כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    מכתב מספר שלוש לאלונה- מאבא

    40 תגובות   יום חמישי, 11/3/10, 11:31

    כשישבנו הערב שנינו מול מסך המחשב, ושמענו וראינו יחד שירים ישראליים ביו-טיוב, התחלתי לבכות. בכיתי בכי חנוק כזה, אבל לא יכולתי להמשיך לשיר. התחלנו בשירי ילדים כדי שתראי תמונות וצבעים ותשמעי מוסיקה, ומהר מאד זה עבר משירי הילדים ששר  אריק איינשטיין,לכבש השישה-עשר, לאושיק לוי והשיר שלו על השוטר אזולאי( הוא שייקה אופיר שמשמש היום כפרסומת לבנק), ומשם לעידן רייכל, לכנסיית השכל, לפיל הכחול והשיר הנפלא יסמין, ומוקי עם השיר "כולם שרים על שלום", ואחר-כך לאברהם טל עם החידוש המופלא שלו לשיר "אדם צובר זיכרונות", ואז אפרופו זיכרונות הגעתי בשיטוטים ללהקת חיל- הים מהתקופה של רבקה זוהר. ואני, אבא שלך, הייתי ועדיין מעריץ גדול של רבקה זוהר. היא אחת הזמרות המרגשות והאמיתיות שיש לנו. זו לא נינט ודומיה.

     

    שמעתי אותה שרה את "מה אברך" ונזכרתי שזה השיר הראשון ששרתי סולו בערבי הכיתה שהיו לנו כשהייתי ילד. זה היה בכתה ה', בערב הכיתה הראשון שעשיתי אצלנו בבית. ביקשתי מסבא וסבתא שלך לצאת מהבית אותו ערב אבל כמובן שסבתא לא הסכימה. היא לא תשאיר חבורה של ילדים שיהרסו לה את הבית.

     

    עמדתי מול כל הכיתה והתחלתי לשיר את השיר הזה. הייתי אז ילד נמוך, שיער בלונדיני שופע, ומוכשר למדי בכל מה שקשור לדרמה ושירה. ומאז, כל ערב כיתה שרתי שיר סולו. וההתרגשות שלי היום, כשאת יושבת על הברכיים שלי ושומעת ורואה את רבקה זוהר יחד איתי, הרבה יותר גדולה מהסולו הראשון שלי אז לפני יותר מארבעים שנה.

     

     

     

    אלונה ילדה אהובה שלי- את גדלה במהירות, משתנה כל יום, לומדת לעשות דברים חדשים, ואני כל-כך רוצה להעניק לך ממני. את האהבה שלי  למוסיקה ישראלית טובה כשלמילים היתה משמעות והשיר היה סיפור, את היכולות להתרגש, לשמוח ולבכות בלי לפחד, את היכולת לפחד בלי להתבייש, ולהתבייש בלי לפחד. אני כל יום מגלה אותך מחדש, לומד עליך ומנסה לפענח אותך. וככל שעובר הזמן אני מפסיק לזכור איך היו החיים קודם.

     

    כבר הרבה זמן לא כתבתי לך. אימא ואני היינו נורא עסוקים. עברנו דירה, לקח זמן להתארגן, התחילה שנת הלימודים באוניברסיטה וחזרתי ללמד, והאמת היא שגם לא ממש הרגשתי צורך אמיתי לכתוב לך. אני מדבר איתך כל יום כל היום. לשמחתי הרבה, אף פעם לא אגיד שפספסתי את הילדות שלך. יש לנו הרבה שעות  של יחד, והעבודה שלי עכשיו מאפשרת לי להיות חלק גדול מהזמן איתך.

     

     

     

    אלונה ילדה שלי אהובה. את כבר בת חמישה חודשים וחצי, ובזמן הזה פגשת כבר הרבה מאד אנשים, כאלה שכבר מאד אוהבים אותך ונקשרו אליך בכל ליבם, ואני לא מדבר רק על בני המשפחה שלנו, אני מדבר על חברים וחברות, על הילדים שלהם. איה, למשל, הבת של אבנר וגליה,(כשהיא היתה תינוקת אני החזקתי אותה בידיים,) פשוט כרוכה אחריך. כל פעם שאנחנו נפגשים היא לא מורידה אותך מהידיים, לא מפסיקה לצלם אותך. וכך גם מרים,וטיזטה והולו שלהן אני צריך להקדיש מכתב מיוחד ובו אספר לך עליהן.

     

    אבל עכשיו אני רוצה לספר לך על הולו. היא היתה תלמידה שלי בקורס מיוחד לעיתונות  לצעירים בוגרי תואר ראשון יוצאי אתיופיה. הקורס נמשך כמעט שנה, וככה כל יום שישי בבוקר היינו נפגשים לארבע שעות. המפגשים האלה יצרו בינינו קשר חברי הרבה מעבר ליחסי מרצה-תלמידה. הולו הפכה להיות חברה. היא עוד מעט בת 28, יפיפייה אמיתית, בחורה מוכשרת, מלאת טוב לב ורצון לנתינה. לא סתם כנראה היא עובדת סוציאלית.

     

     

     

    לפני שנה גילו אצלה סרטן במעי הגס שהתפשט למקומות נוספים בגוף. כמה חברים קרובים שלה, וגם אני ביניהם, התגייסו מיידית לעזור. ומאז, יותר משנה, אילנה, טיזטה, אני ועוד חברים מלווים אותה בטיפולים הקשים, במצבי הרוח הירודים וגם בשמחות הקטנות. למה אני מספר לך עליה? כי הדבר שהולו הכי רוצה בעולם הוא ללדת. אלא שעכשיו, בתקופה הזו של הטיפולים, זה לא ממש אפשרי. וכשהולו רואה אותך היא מחבקת אותך קרוב לליבה, ובטלפון היא אומרת לי לשמור עליך כי בעונה הזו של השנה הרבה אנשים חולים ולא כדאי שאתן להם להתקרב אליך. והולו קנתה לך כמה בגדים מקסימים, והיא כל כך אוהבת אותך, למרות שמאד קשה לה העובדה שעכשיו היא לא יכולה להיות אמא לילדה משל עצמה. וזוהי גדולה, אלונה בת שלי אהובה, לא לכל אדם יש את הכוחות הנפשיים האלה והיכולות לתת ולהעניק אהבה ללא תנאי במצב כזה. והולו עוד לא בת 28. בחודש הבא יש לה יומולדת ואנחנו כולנו נחגוג לה ביחד.

     

     

     

    אז רציתי לספר לך על הולו כי רציתי לספר על אנשים מיוחדים וטובים שמקיפים אותך, ואוהבים אותך. רציתי שתדעי שבעולם הזה שלנו, יש גם הרבה טוב.

     

     

     

    באהבה אין קץ

     

    אבא                                                                                        

     

     

     

    דרג את התוכן:
    addthis

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/6/10 10:49:

      יוסי יקירי קראתי את זה שוב היום מאז שכתבת אותו.

      מאוד התרגשתי מחדש, אני בכלל מתענגת על אהבה שלך לאלונה, ולא יצא לי לראות עד כה אבא מסור כמוך.

      אני כול כך אוהבת אותכם ושתהיו לי בריאים.

        9/4/10 21:56:


      מרגש!!!

       

      חיים נפלאים לכם ולאלונה הקטנה.

       

      בריאות והורות להולו, ולכולנו.

        4/4/10 17:40:


           אפשר גם לברך מזל טוב לאחר

                 תקופה של חצי שנה ....

         מאחלת לכם את כל הטוב שתבקשו

            הרבה אושר וחיוכים לחיים 

                    ח ג   ש מ ח

       

      http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=1337079

        4/4/10 16:29:

      יוסי ריגשת מאד, ראיתי את אלונה

      כאשר היתה בת חודש,  אני מקוה שנפגש

      בקרוב חיוך

        4/4/10 16:24:

      צטט: כבש 2010-03-14 08:41:45

      בלוגר נכבד,

      מה מביא אותך לחשוב שהסיפורים הטרחניים על גידול ילדיך מעניינים אותי?

       

       

       

       

         אם אתה כאן סימן שזה מעניין ואם לא אז

         אל תחזור לכאן.

        1/4/10 12:19:


      וואוו...

      ריגשת...:)

      ריגשת אותי עד דמעות. פשוטו כמשמעו. בתך, אלונה, היא תינוקת שלבה טהור. מי יודע, אולי בעוד מס' שנים היא תפשפש לה כאן בין כתביך ותעלה בחכתה את מכתבך אליה. מכתב שכולו אהבה. מכתב שכולו הבנה, השלמה ונתינה :-)
        29/3/10 01:12:


      הצצתי ונפגעתי, אני קוראת ומזילה דמעה, המשך לגדל את הילדה שלך כך.

       

      חג שמח, המשך לשיר לה.

       

      תמסור להולי הרבה בריאות, יש אור בקצה המנהרה ,מאחת שעברה את הסיפור שלה

        28/3/10 21:41:

      כמה אתה כותב מרגש! אכן, גדוּלה היא לא לפחד להרגיש, גם אם אתה כבר אבא, אבא לאלונה. ואלונה, כשתקרא את המכתבים, תתרגש גם היא, כמו אבא שלה שהאזין אִתה יחד לשירים.

      שיהיה לכם חג חרות שמח.

      יעכ

        

        28/3/10 17:56:


      עצוב, מרגש

        15/3/10 12:41:

      צטט: כבש 2010-03-14 08:41:45

      בלוגר נכבד,

      מה מביא אותך לחשוב שהסיפורים הטרחניים על גידול ילדיך מעניינים אותי?

       

       

       

      קנאי אחד.

        14/3/10 09:17:

      צטט: כבש 2010-03-14 08:41:45

      בלוגר נכבד,

      מה מביא אותך לחשוב שהסיפורים הטרחניים על גידול ילדיך מעניינים אותי?

       

       

       

      כבש יקר,

       

      אני יכולה להמליץ לך על מטפלת טובה, רק קח בחשבון שזה לא יהיה טיפול קצר מועד....

        14/3/10 08:41:

      בלוגר נכבד,

      מה מביא אותך לחשוב שהסיפורים הטרחניים על גידול ילדיך מעניינים אותי?

       

       

        14/3/10 00:45:

      הכותרת סיקרנה אותי ...

      אכן סיפור מרגש  -

      רק בריאות להולו המשיכו לעטוף אותה באהבה זוהי התרופה הטובה ביותר .

      ולך ולביתך הקטנטנה את כל הטוב שבעולם ,ועוד ועוד חוויות יפות ומהנות .

        13/3/10 22:38:

      הלוואי כל האבות היו עם תובנות כמו שלך.

      העולם היה נראה אחרת ! :)

       

        13/3/10 16:54:

      אתה בן אדם טוב ואבא טוב.

      מאוד מרגש ,רגשתני מאוד,

      מתרגשת עד דמעות.מקול הלב

        13/3/10 12:28:

      יוסי  הילדה צריכה מרחב ומרווח כדי להנות מהילדות שלה, את כל צרות היא תפגוש ממילא במהלך הגדילה שלה אז בקטע הזה לא צריך למהר.
        13/3/10 12:19:


      אדם אשר מרשה לעצמו להרגיש ולחלוק זאת עם אחרים,

      אדם שיודע לאהוב והמילה חמלה אינה זרה לו,

      אדם שהוא חבר בימים של סערה כמו בימים טובים

       

      יותר מזה אנחנו לא צריכים 

       

        13/3/10 08:10:
      אל תשכח להשמיע לה את אסתר עופרים. פוסט מרגש.
        13/3/10 06:22:
      מאד מרגש. כולו נשמה.
        13/3/10 01:55:

      המון דברים למכתב אחד

      המון רגש

      המון אהבה

       

      מקווה שהיא תדע להרגיש, להבין ולהעריך

       

      רונית

        13/3/10 00:09:
      קיטש
        12/3/10 23:22:

      עכשיו אני יודעת מה שלומך.חיוך
        12/3/10 22:06:


      המכתבים שלך לבתך גורמים לי לדמוע כל פעם מחדש...

      תמשיך לכתוב תמשיך לרגש...

       

      תודה לך מר אבא:0)

        12/3/10 21:47:

      מקסים. ריגשת אותי
        12/3/10 21:24:


      ליבי התרחב

      למדתי

      התרגשתי

      תודה

       

      שבת שלום

        12/3/10 20:36:

       

      יוסי,

       

      מדהים, רגיש ומרגש שאתה.....

       

      (ורציתי להגיד שאני כל כך מתגעגעת אליכם, גם כשאני לא ממש מראה לכם את זה. אתם בליבי)

        12/3/10 20:23:


      ריגשת אותי מעבר למה שאני מכירה..דמעות..דמעות..ושוב דמעות..

      פעם שאלו אותי איך הילדה שלי גדלה לכזאת ילדה מדהימה..

      ומה שעניתי היה..."נתתי לה רק חום ואהבה--זה מה שילדים צריכים"

      וזה מה שאתה מעניק...

      ובקשר להולי בבקשה תחבק אותה בשמי ותמסור לה החלמה מהירה והרבה כוח..

      שבת שלום

        12/3/10 19:40:

      את האהבה שלך אין צורך לדבר עליה חווים אותה העוצמה היא בחוויה רק חבק..
        12/3/10 19:40:
      מרגש מאוד.
        12/3/10 19:29:


      היי יוסי,

       

       אין צורך לומר לה דבר

      תינוקות מרגישים הכל דרך המנגינה 

       אין צורך במילים. (D-:)

       

      נעם.

       

       

       

       

       

       

       

        12/3/10 18:25:


      אני זוכרת את הפוסט שאמרת שאתה אבא

      ובהחלט ילדים זה דבר נפלא

      והבריאות זה הדבר הכי חשוב *

        12/3/10 17:56:

      ריגשת מאוד

      אילנית

        12/3/10 16:09:


      עכשיו גם אני מייבבת.

      שבוע הבא יומולדת 6 חודשים לבן שלי (א' בתשרי) .

       

        12/3/10 15:31:

      נפלא
        12/3/10 15:20:

      מרגש וכואב...
        12/3/10 15:04:

      היא יודעת.

      אתה יודע, בעצמות.

      רק תמשיך.

      ככה.

        12/3/10 12:06:


      וואו נחנקתי וזלגתי.המון רגשות מעורבים בסיפורך.

      תודה שהבאת.בשורות טובות, וסוף שבוע טוב לך.


      נתקלתי במקרה....ריגשת עד דמעות. כמה טוב כל האהבה הזו . שרק לא תפסיק לעולם.

      תגיות

      פרופיל

      יוסי עין-דור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין