כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זה כל הסיפור

    0 תגובות   יום חמישי, 11/3/10, 10:18

    את דייב קמחי פגשתי לראשונה באמצע שנות ה-90 במקום ציורי על החוף הדני של הים הבלטי. נסעתי לשם על מנת להשתתף במפגש עם אינטלקטואלים מצריים במה שנודע "כיוזמת קופנהגן" שיזמו דייב קמחי ז"ל והרברט פונדיק יבדל"א. זה היה עוד בשנים שהייתי מעורב בניסיונות להביא שלום למזרח התיכון דרך מפגשים בלתי אמצעיים בין ישראלים לבין שכניהם.

     

    אחר כך היו עוד מפגשים שיזם דייב הבלתי נלאה. אי אפשר היה שלא להידבק באמונה שלו שהשלום אפשרי. עוד מפגש ועוד מפגש. פעם בירושלים ופעם בקהיר. פעם באלכסנדריה ופעם בתל אביב. ואני יודע רק על חלק זעיר מהם. אני עייפתי מזמן מהניסיונות הללו. הוא ועוד כמה בודדים המשיכו ללא הרף.

     

    בלוויה של דייב שנערכה אתמול דיברו כולם על שרותו במוסד ובמשרד החוץ. על ערכיו כחבר וכאיש משפחה. לצערי איש לא דיבר על החתירה הבלתי נלאית של דייב לשלום ולשינוי המצב בינינו לבין שכנינו. הוא, שהצטיין כאיש ביון, ניסה להפעיל את כל יכולותיו על מנת להצליח גם במשימה זו ונכשל.

     

    כולנו נכשלנו.

     

    דייב, שחלם ופעל למען השלום, הובא לקבורה ביום שבו התברר שוב שמדינת ישראל תעשה הכל על מנת לטרפד כל סיכוי לשלום ותמשיך במדיניות הסיפוח הכוחנית שלה. בלוויה שלו לא דיברו על השלום.

     

    זה תמצית הסיפור שלנו כאן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      yonathan lerner
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון