כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרשת השבוע

    פרספקטיבה אישית על פרשת השבוע המקראית

    0

    מה בין כרוב לעגל ומה בין אלילות לאלוהות

    4 תגובות   יום חמישי, 11/3/10, 23:28

    במחי פרשיה אחת עושה עם ישראל ועושה התורה איתו, את כל הדרך מעבודת אלילים צרופה ולהוטה בדמות העגל, לעבודת אלוהים מרוממת בדמות המשכן. איך חוצים אוקיינוס שכזה בִּן פרשייה, בִּן שנה אחת[1]? לא חוצים. כי אין אוקיינוס. יש אולי ים קטן. כי המרחק בין עבודת אליל העגל לעבודת ה' והקמת המשכן, קרוב הרבה יותר משנראה.

     

     

     

    פרשות ויקהל פקודי, פרשות בניית המשכן, הן מהיפות שבפרשיות התורה. נהוג לקטלג אותן בחבורה אקסקלוסיבית מפוקפקת של פרשיות הקורבנות והמשכן, הידועות כטכניות ומשעממות ולא סיפוריות. אולם כמובן שאין חטא ופספוס גדולים מכך. קריאה איטית ומדוקדקת חושפת את הקורא הן לאלגנטיות ולססגוניות של מבנה המשכן והכלים השונים בו, והן לאווירת ההתלהבות והחדווה יוצאות הדופן ששרו בעם לאורך בניית המשכן.

    קריאה מדוקדקת כזו חושפת את הקורא לא רק ליופי של מעשה המשכן אלא גם לנקודות דמיון למעשה העגל. זה יכול להיות ברבדים סמנטיים כמו "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" בתחילת מעשה המשכן, שקרוב ל"ויֵקַהֵל העם על אהרון ויאמר קום עשה לנו אלוהים". זה יכול להיות ברבדים התנהגותיים כמו "כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז וכל כלי זהב" במשכן, שקרוב ל"ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באוזניהם" בעגל, וזה יכול להיות באווירת הסחף והלהט הציבורי אחר מעשה אחד.

    והדמיון לחלוטין לא מקרי. הרצון העז במשכן, כמו הלהט ליצירת העגל, מוזנים מאותה נקודה. מהתשוקה לאלוהות. מהצורך בסימבול פיזי קיים, שמנכיח את אותה אלוהות ומנגיש אותה. כלומר גם צורך באלוהות יש כאן, אבל גם צורך בסמל שייצג וינגיש אותה. משה היה סמל חי כזה, וכאשר נעלם בהר תבע העם אלטרנטיבה חלופית בדמות עגל, וכאשר חזר משה ארצה, נרתם העם לבנות את המשכן. כי למרבה הצרימה עגל ומשכן חד הוא. נוכחות ונציגות סימבולית עלי אדמות, של אותו אלוהים נצרך שנמצא אי שם ולא נראה.

    ואולי זה לא מקרי שבליבת הקטבים לכאורה האלה, של מעשה העגל והמשכן, עומדים שני סמלים בעלי צורה ועשויים זהב- כרובים מצד אחד ועגל מצד אחר, שיתכן ושייכים לאותו מתרס.

    שבת שלום


    [1] התורה ניתנה בחודש השלישי ליציאת מצרים וזמן לאחריה היה חטא העגל. בתחילת השנה השניה ליציאה ממצרים הוקם המשכן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/3/10 23:21:

      עלי כרוב ממולאים כל טוב ,

      ועגל רך מתבשל בתנור..

      עת רוח אלוהים מרחפת על היקום.. מגיעה סוף סוף שריקת -

       

      הקומקום ..

       

      (:

       

       

      תודה על הפוסט המעניין ..

        13/3/10 10:56:

      צטט: קלועת צמה 2010-03-12 20:24:46


      הארת לי רעיון שלא חשבתי עליו.

      כמה טוב שבאתי :-)

       

      מירה

      יקירה

      שבת שלום..

      :)

       

        12/3/10 22:58:
      כאז גם היום, כולנו עובדים את הזהב וקוראים לו בשמות שונים.
        12/3/10 20:24:


      הארת לי רעיון שלא חשבתי עליו.

      כמה טוב שבאתי :-)

       

      מירה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יונתן95
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין