בשיחה שהיתה לנו אתמול עם חברים, עלתה השאלה כמה מחבריי הפייסבוק שלי הם יהודים (אזכור קטן - אני חיה באוסטרליה שלוש וחצי שנים). בגדול חשבתי - 150 יהודים, 50 לא יהודים. החבר אמר שיחסית יש לי הרבה חברים לא יהודים, וזה בטח קשור ללימודים באוניברסיטה. הוא גם הזכיר את האחיין המתבגר שלו (שהוא יהודי אוסטרלי) שיש לו בערך 400 חברי פייסבוק, וכ- 20 מהם אינם יהודים. אמנם הוא הולך לבית ספר יהודי, אבל בכל זאת, היחסים האלה הביאו אותי לחשוב על העדפות אתניות ועד כמה הן מושרשות בנו וכמה הן גורמות לנו להתחבר (מלשון חברות) עם אנשים מסויימים ולא להתחבר עם אחרים.

וזה לא כל כך חדש, יש מחקרים שמראים כי רקע אתני דומה הינו מכנה משותף גבוה יותר בין חברים מאשר השכלה ואפילו גיל. וגם במחקר שלי מצאתי נטייה מובהקת של ישראליות להתחבר עם ישראליות אחרות באזור. ובכל זאת מעורר חומר למחשבה בעיקר בעניין של אינטגרציה חברתית (מחשבות שמעסיקות אותי בימים אלה) ובהשלכה לישראל - קליטת עליה למיניה.

אבל השיחה הזו היתה רק ההתחלה...היום מצאתי את עצמי מנתחת את חברי הפייסבוק שלי (בחרתי בפייסבוק ולא בקפה, כי בקפה הרוב המוחץ הינם חבירטואלים, מעט מאוד פגשתי פנים מול פנים ומכרים באופן כללי ועוד פחות מכך - הם כאלה שאני מחשיבה חברים...אולי בכל זאת זה שווה בדיקה בנפרד...). להלן כמה נתונים:

מתוך 203 חברי הפייסבוק שלי, 73% ישראלים (יהודים), 4% יהודים ו- 23% לא יהודים - רובם קולגות מהאוניברסיטה, מקצתם שכנים מהישוב בו אני גרה. די קרוב להערכה העקרונית מאתמול בלילה.

משם, היה קצת קשה לעצור, אז הנה עוד כמה נתונים...95% מחברי הפייסבוק, הם אנשים שפגשתי פנים מול פנים (אפילו אם רק פעם אחת). 5% הם חבירטואלים. אולי זה הפייסבוק, אולי זו אני - אבל ההעדפה שלי היא להתחבר עם כאלו שאני מכירה אותם פנים מול פנים. אלה שלא - הם בדרך כלל קולגות מרחבי העולם וגם ישראל, והקשר הוא בעיקר מקצועי.

הפרט המעניין והנחמד הוא ש- 46% מחברי הם כאלו שהכרתי לפני המעבר לאוסטרליה, בעוד ש- 54% הכרתי בשלוש וחצי השנים האחרונות. זו כנראה נטיה טבעית להיות יותר בקשר עם חברים טריים (עד שההתלהבות דועכת), אם כי המעבר לאוסטרליה בהחלט המריץ אותי להכיר אנשים חדשים (ונראה לי שעם הגיל הנטיה הזאת הולכת ומצטמצמת, גם כי כבר יש המון חברים שצברנו עם השנים וגם כי אין כל כך זמן לראות אותם או להיות איתם בקשר - בין הילדים, הכביסה והעבודה). רוב החברים החדשים גרים קרוב לאזור מגוריי (מה שמוכיח שוב עד כמה קרבה פיסית עדיין מאוד משמעותית - וגם על מחשבה זו אני שוקדת היטב בימים אלו), או שהינם קולגות מהאוניברסיטה (בוא נקרא לזה עבודה...).

הרצתי שני ניתוחים נוספים. תחילה בדקתי איך הייתי מגדירה את הקשר עם חברי הפייסבוק. הרוב (40%) נפלו תחת קטגוריית מכרים. בערך ¾ תייגתי כקולגות. רק 21% הוכתרו על ידי כחברים (בזמן התיוג חשבתי האם אוכל לבקש עזרה מאדם זה? האם אני יכולה לשטוח בפניו מצוקות?), 10%משפחה מתוקף קרבת דם ונישואין ו-2% היו נשים שראיינתי למחקר וגרות בישוב בו אני גרה.

זאת הרשת החברתית שלי, הרבה מכרים וקולגות בענייני עבודה. הרבה פחות חברים ( 42 אנשים) ומשפחה (21 אנשים). מצד שני, 200חברים-מכרים-קולגות, נראה לי די הרבה.

ואז בדקתי איך הכרתי את אותם חברי פייסבוק:

 

את רובם (34%) הכרתי כי הם גרו בקרבת מקום (לפני או אחרי המעבר לאוסטרליה), וחלק לא מבוטל הכרתי דרך העבודה (שנעשה בדיקה מגדרית ואבקש מהגברים שבין קוראי פוסט זה לחשב את אחוזי ה"מכיר מהעבודה"? מן הסתם האחוזים יהיו הרבה יותר גבוהים). מכרים מלפני 20 שנים ויותר (!!!) מביה"ס, תנועת נוער או הצבא היוו 11% מכלל חברי הפייסבוק. רובם, עם השנים עברו ממעמד של חברים למכרים. ועוד 11% דרך מתווכים - בעלִי או חברים, מה שמראה כי לחברים יש גם תפקיד בתיווך חברויות אחרות (גם על זה אני מהרהרת while we speak). ושוב אחרון חביב -רשתות חברתיות (SNS) ארבעה אחוז בלבד - או שאין לי את זה, או שלרשתות החברתיות אין את זה.

האמת שמאוד פיתה אותי להמשיך ולפשפש בנתונים, אבל אז נשמעה דפיקה בדלת. זה היה הדוור. מכל החברים בפייסבוק, רק המשפחה שולחת חבילות עם קפה טורקי, במבה, ביסלי, גרעינים שחורים ומרמלדה !

אחרית דבר

פתאום גיליתי אפליקציה מלבבת :-) אחת מיני רבות שמציגה באופן ויזואלי קשרים חברתיים בפייסבוק. אז צירפתי בראש הפוסט. כשרואים את זה מול העיניים מרשים להיווכח כמה מחברי הפייסבוק שלי הם מקומיים (הקבוצה האדומה בראש התמונה). חברי משפחה - אמנם מופיעים קרוב אלי, אך מעטים לעומת השאר. רוב החבירטואלים שלי מרוכזים בקבוצה הסגולה - של מומחי טכנולוגיה שאת רובם לא פגשתי אפפעם. חברי תיכון וצבא מרוחקים פיסית, אולי בהתאמה עם פער השנים.