היא לוחשת היא ספונה בתוך עולמה הוא אומר לא מצליח לחוש אותה נינה ילדה אוטיסיטית מלטפת את שיערי אומרת אני אוהבת אותך תישארי לא מצליחה ממש להבין את הצחוק המתגלגל שלה רק במיים הכל נעלם שום דבר לא ממש חשוב נדמה לי שכולם חיים בחשיכה עם הבלחות קטנות של אור ואז באה הדממה משתיקה את כל הרעשים בדומיה של זכוכית שבירה הכדור מסתובב השמש לא |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה ש.. luis 56 כתב,
בהחלט מסכימה אתו.
.
ומודה לך
העולם סובב, לא נכון תמיד...
אהבתי את רגישותך, גריס
תודה.
גרייס
ואת כותבת נהדר
כתבתי גם פעם שיר
על ילד אוטיסט
גם הייתי בערב התרמה בגן שמואל
לילדים אוטיסטים
תודה לך על שירך הנוגע והיפה
סופשבוע נהדר
אשוב
360 מעלות
תמיד חוזרים לאותה נקודה,
אנו חשים זאת כעולם של עצבות
והכדור מסתובב
ולכאורה
"שום דבר אינו חשוב"
האם רואים אנו את העולם מעיניהם ?
"תישארי איתי" היא אומרת ,
שתי מילים שסוחטות דמעות...
ואת כה חזקה , מחזיקה עצמך בכוח ,
ומעניקה מטוב ליבך , טוהרך ,
ומשתפת אותנו לדמוע איתך , קימעה...
ואפשר לצאת קצת לשמש , לאור שבטבע
לשטוף פנים שוחקות
במים של קרניים
המפזזות...
מרגש, עצוב, ונוגע ביותר.
כתיבה משובחת, כתמיד גרייס
יוליה
אי אפשר לחיות את עולמו של האוטיסט
אולי רק לנסות לחוש אותו
מכאן האפלה והבלחות האור
וכן, רק במים הכל נעלם
המים המטהרים
המכילים
גרייס
זה יפה מה שכתבת כאן
רגיש ומכמיר לב.
יופי!
בועה., חבל שהשמש לא מגיעה אליה. עצוב.
זהו שהחשיכה לא עוטפת בהכרח את האוטיסטים
אלא גם כביכול אנשים רגילים
אור, הבלחות של קרני שמש
יגיעו או שלא?
*
}{שטוטה
אוטיזם והפרגמטיקה של השמש
שקט חושך נגיעות אור ובצד מתישבת לה שמש שרוצה להתפוצץ כי אף אחד לא רוצה מאורה ומחומה.
גרייס, הרבה אפלה בשיר שלך.
כולנו זקוקים לקרן שמש.
הבוקר עלה. יש לפתוח חלון...
יש קרניים. ראיתי
בוקר טוב לך...