הכל נפל עלינו כרעם ביום בהיר ,כן בעצם היה זה יום בהיר , בחודש יוני הגיעה ביתי שני ומראה לי שתי המטומות,שיטפי דם, האחד בדקמת הרגל והשני מאחורי הברך ,מקום לא ריאלי לקבל מכה ,מיד אמרתי לה שאנו הולכים ביום א לרופאה .
ביום א ניגשה ביצי וערכה בדיקת דם והלכה לדרכה לאוניברסיטה-שם למדה בסוף שנה ג - .
בשעה 1200 צלצול ,הרופאה שלי על הקו והיא אומרת אפי אני בדרך הביתה, אני חוזרת לקופה תגיע הבדיקות לא טובות.
נחרדתי רגלי קפאו ,חשבתי על כל הרע שבעולם ואשר יגורתי בא לי .
מיד צלצלתי לבת שלי באוניברסיטה שלא תזוז שאני מגיע ואנו יורדים לבי"ח רמבם ,היא כבר ידעה כי ראתה זאת במחשב באוניברסיטה את רמת ההמוגלובין שלה והבינה.
נסענו לבית החולים שני קיבלה עוד באותו לילה 3 מנות דם ולמחרת הועברה ליחדת ההשתלות במחלקה ההמטלוגית של בית החולים.
נו אז מקבלים שם חדר בניפרד, יש מקלחת צמודה יש מיטה למלווה ויש טלוויזיה ודי וי די אבל יש מועקה החלון סגור ,החדר מבודד ואתה בהלם למחרת מודיעים כי שני לקתה בלוקמיה מסוג ALL זו סוג של לוקמיה שלוקים בה ילדים והיא אגרסיבית וניתנת לטיפול ,אתם מבינים שזו שפה אחרת לסרטן הדם .
וזהו אנחנו מתחילים בכימוטרפיה אין המתנה זה קורה מיד ושבוע ימים של אישפוז .
אני אמשיך לאחר מכן
|