כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    כמה לא מפתיע...

    1 תגובות   יום שלישי, 9/3/10, 14:09


    "ישראל היום" מדווח לנו (9.3.10) שבתי-ספר מזניחים את החינוך המיני. נו – מישהו באמת חשב אחרת?

    בתי-הספר של היום אינם ערוכים לתת מענה לנושא כזה; מערכת החינוך כולה אינה ערוכה. הסיבה? חינוך מיני – נדבר עליו מיד – אינו "העברת חומר". המורים[1] שלנו לכך הוכשרו, ואלה הציפיות מהם, שיידעו "להעביר חומר". כלומר, עדיין ישנה הנחה – זהו המודל החשיבתי הרווח – של "כלי מלא" אצל המורה, ו"כלים ריקים" אצל התלמידים, וכך זה הולך כל הזמן: שופכים מכלי לכלי. זוהי התרבות הבסיסית של מערכת החינוך הישראלית, שמגיעה לשיאה כידוע בבחינות הבגרות. בתרבות הזאת אין מקום לחינוך מיני, שמצריך מיומנויות אחרות לחלוטין מאשר "העברת חומר".

    חינוך מיני הוא הליך בובריאני, דיאלוג מתמשך של אני-ואת אני-ואתה; ההיפוך של "העברת חומר". חינוך מיני כדיאלוג מצריך כישורים אחרים מאלו שמערכת החינוך שלנו מאופיינת בהם. דרושים לו זמן, סבלנות, סובלנות, הקשבה, ובעיקר – בטחון של מי שמנחה את התהליך, שהוא מצוייד במיומנות הדרושה, ואלה הם מתי-מעט.

    חינוך מיני, למי שמצפה לאטרקציות, אינו בעיקר מתן הסבר על אברי הרבייה וטכניקות של יחסי-מין. הוא עוסק ביחסים עמוקים בין בני-אדם, משהו שמאפיין את תחומי ההכשרה של הייעוץ החינוכי והפסיכולוגיה, משהו שהולך ונעשה מסובך יותר-ויותר ככל שעולים בגיל. האתגר העומד בפני מוריהם של חניכים בוגרים, בבואם לדון עם אלה בנושאים בין-אישיים ואינטימיים, הוא מורכב במיוחד.

    אבל הבעייה היא רחבה יותר: מערכת החינוך אינה פנויה להקדיש זמן למגוון של נושאים, קריטיים להתפתחותו האישית של האדם הצעיר (גיבוש זהות לאומית, אמונית, אזרחית, מקצועית; גיבוש ערכים אישיים; פיתוח יכולות חשיבה ברמה גבוהה, פיתוח סקרנות ועוד), כיון שהיא "מעבירה חומר" ו"מספיקה חומר".

    אנחנו ניצבים בפני שתי פרדיגמות מתחרות של עבר ועתיד. הפרדיגמה הישנה עדיין שלטת, אבל היא מקרטעת ונחשפת יותר-ויותר בכל מגרעותיה. היא מכשילה אותנו.

    החינוך המיני אינו לבד. הוא דוגמא לשיטה שלמה, שיומה יגיע. יגיע. מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן, ולהערכתי: לא נצטרך לחכות הרבה.



    [1] השפה הבעייתית שלנו, שכופה העדפה קבועה של לשון זכר על לשון נקבה, עושה לי זאת גם הפעם. אשתמש בצער בלשון זכר, חרף הרוב המספרי המוחלט של נשים במערכת החינוכית, ואיתן – הסליחה והסימפטיה.
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/3/10 00:00:


      דעתי הצנועה והלא מומחית הבעיה העיקרית עם החינוך המיני שאתה מדבר עליו היא שהוא פונה לבוגרים.

      חינוך מיני יש להפנות לקהל המתקרב ומתחיל בחיים המיניים שלו והוא גילאי 10 -14.

      המיניות של הילדים היא שונה כפי שמתחייב מהמבנה החברתי השונה של חברת הילדים. אין שם רגשות עמוקים ואין תפיסה של הזמן הארוך מעבר להיום - מחר.

      תן להם כלים להסתדר עם המיניות שלהם בגיל הצעיר,

      שנן להם את התועלות והנזקים של פעילויות מיניות שונות בגילם,

      עד שידעו לדקלם מחירים של פעילויות שונות בלי להבין אותם.

      כאן אתה יכול לשנות.

      בגיל הבוגר חינוך מיני הוא סעיף לא גדול בחינוך להיות אדם.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין