פסיפס לבן
קשה לי לחזור ולכתוב. בתור אדם שהגדיר את עצמו לפי המלל שהוא יוצר, ונשקו היה פסיפס של אותיות- אני יכולה רק להגיד שהיום אני פסיפס לבן.
פוסטים אחרונים
- יום אחד 8/11/10
- יום אחד 8/11/10
- הילדה הכי יפה 4/11/10
- אנשים טובים באמצע (או סוף?) הדרך 4/11/10
- בגידה? 7/7/10
- שיר הלל לבן זוגי 28/6/10
ארכיון
מלכה
| תמיד כשהסתכלתי על תחרויות יופי ידעתי שבסופו של דבר גם אני אהיה מלכה. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי מסתכלת במראה, וממש מהופנטת ממה שנשקף לי שם. אני מניחה שיש כאלו שיראו בכך ביטוי לנרקסיזם, אבל מבחינתי זה היה אותנטי לחלוטין. לפעמים לא הייתי מתאפקת להגיע למראה ולהתמוגג ממה שנשקף לי, שפשוט הייתי תופסת כל מיני אביזרים כמו כף, סיר- או כל דבר שיכול לשקף באבואה. איך שהייתי רואה את דמותי הייתי נרגעת- זה היה כבר מעין טקס כזה, שלא יכולתי בלעדיו. לימים, התחלתי לעבוד כמזכירה בחברה שמתעסקת בניהול רשת מחשבים . זו היתה סתם תוכנית גיבוי , ובמקביל ניסיתי להתקבל להיות דיילת, אבל משום מה התהליך לא התקדם. ניסיתי לברר למה, ומה שנראה לי שפשוט איבדו את הטפסים שלי. החלטתי גם לנסות להגשים את ייעודי ונרשמתי לתחרות יופי, גם שם לא חזרו אליי עם תשובה, וממש ייסרתי את עצמי איך יכול להיות שהם לא בחרו אותי. היה לי ברור שהם הפסידו ממש, ושכנעתי את עצמי שהם עוד ייצרו איתי קשר ויתנצלו. כשהייתי אמורה להתגייס הפנו אותי משום מה לקב"ן, והוא שאל מה הנטייה המינית שלי. לא הבנתי מה הקשר, ושאלתי למה הוא מתעניין אם אני סטרייטית לסבית או דו מינית . הוא רק חייך ואמר בעצב: אני מתכוון האם אתה הומוסקסואל? נורא נעלבתי- אף אחד בחיים שלו לא התייחס אליי כאל גבר. ביקשה שיתייחסו אליי כאשה, ואיש לא אמר מילה. דווקא הרגשתי ממש אשה. יותר אשה משאשה יכולה להיות. הוא שוב שאל- מה אתה? מלכת דראג? עניתי בזלזול- חשבתי שאין לך שכל, אבל לפחות כשאתה רואה מלכה, אתה מזהה אותה. |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אמנם הסיפור נראה כמו כתבה לקידום אתרים
אבל אהבתי אותו בכל זאת.
:)