כי כבר אי אפשר לדבר איתך עייפתי מלוותר, להתחבא מרגשותיי עייפתי מעצמי וגם מכל דאגותיי רציתי שיהיה לנו טוב רציתי שנמשיך לאהוב אבל את כבר אינך ביעף עקרת אותי מליבך עוד יאמרו הימים אם החלטת נכון טעויות הן חטאם של בעלי אגו ואון מתי כבר תפסיק את ימיי לאמלל די כבר תן לי להתאבל יודעת שיהיה לי קשה הלבד יודעת שאבכה לי לילות על הכר אבל אין לי ברירה אלא לסגת אחור יש לי את מי לכסות עוד בקור שני גוזלים שלא חטאו מעולם יישארו תחת כנפיי ויתנו אמונם שאותם לי אשמור ואגן על ביתם שאני אהיה כל עולמם נשברתי, כבר לא רוצה לבכות על חלב שנשפך על רצפה עקרה ונזל כואב לי הגוף ועייף הוא הגב מעול האעזבה, הלב נעלב די לי להיות מרצה את כולם די לי לדאוג שלא אפגע באדם רוצה לי קצת דרור, להושיט את ידיי ולקחת אויר כך אל תוך ראותיי סמכתי עליך שתהיה לי כקיר כחומה שתגן על לב שביר בעטת לאמונה שלי היישר בפנים השארת אותי עם קרביים ריקים אהבתי אותך כמו שלא אהבתי מעולם איכזבת אותי ונגמר לי הים כמו גל אשתחרר מהכלא הסוער שאת חיי מכסה ועוטף כסוהר די לכאב לדמעות ולצער די כבר לחשוב שהכל העצר יבואו ימים של אושר עילי וגם אם לא אשאר עם עצמי
|