"שמן ומים". (מילים: מאיה רוזנפלד זנגילביץ) דוקא כשאצלי הכל נכון וכה ברור, אצלה מרגיש סבוך ומעורפל וכשאני בנסיעה במושבי הלא חגור, חנוטה היא ונושאת חיוך כה דל. דוקא כשבפנים כל אבריי נחים מלכת, אצלה הם מתמרדים בצעקה. ואם בוכה אני מבלי סיבה מהשלכת היא דלתה סוגרת בטריקה. אז מה, אני יודעת שלקשת כלל גוונים ולכל אחד מבין צבעיה הוד וגינונים. אז מה עם שמן בתוך מים זהו מחזה, מדוע לא סופגים השניים יחד זה את זה ?!.. דוקא כשקר לי וסומרות שערותיי, חם לה בלי אויר לנשימה. וכשגרדום לצוארי מדיר שינה שוב מעיניי, בלאט תרגע, תשב מוגנת בקינה. דוקא כשריחות וטעמים חושיי מכהים, היא בקדירתה תרקח תבשיל של מרורים. אני יתד אתקע לי בין שדות לא חרושים והיא תכה שורשה בין מגדלים ממוספרים. אז מה אני יודעת שלקשת כלל גוונים ולכל אחד מבין צבעיה הוד וגינונים אז מה עם שמן בתוך מים זהו מחזה מדוע לא סופגים השניים יחד זה את זה ?!.. |