היום מכבי תל אביב בכדורסל יוצאת למשחקה החשוב במדריד. אני מאמין חייב להאמין ובטוח שהם מנצחים היום שם במדריד. העיר בדיכאון עקב ההדחה מאליפות אירופה בכדורגל ואין שום כוונה לתת להם להתנחם בכדורסל. מכבי תל אביב מתקרבת לפיינל פור. השנה יש לי מנוי של מכבי בפעם הראשונה ואני חייב לומר שזה היה שווה כל גרוש. ההתרגשות, השירה, הצעקות והמלחמה של האוהד למען הקבוצה הוא אירוע מיוחד מאוד. גם שירת התקווה דקות ספורות לפני תחילת המשחק מרגשת. אין ספק חסרים לי השחקנים הישראלים אבל גם אלו שאינם ישראלים הצליחו להחדיר לעצמם את הרוח המכבית. הרוח הזו לא נעלמה עם מותו של מוני פנאן. היא התגברה והיא שם בגלל אנשים טובים כמו דייוויד פדרמן. הייתי שמח לראות אותם מחייכים כי קשה להם מאוד. הפנים החתומות של שמעון מזרחי כנראה עברה בתורשה לאחרים. בכל מקרה מכבי תל אביב זה מוסד מכובד וזה בית לכל כך הרבה אנשים וגם בעבורי לפחות השנה. אני הולך למשחקים עם בני איתי ולפעמים עם אחרים. החוויה נהדרת. חבל שלא נוכל להיות עם מכבי במדריד לחגוג ניצחון. אני קורא לכל אותם גורמים שיכולים להביא את מכבי למקום הראשון להתייצב ולסייע. אני יודע שהמשפט האחרון מעט סתום, אבל לא כל דבר אני יכול לחלוק עם כולם. תסמכו עלי שהמשפט הזה יוביל אותנו הערב לנצחונה הראשון של מכבי תל אביב. 

נתראה מחר בבוקר עם חיוך ענקי