מזה מספר חודשים אני מטיילת ביער חריש, ובכל טיול הוא מגלה לי עוד טפח שמתייפה יותר עם שינוי העונות.
אולי מה שהניע אותי אלה התושבים, רובם עולים חדשים, מבוגרים, שהעברית לא שגורה בפיהם. ומולם- ראש מועצה ממונה, שלא נבחר בבחירות דמוקרטיות ומצהיר בריש גלי שהוא לא מייצג אותם ופועל למען הקהילה שלו בלבד-המגזר החרדי. אולי זה היער הקסום והחיות שבו, שגם הם אילמים וחסרי אונים מול העומדים בראש התכנית לעיל. אולי אני פשוט אוהבת לחיות באיזור הזה של הארץ וקשה לי לשבת מן הצד ולראות את ההתנהלות המושחתת של אנשי ציבור, התנהלות שהופכת לנורמה, ולשתוק. עיקרי הדברים מפורטים בבלוג כאן.
ברוח הרפורמה בתכנון ובנייה, למרות שלפני כשלושה חודשים וועדת התכנון הארצית צמצמה את גודל העיר המתוכננת, ניסים דהן, ראש המועצה הקרואה קציר-חריש, דרש את הקמתה של "וועדת גבולות". כל מטרתה של ועדה זו היא לעקוף את החלטת המועצה הארצית לתכנון ולהעניק לעיר שטח מוניציפלי ענק, כך שהיא תוכל להתפשט ללא הפרעה. כחלק מכך, מתוך 15 אלף דונם של יער, תותיר התוכנית האימתנית פחות מ-15 אחוז משטח העיר לפארקים עירוניים וגינות שכונתיות. הווה אומר, יגלחו את היער כליל, יזרעו דשא ובטון. בניגוד מוחלט להנחיות התכנוניות על פי תממ 6 ותמא 35, שדורשות כ-90 אחוז שטחים פתוחים למינייהם, בשל ערכיות הנוף העצומה שיש באזור.
אולם, משרד הפנים לא מסתפק בזאת, וביום ראשון הקרוב, 14-3-10, תועלה בכנסת הצעה למינוי וועדה שתמליץ לממשלה לקדם את הקמת העיר חריש . וועדה זו, תורכב ממנכ"לים ממשרדי ממשלה שונים (לא כולל המשרד להגנת הסביבה למשל), בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, ותתבסס על ההנחה כי יעד התכנון של העיר חריש הנו בהיקף של 25 אלף יח"ד!
מדי פעם יוצא לי לפגוש את תושבי חריש, ופניהם לרוב קודרים. רחובות הישוב שלהם מוזנחים מזה שנים, ואף על פי כן הארנונה שלהם מרקיעה שחקים. חלקם מתרעמים שאותם מיסים שהם משלמים יממנו את סילוקם מבתיהם. כשהם רוצים להתאסף ולדון במצב על מנת לפעול, אין להם אפילו גישה לאולם הקהילתי. המפתחות בידי המועצה.
עם זאת, התושבים ותומכיהם לא מרימים ידיים, ובמסגרת ההחלטה על הרחבת המאבק הציבורי הוקם "הוועד להצלת חריש". שוב ושוב יוצא לי לשמוע בתקשורת על אזרחים פרטיים שמתארגנים ומנהלים מאבקים היכן שנדמה שהרשויות והגופים הסביבתיים אמורים להתערב (ולהתנהל ביושר). תוך כדי כתיבת שורות אלו אני תוהה אם סיפור המאבק של חריש יהיה מעורר השראה גם הוא- הוא מתחיל מאנשים פשוטים שנדמה שהם חסרי אונים, אולם הם עוד יצליחו לסחוף אחריהם רבבות שיעמדו לצידם ויעזרו למנוע את ההרס הסביבתי-חברתי שמרחף מעל האיזור. כאן אתם נכנסים לתמונה, כל אחד ואחת מכם, הקוראים. עיזרו לנו להציל את חריש, הצטרפו למאבק ולו בלחיצת "שלח"... ענת ברעם הוועד להצלת חריש |