקירות והמודיעין ונטלו חזרה לידיו של המחוקק עצמו.
 

עד למועד הכניסה לתוקף של התיקון לחוק, המצב הקיים היה: שללא פניה בבקשה לביטול התיק הנ"ל (תיק מסוג עוון) מהמרשם הפלילי, הרישום היה נותר במרשם, למעשה, לנצח. 

עתה, משייכנס החוק לתוקף, תיק כזה יימחק (למעט בנסיבות מיוחדות) באופן אוטומטי תוך 7 שנים. 

בעבר, לא נעתרו לבקשה לביטול רישום תיק סגור בעבירה שאינה פשע בטרם חלפה תקופה של 7 שנים ממועד האירוע ובעבירה מסוג פשע, בטרם חלפה תקופה של 10 שנים (זאת על פי הנחיות פנימיות ולא על פי חוק, שכן החוק לא דן בכך). 

עתה, משפורסמו ביום 3.2.09 תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס"ט-2009, לא זו בלבד שאמות המידה שיילקחו בחשבון לביטול המרשם עוגנו בדין, אלא אף נקבעו תקופות במסגרתן יכולה להיות מאושרת בקשה לביטול המרשם, תקופות אשר קוצרו לעומת אלו שהיו נהוגות עד למועד התיקון לחוק. 

כיום, תיק סגור מסוג פשע יהיה ניתן לביטול, על פי בקשה שתוגש, תוך 7 שנים בבגיר ואילו בקטין, תוך 5 שנים.   

גם תיק סגור מסוג עוון יוכל להימחק על פי בקשה, עוד בטרם חלוף הזמן לביטול אוטומטי – בבגיר, לאחר 5 שנים ובקטין לאחר 3 שנים. 

חשוב להדגיש, כי לא די בחלוף הזמן בכדי להביא לביטולו של הרישום.  הבקשה חייבת לכלול את אמות המידה הנדרשות לשם הביטול כאמור.

למידע נוסף בנושא זה, אני מזמינה אתכם לבלוג שלנו:    http://עוד-פלילי-שביט-קנטור.com/tag/%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%99/