| פרשת השבוע מתחילה בד"ה (בדיבור המתחיל) " ויקהל משה את כל עדת ישראל " או בסגנון אחר משה אוסף את כל עם ישראל כדי לומר להם את אשר ציווה הקב"ה , עיקר הציווי היה בעניין בניית המשכן בכלל הפרטים שלו , אבל עוד לפני עיקר הציווי (בניית המשכן) שכל הפרשה (ויקהל) עוסקת בו , מקדים ציווי נוסף והוא " ששת ימים תֵעָשֶֹה מלאכה וביום השביעי וגו' , שבתון וגו' " . יש להקדים רקע לדיבור הנ"ל שבא אחרי חטא העגל ולאחר שסלח הקב"ה לעם ומשה יורד מההר עם לוחות שניים , ואז מגיע הדיבור " ויקהל" . הרבי מדקדק בעניין המילה "תֵעָשֶֹה" שהייתה צריכה להיות דווקא בלשון תעשו , כדוגמת המשך הציווי המתייחס לשבתון " כל העושה בו מלאכה יומת " , שעשיית המלאכה בשבת מתייחסת למלאכה שנעשת ע"י העושה אותה , ובימות החול נראה כי המלאכה אמורה להעשות מעצמה " תֵעָשֶֹה " , וההסבר בזה הוא שעצם העובדה שנצטווינו לעשית מלאכה בששת הימים היא רק מצד הכלי הגשמי לקבלת השפע ( מזונות של האדם קצובים לו מראש השנה לראש השנה ) ואם לצורך העניין אדם מרבה בשעות עבודה אין לו ברכה בכסף ובדרך אחת או אחרת הוא יפסיד את מה שלא שלו או להפך אם מגיע לו יותר גם זה יגיע בדרך אחת או אחרת , ובכלל הציווי לעשיית מלאכה היא קלל מאז שיצא האדם הראשון את גן עדן , והידור עושים רק בברכות לא בקללות ! , ומכאן אפשר ללמוד עניין אחד פשוט , דיוק המילה " תֵעָשֶֹה " בא ללמד אותנו כי אין לעשות את המלאכה כעיקר ובטח לא להדר בה מעבר לשעות המקובלות בטח לא ר"ל בשבת , מוסיף עוד הרבי ומדייק את החשיבות שמגיע הציווי הזה אחרי חטא העגל שהוא עבודה זרה , והסיבה לכך היא שלא פעם אנחנו חושבים שאם אנחנו נעשה תחבולות או נשקיע את כל כולנו בעבודה שאנחנו עובדים מעבר לנדרש נצליח להגיע לתוצאה שונה . מסביר הרמב"ם שהשורש לעבודה זרה נובע מכך שבני האדם התחילו לייחס חשיבות לצינורות שבאמצעותם מעביר הקב"ה את השפע לעולם הכוכבים או בלשון הרמב"ם הגלגלים , וכך בני אדם התחילו להכיר תודה לכוכבים , אלא , שפה נפלה טעות חמורה , שכן הגלגלים הם חסרי זכות בחירה והם כ " גרזן ביד החוצב " ( שהעץ חושב שהגרזן הוא המכה אותו ולא היד שאוחזת בגרזן ) ואם כך בוודאי שאין ליחס חשיבות לגרזן כמו שאין לחשב חשיבות יתרה לעבודה (המלאכה) שנצטווינו ש " תֵעָשֶֹה " אין הדבר אומר שבזמן העבודה יש להתרשל ח"ו , אלא להשקיע את מה שהעבודה דורשת ומכל הלב אבל עד לאותו הגבול שאז זה כבר הופך להיות כדוגמאת עבודה זרה , ידוע מה שדורש בן עזאי " בשמך יקראוך במקומך יושיבוך ואין אדם נוגע במוכן לחברו , ואין מלכות אחת נוגעת כמלא נימה בחברתה " , כל זה מסביר למה ציווה משה את הציווי הנ"ל לאחר חטא העגל ורק לאחר מכן המשיך בציווי השני שהוא פרטי בניית המשכן , שכן התיחסות נכונה לעשית המלאכה בששת הימים עוקרת כל עניין של עבודה זרה ! , שהקב"ה ישפיע שפע של פרנסה לכולנו ואמר כבר הרבי שיש עניין שיהודים יבקשו עשירות בלי גבול בזמן הזה כי בקרוב מאוד כולנו נהיה שותפים בבניית בית המקדש השלישי אכי"ר תכף ומייד |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה:)
שבת שלום
תודה, הארת לי את העניין באור חדש.
ודאי שאני יודעת שהכל מאת ה', זוכרת להודות ומחוברת לעובדה שכל יצירה שלי היא בעצם מתנה מה'.
גם ללקוחות שלי אני אומרת את אותםן דברים, וכשהם נדהמים מהבטחון שאני משדרת במקצועיות שלי ובסרט שאפיק עבורם אני מרגיעה ואומרת, שאני יכולה לומר את זה כביכול על עצמי, על העבודה שלי בלי להרגיש מבוכה או גאווה דוקא כי אני יודעת שזה ממש ממש לא תלוי בי ואני רק צינור, הבטחון שלי בעצמי נשען לגמרי על הבטחון שלי בה', ואת זה אני אומרת גם ללקוחות שאינם מחוברים כמוני לבורא עולם לפחות מבחינה חיצונית,
אלא שהמאמר שלך פתאום גרם לי לחשוב על מידת ההשתדלות - וכאן המקום להתבונן ולבדוק האם אני מדייקת בכמות השעות המוקדשות לעבודה, והאמת היא שאני מאוד אוהבת את העבודה שלי וזה ממכר, אבל אולי מוטב להשקיע פחות בעבודה ולהשקיע יותר בעיקר...
מחשבות טובות ושבת שלום!
איילת
תודה ושבוע טוב .
*
בע"ה
יפה כתבת
עניין של עבודה זרה ! , שהקב"ה ישפיע שפע של פרנסה לכולנו ואמר כבר הרבי שיש עניין שיהודים יבקשו עשירות בלי גבול בזמן הזה כי בקרוב מאוד כולנו נהיה שותפים בבניית בית המקדש השלישי אכי"ר תכף ומייד
אמן כן יהי רצון
יישר כוח גדול ארז
ברוך תהיה נשמה
תודה רבה לך ארז ,
העבודה הזרה הזו .. זאת הנפילה בעצם של
"כוחי בעוצם ידי..." וכמה בקלות אפשר ליפול שם,
העבודה היא האמונה להתאמן בזה כל רגע ורגע..
שבת שלום
תודה ונהנתי לקרוא....*