כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    הרוסים באמסטרדם

    27 תגובות   יום שלישי, 9/3/10, 21:47

    למרות ביקורי התכופים בעיר, אני חייבת להודות שאמסטרדם היא העיר האירופאית הפחות חביבה עלי.  חורף קשה עובר על אירופה וקר נורא בחוץ. למי שלא מבקר בחנויות הקפה או ברובע האורות האדומים, לא נותר אלא לבקר במוזיאונים הרבים והמשובחים ברחבי העיר. 

    בביקורי הנוכחי, בתום יומיים של דיונים ארוכים בדלתיים סגורות עם חברי הועדה שמארגנת את הכנס השנתי של הארגון למיפוי מוח האדם, נותרו לי שלוש שעות בלבד לבקר במוזיאונים.  על מה לוותר?  ההחלטה היתה קלה:  על המאסטרים ההולנדיים, כי בעיר יש שתי תערוכות של המאסטרים הרוסיים.

     

    במוזיאון ההרמיטאג' של אמסטרדם, בו מוצגות יצירות ממוזיאון האם בסנט פטרסבורג בו היה לי העונג לבקר לפני ארבע שנים, גיליתי להפתעתי תערוכה חדשה שנפתחה שלשום:  "ממאטיס ועד מלביץ': חלוצי האמנות המודרנית מההרמיטאג'". בתערוכה מוצגים 75 ציורים מרהיבים של מיטב המודרניסטים וכבר בכניסה הבנתי שבחרתי נכון. התערוכה פשוט עוצרת נשימה.  בקומה הראשונה ציורים בצבעים עזים של מאטיס, בעיקר מביקוריו בצפון אפריקה, וקנדינסקי, מבשר הציור האבסטרקטי. 

     

    קנדינסקי, שהוכשר כעורך דין, עסק רבות בשאלה מה זאת אמנות.  לשיטתו, קיימות שלוש צורות של הפשטה (abstraction): 

    impression  - עיבוד של תצפיות ואפקטים
    improvisation - שמופיעה בפתאומיות וללא מודעות
    composition - סינתיזה גבוהה של מודעות, אינטואיציה, ניסיון ורגש.

     

    קנדינסקי האמין שכל צבע, כמו תו מוסיקלי, מעורר צליל מסויים ובעקבותיו רגש מסויים.  לא בכדי תיאר את ציוריו כיצירות מוסיקליות וקרא להן קונצרטים.  קומפוזיציה מספר 6, המבוססת על סיפור נוח והמבול, שצויירה ב-1913 (ערב מלחמת העולם הראשונה), נחשבת לעבודה האבסטרקטית הראשונה של קנדינסקי.  הציור הענק מוצג במלוא הדרו בקיר נפרד ולמתבונן פשוט קשה להיפרד ממנו:

     

     

    בקומה השניה מוצגים ציורים של הפוביסטים, קרי מאטיס, André Derain ו-  Maurice de Vlaminck שחברו יחדיו ב-1900 דגלו בשימוש בצבעים עזים, קווים נקיים וצורות פשוטות.  כעבור שבע שנים נפרדו "חיות הפרא" לדרכם, אך חותמם, כמו "נוף של עיירה קטנה", נשאר לעד: 
     

     

     גם מקומו של פיקאסו לא נפקד ובתערוכה מוצגות יצירות קוביסטיות לא מוכרות ותמונות מהתקופה האדומה (כמה אירוני שהן מרוסיה האדומה :-)).

    Kees Van Dongen ידוע בציורי הנשים שלו ובפוסטרים המפרסמים את התערוכה ברחבי אמסטרדם מופיעה האשה בכובע השחור:     

     

     

    אך דווקא הציור הלא מוכר "אביב" הוא חוויה אסתטית מפתיעה:

     

     

     

    בסיום החוויה הצבעונית קצת התאכזבתי.  הציור האחרון בתערוכה הוא ה"ריבוע השחור" מ-1932 של צייר האוונגארד הרוסי קזימיר מלביץ': 
     

     

     

    הריבוע השחור מייצג את הרגש ואילו המסגרת הלבנה אמורה לייצג את הריקנות שמעבר לרגש.  קשה לומר שהתחברתי, אולי בגלל השעה המאוחרת (וכפי שציינתי בעבר, לא כל יצירת אמנות מודרנית עושה לי את זה...)

     

    התערוכה תינעל ב-17 בספטמבר 2010.  אם אתם בסביבה, אל תחמיצו! 
    מחיר כניסה למבוגר: 15 יורו (ובאמת ששווה כל שקל).
     

    *********

     

    ב-FOAM,  מוזיאון הצילום של אמסטרדם מוצגות שתי תערוכות:
    "זה עלול להיראות מוכר" של הצלם ההולנדי Ari Marcopoulos, עליה לא ארחיב את הדיבור, ו"מהפיכה בצילום" של אמן האוונגרד הרוסי אלכסנדר רודצ'נקו, עליה אני ממליצה בכל פה, אך היא ננעלת ב-17 במרץ.

    לצילום אמנם הגיע רודוצ'נקו לאחר שהתפרסם כצייר ואמן רב-תחומי,  אך רבים טוענים כי בזכותו הפך הצילום מתיעוד גרידא לאמנות, ומשיקוף של המציאות לייצוג ויזואלי חדשני של אנשים, חפצים, מצבים ומושגים אינטלקטואליים. רודוצ'נקו שהוקסם מניגודי האור והצורה טען ש"חובתו היחידה כאמן היא להתנסות" ובאמצעות ניסויים עם המצלמה פיתח שיטות צילום חדשות.  במאמר קצר שכתב ב-1934 טען שהצילום עולה על הציור כיון שהוא מאפשר לאמן להעז ולהתעלות מעל רובנס והציירים ההולנדיים והיפניים. בסיום המאמר טען (בתרגום חופשי שלי): "הצילום ראוי לתשומת הלב, ההכרה, והכבוד להם זוכה האמנות בת זמננו".

    בתערוכה מוצגים צילומי וינטאג' משנות העשרים והשלושים של המאה הוקדמת.  לא ממש התלהבתי מהצילומים שתעדו את החיים ברוסיה בעקבות המהפכות הפוליטיות, אבל צילומים אחרים מאד נגעו לליבי,  בעיקר "מדרגות" מ-1930:

     

     

     

     

     

    ו"נערה עם לייקה" מ- 1934:

     

     

     

    אגב, בשנה שעברה התקיימה הפגישה של הועדה בפאריז.  גם אז היה חורף אפור וקר וגם אז היה לי זמן מוגבל לשוטט במוזיאונים, אבל הצליח לי, ראו "האמריקאים בפריז".  על סיור מוזיאונים ביום חורף לונדוני כתבתי כאן.

     

    חורף חמים ונעים ליושבים בציון :-)


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/3/10 19:19:

      לא שמעתי קודם על רדצ'נקו הנ"ל.

      מעניין שבקורסים השונים מלמדים בעיקר על צלמים אמריקאים מאותה תקופה ומעט מאד על אירופאים.

       

        14/3/10 12:08:

      איך את לא אוהבת את אמסטרדם ??

      הכל יש שם

      זונות סמים ואמנות

      מה בן אדם צריך יותר

        13/3/10 23:25:

      שלום אלומית

      תודה על הסיור

       

      על טוב

      שולמית

        13/3/10 12:09:

      חוץ מקנדינסקי, כל שאר הציורים נראים פשטניים ,לא מעניינים ולא יפים במיוחד.

       

      ציור הריבוע השחור על רקע לבן הוא לא אמנות. 

        13/3/10 04:29:
      במוזיאון תל-אביב שכאן, הרחק מהגולה האפורה 'שלך', יש פורטרט של אותו צייר שנקראת "הנסיכה מבבל" - פרופיל מבריק של פנים יפיפיות בירוק. כשהבנות היו קטנות היינו הולכות הרבה למוזיאון ובתום ביקור בתערוכות המתחלפות היינו הולכות לבקר את ה"חברים שלנו" - מעין מסלול קבוע של "להגיד שלום" למספר תמונות שאהבנו במיוחד מהאוסף הקבוע : קלימנט, פיקאסו, ואן גוך, מירו, מונה וכמובן "הנסיכה מבבל". . .
      תבלי גם בשבילי יקירה ואני אמשיך להביא לך תמונות אביב פורחות מארץ השמש העולה...
        12/3/10 20:09:

      תודה על הסיור הוירטואלי דרך המילים שלך.

       

        12/3/10 19:12:
      תודה, שירלי.  אגב, על סינסתזיה, שהיא היכולת לראות מספרים ואותיות בצבעים או לשמוע צלילים בצבעים כתבתי בפוסט על המוח הצבעוני.
        12/3/10 14:09:
      אה, וכמובן תודה על הפוסט המהנה...
        12/3/10 14:08:


      אלומית -  כייף, כייף לך שאת יכולה לשלב  ככה ביקורים במוזאונים תוך כדי השתתפות בוועדות. אוי, איך הייתי רוצה להיות שם במוזיאון הזה.

      הקשר בין הציור למוסיקה אצל קנדינסקי הוא מדהים ועמוק. כפי שציינת היה עורך דין, וכל המעבר שלו ממשפטים לציור קרה בעקבות חוויה מיוחדת שעברה עליו בזמן שישב בקונצרט במוסקווה (כמדומני שזה היה הבולרו של רוול, אבל נא לא לתפוס אותי במילה). במהלך האזנה הצלילים תורגמו בראשו לצבעים - סוג של סינזתזיה - עירוב חושים, והתחולל בדמיונו מחול צבעים מטורף. זה היה אחד הדברים המשמעותיים שגרמו לו לעשות שינוי בקריירה, לשמחתנו...

       בקשר לריבוע השחור, יש מן הצדק בדברייך... נדמה לי שעלול להיות קשה להתחבר אליו גם בשעות מוקדמות יותר.

      שירלי

       

        11/3/10 10:04:
      אן:  לידיעתך, בכניסה לבית אנה פרנק יש תמיד תור ארוך עם עשרות תיירים יפניים שממתינים בשקט...
        10/3/10 18:49:

      תענוג של ממש לבקר איתך בתערוכות

      תודה!

        10/3/10 18:43:

      צטט: אלומית ישי 2010-03-10 10:13:07

      ירמי:  על אל-על ספונטני שמעת? :-)

      מירב:  לקנות לך את הפוסטר?

      פנינה:  ההולנדים לפחות מדברים אנגלית...

      בלהה:  תודה על הקישור לסרט -- סביר להניח שרודוצ'נקו הושפע ממנו.

      אבי:  מה פירוש "פיתחת טעם משובח באמנות"?  תמיד היה לי כזה, ובכלל "טעם באמנות" זה מושג בורגני מיושן.

       

       

      חזרתע לככב  וקבלתי הצעה לפוסטר:) אם קל לך לקנות אז כן!

      :-))))))))))))))))

       

        10/3/10 16:24:


      אלומית,

      קודם כל תודה על הפוסט המרהיב שבהחלט עשה חשק לראות את התערוכות הללו.

      אמסטרדם? מעולם לא ביקרתי, אבל דווקא בקיץ הקרוב, אם הכל יילך כשורה, אסע לארה"ב דרך אירופה. חשבתי כבר על אמסטרדם (טיסה במחיר מצויין משם לוושינגטון) ותיכננתי למלא את החור בהשכלה שלי ולראות את כל הואן גוך ורמברנט אותם חלמתי לראות מזה זמן....(ובית אנה פרנק כמובן....)

        10/3/10 14:24:

      צטט: אלומית ישי 2010-03-09 22:31:37

      מיא:  מה, גם את לא אוהבת את אמסטרדם?:-)

       

       

       לא. הולנד מאוד מאוד יפה, אבל אמסטרדם עצמה מגעילה, גם יחסית להולנד וגם בהשוואה לבירות אחרות באירופה. התנועה הענקית של צעירים שבאים מכל העולם להתמסטל בקופי שופס די דוחה. הם ממלאים את הרחובות וממש לא נעים להסתובב שם. יש הרגשה של טינופת. 

        10/3/10 12:50:

      תודה  "שלקחת" אותי איתך למוזיאון באמסטרדם

      נהניתי.

      *שוש

        10/3/10 01:38:

      ואוו פשוט ואוו.. פיתחת טעם משובח באומנות. אם כי פילוסוף גרמני אחד אמר שאין דבר כזה טעם באומנות. כשאנחנו אומרים "טעם". אנחנו מתכוונים לומר שאנחנו לא יכולים להסביר למה אנחנו אוהבים ציור אחד יותר מציור אחרובמובן זה טעם היא הגדרה שבאה לכסות על חוסר ידע. אבל בעצם כשאנחנו אוהבים משהו אפשר לנתח את הסיבות לאהבה שלנו כמעט בדיוק מדעי.
        10/3/10 00:16:

      אלומית נראה לי כי הצלחת לקבל פיצוי לקור... תענוג של תערוכות!! והרווח כולו שלנו :)

       

      צילום ה"מדרגות" הזכיר לי את סצנת המדרגות המפורסמת מסרט הראינוע משנת 1925 של אייזנשטיין "פוטיומקין" (ניתן לראות את הסצינה מסביבות הדקה ה-49 עד ה-54 בסרט כשהשיא הוא האם הנושאת את הילד  בזרועותיה ואח"כ עגלת התינוק המתגלגלת במדרגות).

        9/3/10 23:08:

      אני לא אוהבת את אמסטרדם

      דווקא כי גרתי בה כ-8 חודשים

      הכרתי את יתרונותיה שהיא

      יפה והמוזיאונים בעיקר הרייך מיוזיאום

      שם אפשר לראות את משמרת לילה של רמרנדט

      וכמובן את כל תולדותיו ורוב ציוריו של ואן גוך

      עד מותו. וכמובן של רמבראנדט,ואןדייק .

      וגם מוזיאון השיטגליץ.

      וכמובן הרכיבה האפשרית והנעימה על אופניים

      וכמובן נסיעה לשוורצמארקט שוק הפשפשם הגדול בעולם .,נסיעה

      של 20 דקות ברכבת שגם לשם נסעתי לפחות פעם בחודש בימי ראשון מומלץ!

      והיתרון הכי גדול זה להגיע לנמל התעופה סחיפול

      שהוא מהיפים ולנסוע ליעדים יותר מעניינים באירופה.

      שכן תעלות אמסטרדם מסריחות מאוד,

      ואין מידות סבירות של בגדים  בארץ הזאת.

      ותערוכת הצילומים שהבאת נראית נהדר.וכמובן

      האימפרסיוניזם המופלא. הנאה צרופה.

      ובסך הכל נראית חוויה אסתטית יפיפיה.

        9/3/10 22:47:


      כפרה עלייך, אין עליי כוכב. שיחדתי את כולם היום רק כדי שיבואו אצלי בפוסט וירגישו אשמים שלא כותבים או נותנים איזה כוכב.

      ואז את באה לי עם זה. הפוסט הכי שווה היום.

       

      אם את יכולה לרכוש לי את זה

      אני מאוד אשמח.

      תודה מראש :-)

       

      וגם הצחקת אותי היום בטירוף עם הועדה :) אז את יושבת שם וקובעת את עתמיד המוח והמיפוי שלו???

      כיף לך שאת יכולה ככה ללכת לך בקטנה למוזאון.

       

      אני אככב אותך, נשבעת את תראי. :-)


      נפלא. עשית לי חשק.
        9/3/10 22:23:

      אמא שלי ז"ל למדה באקדמיה לאמנות בויימר ולדבריה אחד המורים שלה היה קנדינסקי. קשה לומר שזה מוסיף להבנה שלי של העבודות שלו. בכל זאת כשאני צופה בעבודתו, אני חש את העוצמה שלו.

      תודה שאת משתפת אותנו בחויותיך בצורה כל כך חיה. איך הצלחת לצלם (או שזה מקטלוג).

      בברכה

       

        9/3/10 22:22:


      אלומית יקירתי

      את מגרה אצלי את כל החשקים לנסיעה לאירופה. נחמד לגור בארץ אבל אני מקנאה בך שאת מתגוררת באירופה ומסוגלת לקפץ בין שפע התערוכות.

      באמסטרדם אני אוהבת נורא את הרייקס, אין לי מושג אם כבר נפתח מחדש אחרי שהיה סגור למשך כמה שנים בגלל שיפוצים. אבל הקומה שמכילה את הרנסנס הפלמי היא מקום שהייתי מוכנה לעבור לגור בו למשך כמה חודשים (:

      ואגב תערוכות במאי נפתחת במרכז פומפידו רטרוספקטיבה של לוסיאן פרויד. מכיוון שאזדמן לפריס קרוב לוודאי לצרכי איסוף חומר מחקרי אני מקווה להיות בה. אבל את כל כך קרובה, תעקבי אחרי זה ואל תחמיצי.

       

       

        9/3/10 22:10:

      לאור מה שהראית לנו פה, לא אכפת לי לשבת באמסטרדם או בהאג.

      איזה כיף שאת משתפת. בשביל קולטורה כזאת אני מוכנה לשאת את הקור :-)

        9/3/10 22:08:

       גם זה מאלביץ'. אני אוהבת אותו מאוד.

       

      לעומת זאת אמסטרדם היא עיר מסריחה מבירה, והתעלות שלה בכלל מטונפות. מזל שעכשיו קר. בקיץ הן מהבילות שבא לך למות. 

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין