שהענקת לי את חירותי .
מחדש עלית לעיני רוחי.
בזזתי את מקומותיך החרוטים
שרירות לב של שנים.
מעכתי את דף חיינו המשותפים
אזרתי אומץ לשנס מותני
ולמצות את שנכחד
בנוכחותך המאיימת
חסרת הרגש.
תודה לך שפינית
את רום המקום
בו תפסת בחיי
ובריק הנותר
נכנסה נהרה
ממנהרת זמן רחוקה.
היה שלום ,הרסן!
אארוז מזוודותיך
וכלח לך מכאן.
המקום לא לך הוא!
שוב אין לך דרך מוצא פה!
הזדמנות חייך אצלי
נגמרה.
לקחתי בזרועות פתוחות
את השקט
שנותר
אחרי צעקות חייך
המהדהדות מאז.
כלח לך! |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן.הזעם בא ממקום של הקלה.יום מואר
איזה יופי, אסתי.
צריך הרבה כח כדי לעלות מהתהומות ולמחוק את הרישומים הקשים שהשאיר בנו הקשר הקודם.
כמה זעם יש בשיר הזה.
יום נעים