כותרות TheMarker >
    ';

    בפשטות

    ארכיון

    לעזוב בית

    31 תגובות   יום שישי , 21/9/07, 09:07
     

    ביום הולדתי הקודם - לפני שנה בדיוק,
    קיבלתי בשורה משמחת: הדירה שחתמנו עליה חוזה לפני כמה חודשים סוף סוף מתפנה.

    החיפושים האינסופיים, ההתרוצצויות והזינוק על כל מודעה חדשה שהתפרסמה (בכל זאת, תל אביב), הדיונים בפשרות שאפשר או אי אפשר לעשות, המעבר על החוזה קודם לבד ואחר כך עם עורכת הדין המשפחתית - כל העבודה הקשה נשאה סוף סוף פרי.

     

    זה היה יום מאושר. בשמחת יום ההולדת התערבבה ציפיה לבאות והתרגשות.

    סוף סוף הרהבתי עוז והזמנתי גם את החברות שלי וגם את החברים שלו לחגוג.

    למרות ההתראה הקצרה ובעיות החניה כולם התייצבו בשמחה.

    הכל נראה כל כך נכון - כמו פאזל שמתחיל להסתדר.

     

    כשנכנסנו לבית בפעם הראשונה הוא אולי היה ערום ומלבד כמה ענני אבק לא הכיל כלום
    אבל בין קירותיו היו אצורות המון תקוות וציפיות לעתיד טוב יותר ומאושר.

     

    קנינו את כל מה שידענו שצריך מבעוד מועד. הרהיטים שהעניקו לנו היו ארוזים בקפידה

    אפילו המובילים הגיעו בזמן ועשו את עבודתם ביעילות ומהירות מעוררות השתאות.

     

    ריססנו, ניקינו, סידרנו, התחברנו לטלפוניה ואינטרנט, חיברנו גם את הגז, עשינו רשימות מה חסר, תכננו איך הכל יראה וביצענו גיחות אינספור לאיקאה. שעות על גבי שעות השקענו בהרכבה והתאמה. הכל כדי שנספיק לשעת השין והכל יהיה מוכן כדי שנוכל לבלות את יום כיפור בפעם הראשונה בבית שלנו.

     

    בליל יום כיפור עשינו הליכה בשעת לילה מאוחרת. הלכנו על המחלף הסמוך לביתנו והסתכלנו על אילון מלמעלה בהתפעלות - על רוכבי האופניים שנסעו בסערה, על המכוניות שבאישון לילה, יותר ויותר מעזות לנסוע, כאשר פעם- בזמנים רחוקים וכנראה תמימים יותר זה היה נחשב חילול הקודש והקשבנו הרבה לקולות הקטנים ולשקט.

     

    הכל היה חדש והתחלתי ועם זאת כל כך מוכר ובטוח.

    נשמתי מלוא ריאותי מאוויר הלילה הקריר והמשכר... שכמוהו יש שוב רק בלילות האחרונים.

    יום כיפור של שנה שלפני כן היה נקודת מפנה ביחסינו.

    הייתי גאה ושמחתי שהתקדמנו כל כך הרבה קדימה בשנה הזו.

     

    אחר כך, חברים ביקרו אותנו בטפטוף, וגם הביאו מתנות. כל אחד כאילו הביא מרכיב בנדוניה ובתאום מושלם ולא מתוכנן קיבלנו רק דברים שאהבנו והזדקקנו להם, גם אם לא ידענו. 
    חברה שחזרה מתיאלנד הביאה קרפדה מכרכרת שהתאימה בדיוק לרווח בין הדיסקים במדף. זוג אחר הביא מגבות רכות שהוחלפו לאינספור כלי מטבח וחפצי נוי  - כמה צחקנו על ה"זיכוי שלא נגמר". 

     

    אפילו עציץ למרפסת קיבלנו.

     

    happy end?

     

    בהמשך, אירחנו לא מעט. נהניתי כל פעם מחדש להגדיל במעט את מכסת האורחים, לבשל ולנסות מתכונים חדשים במטבח הצר והלא מואר - אבל שידעתי בעל פה היכן כל דבר נמצא.

    אפילו שטיפת הכלים שאחרי לא הצליחה לחרב לי את השמחה.

     

    אהבתי לשמוע כמה חמים וביתי הבית שלנו. הוא באמת היה כזה. לא מפואר, לא חדש, יש בו אפילו כמה פגמים נסלחים שמוסיפים לו אופי אבל הוא תמיד הרגיש מזמין ומחבק.

     

    זוכרת את הפעם שהדוד התפוצץ ורצתי כאחוזת אמוק למטה בכפכפים - מגששת בשיחים אחר הברז של הדירה שלנו תוך תפילה חרישית שהמזרקה שעל הגג לא קשורה אלי. זוכרת גם כשבליל קיץ חם, ממש לא מזמן, המקרר שבק חיים ולאחריו בתיאום מושלם גם המזגן.

     

    גם השממית שתמיד נפחה בי תקווה קפצה להיפרד בלילה האחרון שלי.

    נהגתי להסתכל בתיאטרון הצלליות שהיא הייתה יוצרת (בדרך כלל בלילות שישי) בדרך כלל תוך כדי מלחמה בפרפר לילה כשהם נאבקים לחיים ולמוות על הצד החיצוני של החלון הגדול שפונה לחצר.

     

    מסתכלת על הבית היפה שלי. שלנו. ועכשיו יהיה - רק שלו.
    נפרדת ממנו וגם מהתקוות שמילאו אותי ואותו.

     

    מקפלת ארגזים, ממלאת שקיות ואורזת את הזכרונות -  
    שיודעת שילכו וידהו כששיני הזמן יכרסמו בהם אט אט .

     

    כשאני סוגרת את הדלת בפעם האחרונה מאחורי,

    החיוך של השבלול על השלט שעליה, שקנינו יחד בנחלת בנימין נראה פתאום עגום משהו
    וצרור המפתחות שבידי מרגיש קל מידי.


    ועכשיו, יום ההולדת שלי שוב פה, בתיאום מושלם בערב יום כיפור.
    ושוב, ישורת אחרונה, הפעם  -  במסלול ההפוך.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/10/07 20:45:

       

      צטט: רסיס לילה 2007-10-02 04:48:04

      למרות שאני לא בקיא בנפשות הפועלות, נשמע שהמר-בחור הזה שלך הפסיד אם הוא עזב אותך.

       

      את כותבת ממש יפה, וכיף לקרוא אותך.

       

      סבור ובטוח שגם מעבר לכתיבה את בנאדם, או יותר נכון- בת חווה נוחה בהחלט מכל הבחינות (פרט לשרטוט ממוחשב).

       

      יש הרבה דולפינים בים, הפליפר שלך יגיע.

       

      בהצלחה.

       

      אין ממש מנצחים בכאלו מצבים... ואני לא חושבת שהוא עזב או אני עזבתי. זה פשוט נגמר.

       

      תודה על המחמאות - אגב, ממה שהספקתי לראות גם אצלך, בענייני כתיבה, המצב לא רע.

       

      בת חווה נוחה אני לא, בלשון המעטה... וכרגע אני מתאמנת בשחיה, סוליקו.

       

      תודה.

        2/10/07 04:48:

      למרות שאני לא בקיא בנפשות הפועלות, נשמע שהמר-בחור הזה שלך הפסיד אם הוא עזב אותך.

       

      את כותבת ממש יפה, וכיף לקרוא אותך.

       

      סבור ובטוח שגם מעבר לכתיבה את בנאדם, או יותר נכון- בת חווה נוחה בהחלט מכל הבחינות (פרט לשרטוט ממוחשב).

       

      יש הרבה דולפינים בים, הפליפר שלך יגיע.

       

      בהצלחה.

        1/10/07 18:15:

       

      צטט: simplicity 2007-09-30 22:00:21

       

      צטט: james woods 2007-09-30 16:06:11

      פגשתי אותך במפגש + הבחנתי בקסם שלך = האחד האמיתי בוא יבוא עבורך (או הבא-בתור או בזה שאחריו. סגור.).

       

      ג'יימס,

      יופי של פעולה אריתמטית הצגת פה - במקום סגור היה אפשר לכתוב מ.ש.ל :)

       

      ו... נבוך

      זה נקרא "לעשות מספרים" (מכסא המחשב....). צוחק

        30/9/07 22:28:

       

      צטט: tet 2007-09-30 18:50:55

      אני יודעת שכאן יש מקום לחיבוקים וחיזוקים,

      אבל...

      עם הפוסט הזה,

      גרמת לי לבכות.

       

      אבל אז,

      נזכרת בחיוך הענק שלך ביום חמישי,

      ואיך נראית לי מאושרת ושונה שם במינגלינג

      ויודעת,

      שמכאן והלאה יהיה לך רק טוב.

       

      טוב.

       

      מבטיחה!

       

      ואו, אני לא יודעת אם להצטער או להסמיק במבוכה על הדמעות.

       

      ומפתיע אותי שראית מישהי אחרת.
      במראה, בעיני, הבבואה לא השתנתה.

       

      ויקירה - המון  תודה על הספק איחול/ספק הבטחה!
      אני בהחלט אעשה את כל מה שאוכל כדי לעזור לה להתקיים.

       

        30/9/07 22:00:

       

      צטט: james woods 2007-09-30 16:06:11

      פגשתי אותך במפגש + הבחנתי בקסם שלך = האחד האמיתי בוא יבוא עבורך (או הבא-בתור או בזה שאחריו. סגור.).

       

      ג'יימס,

      יופי של פעולה אריתמטית הצגת פה - במקום סגור היה אפשר לכתוב מ.ש.ל :)

       

      ו... נבוך

        30/9/07 21:37:

       

      צטט: כפיר דן-ארי 2007-09-29 21:58:51

      נכון, נכון, הם צודקים שם מעליי, צריך לדעת להמשיך הלאה,

      והמשכת,

      סגרת את הדלת מאחורייך, יצאת ממקום אחד אבל בעצם נכנסת למקום אחר, חדש ומלא תקוות, כל כך דומה לתיאור שנתת לחוויה שלפני הכניסה לבית החדש.

       

      שיהיה לך יומולדת שמח,

      והרבה טוב,

      ושתמשיכי לחייך כמו שחייכת במפגש בקפה :-)

       

       

      כפיר,

       

      אולי זה ישמע טיפשי - אבל הצלחת לרגש אותי בבחירת המילים בתגובה שלך.

       

      בעיני מדובר במקום אולי קצת דומה, אבל בעיקר שונה מאוד.
      אז היה אפשר לראות את השביל שהתפתל בגינה מטופחת, מוכרת ואת האופק שאליו הוא מוביל. ועכשיו, נחתתי לג'ונגל שבו הדרך לא ממש ידועה, השבילים לא סלולים והאופק לא ברור.

       

      תודה על הברכות, גם ליום ההולדת!  
      אני בהחלט אקפיד להמשיך לחייך - לפחות עד שקמטוטים בזווית הפה יתחילו להפחיד אותי.

        30/9/07 21:18:

       

      צטט: מורית 2007-09-29 21:41:04

      הגעתי לבקר אחרי ההתכתבות שלנו בענייני אומץ

      ו"נפלתי" על סיפור האומץ שלך...

       

      לא קראת לו ככה אבל זה אומץ גדול לסגור דלת - של בית - של קשר -

      ולהתחיל מחדש.

       

      העיתוי של היומולדת מזכיר לי (להבדיל כמובן אלפי הבדלות) שבארגון שעבדתי בו כשהתלבטו אם לפטר או לא, לרוב דחו לאחרי החגים... לא נעים, לבאס את החג וכו'.

      לי זה תמיד היה מוזר כל התהליך של ה "Stand by" במדינת ישראל,  שהחיים עוברים אליו ברגע שמתחיל ספטמבר.

       

      האומץ לדעתי גם מתחבר ללסגור את הדלת בחודש חגים. ביומולדת. להתמודד בצורה ישירה עם החיים כמו שהם ולהמשיך הלאה.

       

      מקווה שחגגת בינתיים,

      אותי שימחת כבר בתגובה שלך אצלי בפוסט,

      חוגגת איתך גם מכאן,צוחק

      מורית

       

       

      מורית,

       

      זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת שצריך היה אומץ בשביל זה.

      ואני הרגשתי בדיוק הפוך, שאני צריכה להתאמץ ולוותר ויתורים כדי לא לעשות את זה.

       

      רוב התגובות גם לוו במבטים לא מאמינים וציקצוקי לשון.

      אם כבר, הייתי אומרת שהעזתי לאכזב. 

      לא רק את עצמי. את החברים, המשפחה. אפילו את אמא.  את כולם, בעצם.

       

      לא חשבתי לרגע למשוך את זה עד לאחר החגים. זה היה עושה את הכל ליותר קשה עבורי. גם העיכוב שגזרתי על עצמי עד לסיום תקופת המבחנים היה לי לא קל, בלשון המעטה, למרות שהוא יצר עבורי מעין תקופת הסתגלות - כשהוא הסתיים זו הייתה הקלה.

      דווקא כשסגרתי את הדלת התנחמתי בכך שיעבור עלי חודש לא קל,
      והוא אכן היה כזה (ובמובן מסוים, עודנו) - יום ההולדת שאחגוג לבד (ועוד בערב יום כיפור) והחגים שהייתי חוגגת עם משפחתו ושלמרות שלי  הם חשובים - אצלי במשפחה לא חוגגים.
      אבל כשיעבור, אוכל להגיד שהגרוע מכל כבר מאוחרי.

       

      בינתיים בהחלט חגגתי.
      גם חזרתי לחייך, לאכול ולישון. אפילו כאבי הגב כמעט נעלמו.

       

      שמחה שהצלחתי לשמח עם התגובות שלי.

      ובכלל, כיך שהגעת  לכאן, מורית היקרה מחייך

        30/9/07 18:50:

      אני יודעת שכאן יש מקום לחיבוקים וחיזוקים,

      אבל...

      עם הפוסט הזה,

      גרמת לי לבכות.

       

      אבל אז,

      נזכרת בחיוך הענק שלך ביום חמישי,

      ואיך נראית לי מאושרת ושונה שם במינגלינג

      ויודעת,

      שמכאן והלאה יהיה לך רק טוב.

       

      טוב.

       

      מבטיחה!

        30/9/07 16:06:
      פגשתי אותך במפגש + הבחנתי בקסם שלך = האחד האמיתי בוא יבוא עבורך (או הבא-בתור או בזה שאחריו. סגור.).
        29/9/07 21:58:

      נכון, נכון, הם צודקים שם מעליי, צריך לדעת להמשיך הלאה,

      והמשכת,

      סגרת את הדלת מאחורייך, יצאת ממקום אחד אבל בעצם נכנסת למקום אחר, חדש ומלא תקוות, כל כך דומה לתיאור שנתת לחוויה שלפני הכניסה לבית החדש.

       

      שיהיה לך יומולדת שמח,

      והרבה טוב,

      ושתמשיכי לחייך כמו שחייכת במפגש בקפה :-)

       

        29/9/07 21:41:

      הגעתי לבקר אחרי ההתכתבות שלנו בענייני אומץ

      ו"נפלתי" על סיפור האומץ שלך...

       

      לא קראת לו ככה אבל זה אומץ גדול לסגור דלת - של בית - של קשר -

      ולהתחיל מחדש.

       

      העיתוי של היומולדת מזכיר לי (להבדיל כמובן אלפי הבדלות) שבארגון שעבדתי בו כשהתלבטו אם לפטר או לא, לרוב דחו לאחרי החגים... לא נעים, לבאס את החג וכו'.

      לי זה תמיד היה מוזר כל התהליך של ה "Stand by" במדינת ישראל,  שהחיים עוברים אליו ברגע שמתחיל ספטמבר.

       

      האומץ לדעתי גם מתחבר ללסגור את הדלת בחודש חגים. ביומולדת. להתמודד בצורה ישירה עם החיים כמו שהם ולהמשיך הלאה.

       

      מקווה שחגגת בינתיים,

      אותי שימחת כבר בתגובה שלך אצלי בפוסט,

      חוגגת איתך גם מכאן,צוחק

      מורית

       

        25/9/07 09:16:

       

      צטט: החתולית 2007-09-25 06:57:11

       

      כוס יין לבן תקבלי בקרוב מאד, ובשנה הבאה אעיר אותך בשתיים לפנות בוקר, כדי שתנהגי לעיר החודש.

       

      אם בתי כנסת עושים לך את זה, את מוזמנת לשמחת תורה :)

       

      לאור העובדה שהיורה כבר עשה כאן הופעת בכורה , אני מוכנה רשמית להתפשר על אדום.

      את לא מאיימת עלי בכלל - לא עם הנהיגה, לא עם עיר הקודש ובטח שלא עם השעה.

       

      וספציפית, שמחת תורה עושה לי את זה - בעיקר הקטע של ה"קולולו" ושיעור הצליפה :)

        25/9/07 09:06:

       

      צטט: מהya 2007-09-23 09:40:28

      התחלות חדשות, זה נהדר, קחי את זה לכיוונים הכי טובים שיש.

       

      שיהיה באמת מזל טוב, שנה חדשה, התחלה חדשה, שיהיה בהמון מזל טוב ובהצלחה בכל דרך שתפני אליה.

       

      התחלות זה מצויין ומרגש, אבל חייבת להודות שאני יותר נהנית כשמגיעים לעצם העניין.
      לגבי הכיוונים - יש לך מפה, במקרה? :)

       

      תודה על האיחולים נבוך , שנה נפלאה גם לך!

        25/9/07 06:57:

       

      צטט: simplicity 2007-09-23 01:07:27

       

      צטט: החתולית 2007-09-22 11:36:56

      מה אני אגיד לך, מה ?

       

      ביום הולדת מסתכלים לעתים אחורה על השנה החולפת,

      ועושים מין חשבון נפש שכזה. על אחת כמה וכמה כשהוא נופל לו

      על ערב יום כיפור.

       

      עזבת בית אחד ועברת / חזרת לבית אחר והכל סביב ראש השנה,

      ויום ההולדת, ואולי יש בכך משום סימן לבאות - לשנה שתהא כולה

      התחלות חדשות ומעניינות.

       

      בכל פרידה יש סוג של אבל, סוג של תהליך שחייבים לעבור,

      ומתוכו דולים את הזכרונות שישארו ואת אלה שנפרד גם מהם.

      ברור שלא כולם נפלאים ומאירי עיניים, אבל הם אינם כולם איומים

      ומעלים רגשות של כאב וצער.

       

      מה אני מבלבלת לך במוח ? חיבוקים נישוקים, ניפגש בערב אולי,

      נרים כוסית יין (לבן, רק לבן), ונחייך לנו על איך החיים מחלקים לנו

      קלפים שלא תמיד אנחנו יודעים מה לעשות איתם.

       

       

       

      אוי, היה שווה לחכות לתגובה שלך, בחיי.

       

      כל כך הרבה תובנות יפות ומעודדות,
      אבל אני מודה אין כמו כוס יין לבן לרומם את מצב רוחה של בחורה לגבהים חדשים.

      ו...בשנה הבאה בערב כיפור את לוקחת אותי איתך לסיור של סליחות.

       

       

      כוס יין לבן תקבלי בקרוב מאד, ובשנה הבאה אעיר אותך בשתיים לפנות בוקר, כדי שתנהגי לעיר החודש.

       

      אם בתי כנסת עושים לך את זה, את מוזמנת לשמחת תורה :)

        23/9/07 09:40:

      התחלות חדשות, זה נהדר, קחי את זה לכיוונים הכי טובים שיש.

       

      שיהיה באמת מזל טוב, שנה חדשה, התחלה חדשה, שיהיה בהמון מזל טוב ובהצלחה בכל דרך שתפני אליה.

        23/9/07 01:17:

       

      צטט: אביב מצא 2007-09-22 22:05:12

      אם לא היה יום כיפור היה חג אחר.

      העיקר שיהיה יום הולדת שמח ושנה טובה מלאה התחלות חדשות.

       

      עם התאריך של היומולדת שלי...כנראה שחגגתי ביותר חגים מאשר בסתם ימים של חול,

      למרות שלמיטב זכרוני זו הפעם השניה שבה "מתמזל מזלי" עם תענית יום כיפור.

       

      היה יומולדת - לשמח נדאג בהמשך השבוע. אני מרשה לעצמי להוסיף ולאחל 
      שתהיה זו שנה לא רק עם ניצנים חדשים אלא עם צמיחה, התפתחות ולבלוב של ממש.

       

      תודה!

        23/9/07 01:10:

       

      צטט: ד פ נ ה 2007-09-22 21:22:32

      לפני הכל , מזל טוב ליום ההולדת. ואני מקווה שתחגגי אותו השבוע כראוי.

       

      דלת אחת נסגרת ואחרת נפתחת במקומה. כן אני יודעת, זו קלישאה.

      אבל קלישאות נוסחו מתוך החיים עצמם ויש בהן אמת.

      ואני מאחלת לך שנה של התחלות טובות.

       

      שבוע טוב, דפנה

       

      תודה על המזל טוב והאיחולים - אני בהחלט מתכוונת לפתוח בפסטיבל יום ההולדת שלי,

       

      ואני תמיד אומרת: אין כמו קלישאות.

      הן שחוקות, דהויות אבל אם לא הייתה בהן אמת - הן לא היו שורדות.

       

      שבוע נפלא גם לך!

        23/9/07 01:07:

       

      צטט: החתולית 2007-09-22 11:36:56

      מה אני אגיד לך, מה ?

       

      ביום הולדת מסתכלים לעתים אחורה על השנה החולפת,

      ועושים מין חשבון נפש שכזה. על אחת כמה וכמה כשהוא נופל לו

      על ערב יום כיפור.

       

      עזבת בית אחד ועברת / חזרת לבית אחר והכל סביב ראש השנה,

      ויום ההולדת, ואולי יש בכך משום סימן לבאות - לשנה שתהא כולה

      התחלות חדשות ומעניינות.

       

      בכל פרידה יש סוג של אבל, סוג של תהליך שחייבים לעבור,

      ומתוכו דולים את הזכרונות שישארו ואת אלה שנפרד גם מהם.

      ברור שלא כולם נפלאים ומאירי עיניים, אבל הם אינם כולם איומים

      ומעלים רגשות של כאב וצער.

       

      מה אני מבלבלת לך במוח ? חיבוקים נישוקים, ניפגש בערב אולי,

      נרים כוסית יין (לבן, רק לבן), ונחייך לנו על איך החיים מחלקים לנו

      קלפים שלא תמיד אנחנו יודעים מה לעשות איתם.

       

       

       

      אוי, היה שווה לחכות לתגובה שלך, בחיי.

       

      כל כך הרבה תובנות יפות ומעודדות,
      אבל אני מודה אין כמו כוס יין לבן לרומם את מצב רוחה של בחורה לגבהים חדשים.

      ו...בשנה הבאה בערב כיפור את לוקחת אותי איתך לסיור של סליחות.

        23/9/07 01:03:

       

      צטט: maayani 2007-09-21 21:49:23

      שנה חדשה.. התחלות חדשות.

       

      יודעת שזה קשה להפרד מהזכרונות של הבית המשותף.. אבל לא צריך להפרד, צריך לזכור את הרגעים היפים כדי שכל פעם כשיהיה עצוב אפשר להזכר ולחייך..

       

      אל דאגה.. השנה תהיה שנה נפלאה..

      נמשיך להרים כוסיות של יין מבעבע ומלא ניחוח לחיים טובים יותר!

      מזל טוב מתוקה שלי..נשיקה

       

      לא קל להיפרד מהזכרונות, ועוד יותר קשה לדעת שאין דרך חזרה.

      זוכרת את הרגעים היפים וגם את אלו המצחיקים והמגוכחים (והיו הרבה כאלו, באדיבותי).

       

      כדאי לה מאוד להיות שנה נפלאה, לשנה הזו  קורץ

      ואיתך אני מוכנה להרים כוסית יין מבעבע כל ערב... ותודה על המזל טוב.

        23/9/07 01:00:

       

      צטט: סיג 2007-09-21 15:30:41

      קודם כל יום הולדת

      זה

      חגיגה נחמדת

       

      וכמו שאני תמיד אומרת

       

      כל סוף הוא התחלה חדשה.

       

      אז צאי לדרך החדש עם חיוך גדול

      והרבה תקווה

       

      ותראי איך שפתאם לא תהיי כלל חלשה.

       

      גמר חתימה טובה.

       

       

      לחגוג עוד לא חגגתי - אבל זה עוד יבוא.

      את ההתחלה החדשה אשתדל להתחיל ברגל ימין ועם המון תקווה וכוח.
      (רק שהסחרחורות וכרבי הגב מהסחיבות יעזבו אותי כבר)

       

      גמר חתימה טובה גם לך!

        23/9/07 00:57:

       

      צטט: staph 2007-09-21 15:17:54

       

      זמן חשבון נפש, זמן סוף.

      שמת מאחוריך, ואפילו שאהבת, זה בית.

      והבית שלכם, מרגע שיצאת אותו, איננו עוד.

      מותר להתגעגע, אבל לזכור שהבית שלך הוא את..  

       

      יש לך כאן צ'אנס להתחלה חדשה, נקיה.

      ואין כמו יומולדת כדי לחגוג את זה.

      מזל טוב, יקירה:) 

       

      אכן, היה לי הרבה זמן לחשוב (יש שיאמרו יותר מידי).

      צריך גם לדעת מתי הגיע הסוף ולא להסתכל אחורה.

       

      את הצ'אנס להתחלה חדשה כדאי לתפוס ויומולדת זה זמן טוב לעשות זאת.

      ותודה על המזל טוב, יקירתי.

       

        23/9/07 00:53:

       

      צטט: netr 2007-09-21 12:33:57

      למרות השינוי הגדול בסופו של דבר הכל לטובה.

      ומתוקתי המון המון מזל טוב, גם אם אני לא יכולה לתת לך חיבוק חם ואוהב היום אני שולחת לך אחד ענקי וירטואלי ומבטיחה לספק את האמיתי בקרוב.

      בסוף זה יסתדר.

      אוהבת המון!

       

      אכן - שינוי גדול לעת עתה, והחוכמה היא ללמוד מכל דבר (טוב או רע) וליישם בעתיד.

      תודה על המזל טוב והחיבוק החם. מחכה בקוצר רוח לזה האמיתי.

        23/9/07 00:47:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-09-21 09:52:06

      מדהים כמה שאני מזדהה.

      גם אני פעם נפרדתי, לפני יום כיפור.

      ביליתי יום כיפור לבד, אחרי שלקחתי את הדברים.

      מזדהה ומבטיחה לך.

      זה יעבור.

       

      צירוף הנסיבות הנוכחיות והזכרונות מהעבר היה לא קל,

      אבל מודה ומתוודה שזה בסוף עבר - והשד לא היה כ"כ נורא.

      תודה על הסימפטיה, העידוד וההזדהות.

        22/9/07 22:05:

      אם לא היה יום כיפור היה חג אחר.

      העיקר שיהיה יום הולדת שמח ושנה טובה מלאה התחלות חדשות.

        22/9/07 21:22:

      לפני הכל , מזל טוב ליום ההולדת. ואני מקווה שתחגגי אותו השבוע כראוי.

       

      דלת אחת נסגרת ואחרת נפתחת במקומה. כן אני יודעת, זו קלישאה.

      אבל קלישאות נוסחו מתוך החיים עצמם ויש בהן אמת.

      ואני מאחלת לך שנה של התחלות טובות.

       

      שבוע טוב, דפנה

        22/9/07 11:36:

      מה אני אגיד לך, מה ?

       

      ביום הולדת מסתכלים לעתים אחורה על השנה החולפת,

      ועושים מין חשבון נפש שכזה. על אחת כמה וכמה כשהוא נופל לו

      על ערב יום כיפור.

       

      עזבת בית אחד ועברת / חזרת לבית אחר והכל סביב ראש השנה,

      ויום ההולדת, ואולי יש בכך משום סימן לבאות - לשנה שתהא כולה

      התחלות חדשות ומעניינות.

       

      בכל פרידה יש סוג של אבל, סוג של תהליך שחייבים לעבור,

      ומתוכו דולים את הזכרונות שישארו ואת אלה שנפרד גם מהם.

      ברור שלא כולם נפלאים ומאירי עיניים, אבל הם אינם כולם איומים

      ומעלים רגשות של כאב וצער.

       

      מה אני מבלבלת לך במוח ? חיבוקים נישוקים, ניפגש בערב אולי,

      נרים כוסית יין (לבן, רק לבן), ונחייך לנו על איך החיים מחלקים לנו

      קלפים שלא תמיד אנחנו יודעים מה לעשות איתם.

       

       

        21/9/07 21:49:

      שנה חדשה.. התחלות חדשות.

       

      יודעת שזה קשה להפרד מהזכרונות של הבית המשותף.. אבל לא צריך להפרד, צריך לזכור את הרגעים היפים כדי שכל פעם כשיהיה עצוב אפשר להזכר ולחייך..

       

      אל דאגה.. השנה תהיה שנה נפלאה..

      נמשיך להרים כוסיות של יין מבעבע ומלא ניחוח לחיים טובים יותר!

      מזל טוב מתוקה שלי..נשיקה

        21/9/07 15:30:

      קודם כל יום הולדת

      זה

      חגיגה נחמדת

       

      וכמו שאני תמיד אומרת

       

      כל סוף הוא התחלה חדשה.

       

      אז צאי לדרך החדש עם חיוך גדול

      והרבה תקווה

       

      ותראי איך שפתאם לא תהיי כלל חלשה.

       

      גמר חתימה טובה.

       

        21/9/07 15:17:

       

      זמן חשבון נפש, זמן סוף.

      שמת מאחוריך, ואפילו שאהבת, זה בית.

      והבית שלכם, מרגע שיצאת אותו, איננו עוד.

      מותר להתגעגע, אבל לזכור שהבית שלך הוא את..  

       

      יש לך כאן צ'אנס להתחלה חדשה, נקיה.

      ואין כמו יומולדת כדי לחגוג את זה.

      מזל טוב, יקירה:) 

        21/9/07 12:33:

      למרות השינוי הגדול בסופו של דבר הכל לטובה.

      ומתוקתי המון המון מזל טוב, גם אם אני לא יכולה לתת לך חיבוק חם ואוהב היום אני שולחת לך אחד ענקי וירטואלי ומבטיחה לספק את האמיתי בקרוב.

      בסוף זה יסתדר.

      אוהבת המון!

        21/9/07 09:52:

      מדהים כמה שאני מזדהה.

      גם אני פעם נפרדתי, לפני יום כיפור.

      ביליתי יום כיפור לבד, אחרי שלקחתי את הדברים.

      מזדהה ומבטיחה לך.

      זה יעבור.

      פרופיל

      simplicity
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      בפשטות - הפוסטים האהובים