נשים וכל מה שבניהם.
פוסטים פופולאריים
-
"דודה" אירן .
23/11/09 | 2351 צפיות
-
מת , מת ,כלב מת .
2/9/10 | 1264 צפיות
-
על העיוורון
28/12/11 | 1846 צפיות
-
האם יש הבדל בין "נטורי קרתא" לבין השמאל הקיצוני בישראל???
6/10/09 | 1995 צפיות
-
למה אין עונש מוות בישראל ?!
25/9/09 | 2648 צפיות
-
קצת על נשיות , אימהות ומה שבניהם
6/9/09 | 882 צפיות
פוסטים אחרונים
- בתוך תוכי 13/6/12
- מעגלים נסגרים , מעגלים נפתחים ובחיים האלה לכל אדם ,הרבה מעגלים 17/4/12
- למה כשאיני מותרת האהבה נקראת אל דרכי .. 27/2/12
- לפעמים 18/1/12
- רסיסי ילדות 31/12/11
- על העיוורון 28/12/11
נשואין מבחירה
יוסף היה אהבת חיי ,הוא היה האיש איתו רציתי להתחתן ולהקים בית. כל השנים הצלחתי לחמוק מנישואין כפויים , אבל עכשיו... עכשיו רציתי לסגור חיים עם האיש המקסים שלי יוסף.הרגשתי את אהבה באה אליי, עוטפת אותי בחום , דואגת , מחבקת , אוהבת ואני מתחממת לאורה מלאה באושר .
לתוך כל אהבה הזו , נכנסה אימו של יוסף ודרכה ברגל גסה , על אהבתי.קראו לה יפה , זה הצחיק אותי נורא, שקוראים לה יפה , כשלמעשה היא לא יפה בכלל, היא לא יפה מבחוץ והיא לא יפה מבפנים , סתם אישה רעה.כן סוף סוף אמרתי את מה שרציתי לומר תמיד , אישה רעה, מפלצת , מנוולת אח... , כמה חבל שאף פעם לא אזרתי אומץ לעמוד מולה ולצעוק לה בפנים שהיא חיבלה לי באהבה ושאני .. שונאת אותה!! סוף סוף אני אומרת את מה שהייתי צריכה לומר תמיד, אני שונאת אותה , אני שונאת , איזה כיף לגלגל את המילים בפי , יש להם טעם של אניס , לקריץ שחור , מן מרירות מתקתקה שכזו , עם ריח עז של אניס , ערק משכר, איזה כיף לומר את מה שמרגישים , לצעוק לעולם אני שונאת אותך!! שנים שאני שומרת בתוכי פנימה את השנאה לחמותי , השנאה כמו אש , לפעמים גבוהה , לפעמים נמוכה , לעיתים רחוקות היא הייתה דועכת , מפאת הזמן שעבר מהרצון לשכוח ,אבל תמיד השנאה היית נוכחת בחיי, הייתה לה אוטונומיה בליבי , מין חדר כזה מיוחד , ששמור רק לה , לא שמור בגלל הצורך לֶשַמֶר , אלה שמור בגלל שהשנאה הייתה קיימת , היא הייתה עולה בגלים , במיוחד בימים שיוסף היה נוסע לבקר את הוריו בת"א ואותי משאיר לבד עם 5 ילדים , בית ועבודה .כשהוא היה חזור מביקור אצלה , הוא היה חוזר כמו ארייה זועם הוא היה מסתובב בבית עצבני וכועס ורב איתי על כל שטות. אבל אני מקדימה את המאוחר.כשהבנתי שחיי ללא יוסף הם לא חיים , החלטתי לקחת יוזמה ולהציע לו נישואין .התחלתי לתכנן את מהלכיי ,חשבתי לערב את חברתי הטובה , ברוריה שזה עתה נישאה לבחיר ליבה ואח"כ חשבתי לבקש מאחי אברהם (שהיה חברו הכי טוב ) לשאול אותו מה כוונותיו כלפיי, אך ככל שהתאמצתי לחשוב איך אני מבררת מה דעתו , הדברים נראו לי מלאכותיים ולא התאימו . יום אחד , שאלתי את יוסף אם בא לו ללכת לטייל על שפת הים בת"א .קבענו שעם צאת השבת , ניסע לת"א ונלך לטייל , כל השבת רחפתי מאושר , פנטזתי איך הוא כורע ברך ומציע לי נשואים , כמו בסרטים. לעת ערב , עם צאת שלושה כוכבים , יוסף חזר מבית הכנסת , הקשיב לקידוש שאביו ערך ואח"כ יצא אליי, קבענו להיפגש ע"י תחנת האוטובוס לת"א.באותו ערב לבשתי שמלה אפורה עם טול בצבע תכלת השמיים , נעלתי נעלי עקב שחורות ומבריקות ופסעתי נרגשת למקום המפגש שלנו . יוסף כבר חיכה לי בתחנה , עלינו לאוטובוס והתיישבנו בקצה השני , רחוק מהמולת האנשים . יוסף לא יכול היה לגרוע את מבטיו ממני.ישבנו בדממה , נושמים בקושי , אך שומרים על מרחק "נגיעה" . לאחר חצי שעה הגענו לתחנה האחרונה ברח' הירקון , ירדנו מהאוטובוס כושלים מסערת הרגשות , מהמילים שלא נאמרו ואשר דחקו בנו ללכת מהר לכיוון הטיילת. מוצאי שבת , שעת ערב מאוחרת , כוכבים נוצצים , גלי הים סוערים , נשברים אל החוף וראשי המה ממשפטים , רציתי לומר לו הכול , על התשוקה שלי אליו על האהבה האין סופית , על הרצון שלי להתאחד עימו , לחיות איתו , לשאת ברחמי את ילדיו. התיישבנו על הספסל מול הים מאזינים לגלים ואז הרגשתי איך הכול מתפוצץ לי מבפנים והתחלתי לדבר מהר ,מבלי לסדר את המילים כמו שחשבתי , כמו שדמיינתי ,אמרתי לו משפטים מבולבלים ,שאני אוהבת אותו ,אבל יש רופא במעבדה, שרוצה לפגוש אותי ושאני לא יודעת מה לעשות ויוסף הסתכל עליי בעיניו היפות ונטל את ידי ואמר , רחל אני מרגיש אליך בדיוק את אותם הדברים , אני חושב שאני צריך ללכת להוריך ולבקש את ידך . הייתי המומה , הוא נטל מפי את המילים והפך אותי לאילמת למספר דקות ארוכות ואז שאלתי ספק בצחוק ספק ברצינות , שלפני שהוא פונה להוריי הוא צריך לשאול אותי .כמובן שזו הייתה שאלתו בעקיפין, אבל הייתי חייבת שהוא יבין , שאני לא אישה ככל הנשים שהוא מכיר, רציתי שהוא יכיר בעובדה , שאני אישה עם חשיבה עצמאית ,אומנם לא משכילה , אבל בכל זאת , יש לי דעות מגובשות על החיים. יוסף חייך מבודח ואמר שאם הייתי נותנת לו להשלים את מה שהוא רצה לומר, הייתי שומעת גם את הצעת הנישואין. שבוע לאחר הפגישה בה הציע לי יוסף נישואין , הוא הגיע אלינו עם הוריו , לבקש את ידי כך היה נהוג , לפני 52 שנים , הורי החתן המיועד היו מביאים סוכריות להורי הכלה ומבקשים את ידה בשביל בנם .בסיפור שלנו , הוריו של אפרים ,באו בידיים ריקות ועם פנים חמוצות.אימי שקראו גם לה יפה, פתחה את דלת הכניסה והכניסה אותם לבית , כשהיא מברכת אותם בבואם לביתנו הצנוע , אבי משיח , ישב ע"י השולחן , אשר היה ערוך ומלא בכל טוב, לחמניות מתוקות , שזיפים אדומים , תרמילי בוטנים אותם אימי קלתה במלח ,פיסות מלפפונים דקות מומלחות וכמובן בקבוק ערק אתרוגים , אותו אבי היה מגיש בשמחות ובחגים. הוריו של יוסף ישבו לשולחן ואימו החלה לדבר, היא אמרה שהיא לא מבינה את בנה, מדוע בגיל 19 הוא צריך להתחתן , קודם שיגמור את הצבא ואח"כ ילך ללמוד מקצוע ואביו ישב בצד מבויש , כשמבטו מושפל לידיו אותם הוא פרך בעצבנות . אבי , התרגז מאוד , שהרי הם היו אמורים לבקש את ידי ולא לבוא ולהתלונן על בנם , היה והם באים לביקור נימוסים . אימי אשר צפתה מבעוד מועד , את קוצר רוחו מזגה מיד , ערק לכוסות של כל המוזמנים ונתנה להם לשתות .יוסף אשר ישב בסמוך לאביו , ישב גם הוא מבויש ואדום , אך התעשת מהר וסימן לאימו לשתוק . יוסף פנה לאבי ואמר לו : אבא משיח , אני רוצה להתחתן עם ביתך רחל , אני אוהב אותה ורוצה שהיא תהיה אשתי. אבי הסתכל על יוסף וחייך , הוא מזג שוב ערק לכוסו של יוסף ולכוסו ומבלי להסתכל על שאר הנוכחים אמר לו , שהוא שמח , שביתו מצאה לה בעל והוא מקווה שהם יזדרזו וייעשו ילדים ,בכדי שהיו לונכדים לשחק איתם. אבי הרים את כוסו ואמר "לחיים" ושניהם שתו בבת אחת את כל תכולת הכוס. אימו אשר הרגישה כי המושכות נלקחו מידיה במרמה ,כעסה מאוד אך הבינה כי את המערכה הזו , היא לא תוכל לנהל.
אחי אברהם חיבק את יוסף ואמר לו , שהם עכשיו גם חברים וגם אחים .יפה ומנשה קמו מכיסאם ופנו ללכת , אך אבי שאל אותם לאן הם ממהרים וכי צריך לדבר על החתונה .הם התיישבו במורת רוח בכיסאותיהם והחלו לדון בנושא החתונה. בשלב הזה יוסף ואני יצאנו מהצריף של הורי החוצה שמחים ומאושרים , יוסף החזיק את ידי הלחות בחוזקה וחייך חיוך מאושר. כמובן שהשיחה בנושא חלוקת הכספים ,הייתה טעונה מאוד ואימו של יוסף , לא היססה "להפיל" על הוריי את כל הוצאות החתונה.אחר כך הורי סיפרו לי כי הוריו של יוסף אינם מתכוונים לתת לירה אחרת לחתונה, החלטתי כי אני אממן את החתונה מחסכונותיי , שוחחתי על כך עם יוסף והוא הבטיח כי את הכסף שהוא הספיק לחסוך מהמשכורת הצבאית הוא יוסיף להוצאות החתונה .
בינתיים , אימו של יוסף,לא הפסיקה "לרכל " עליי, היא הייתה צוחקת עם שכנותיה על הכלה "העקומה" שהבן שלה מצא והיא הייתה בוכה אצל הבנות שלה וכלתה , שהבן היקר שלה יוסף , נפל בידיים של מכשפה , עובדההיא הייתה אומרת , רחל גדולה ממנו בשנה , מי שמע על דבר כזה שאישה תתחתן עם גבר צעיר ממנה .רחל ג'אדוֹ קָארֶד (רחל עשתה לו כישוף), היא הגדילה לעשות ויום אחד , כשעברתי על ידה ביתה , היא יצאה החוצה ושפכה אחריי מים מלוכלכים .כאילו רצתה לומר לי שכמו שהמים המלוכלכים יחזרו לאדמה , גם אני אחזור לאדמה המלוכלכת . נעלבתי מאוד ורצתי בוכייה הביתה, אבי אשר חזר הביתה מהעבודה, עוד לא הספיק להוריד את הנעלים כשנכנסתי בסערה בוכייה וסיפרתי לו מה עשתה לי אימא של יוסף . אבי כבר לא יכול היה להבליג שרך בחזרה את שרוכי נעליו ויצא לכיוון הבית של הוריו של יוסף , הוא נקש על הדלת ולא חיכה שיפתחו לו את הדלת ,אלה לחץ על הידית ונכנס לביתם , כשהוא צועק , מנשה , מנשה איפה אתה אני רוצה לדבר איתך , כמו גבר אל גבר.מנשה יצא מהחדר , מבועת ושאל את אבי , מה קרה שהוא ככה מתפרץ אליהם הביתה. אבי אמר לו כי הסבלנות שלו נגמרה וכי הוא לא מוכן יותר לשמוע , איך שאשתו מתנהגת לא יפה לבת שלו רחל ואף מדברת עליה אצל כל השכנים .וכי הוא עכשיו מבטל את החתונה, אם אשתו לא תצא להתנצל בפניו ובפניי . יפה יצאה מהחדר , אך במקום להתנצל ,היא התחילה לצרוח , שהיא לא רוצה אותי ככלתה וכי יוסף יכול לקחת כל אישה שהוא רוצה ושאני כישפתי אותו . אבי פנה למנשה אביו של יוסף ואמר לו , תשמע מנשה , אני מבין שאתה סמרטוט בבית שלך וכי אשתך מנהלת אותך ואת הבית ,"אין לי רצון ליפול בפה המלוכלך שלה" ועל כן הוא אמר ,אני אדאג לבטל את החתונה ויצא את הבית רועד מזעם . אני שעמדתי בחוץ ושמעתי את הכול , הרגשתי איך שהשמים נופלים עליי , איך כל האהבה שלי , מתרסקת אל נוכח המציאות האכזרית . אבי אשר חזר הביתה, קרא לאימי ואמר לה מָאדֶרֵה רחל , שתדעי לך , אם ביתך מתחתנת עם יוסף אני לחתונה הזו לא מגיע ובכך סגר את הנושא . יומיים שלמים בכיתי ולא ידעתי את נפשי מרוב צער, חיכיתי שיוסף יחזור מהצבא בכדי לספר לו מה קרה בהעדרו. יום שישי הגיע ויוסף כהרגלו בקודש , בא קודם אל ביתי לומר לי שהוא הגיע מהצבא , הפעם לא חיכיתי לו בחוץ לקבל את פניו., הוא נקש על הדלת ביתנו ואימי הזמינה אותו להיכנס . יוסף מיד הבחין באווירת הנכאים אשר שררה בבית ומיד שאל מה קרה, הוא לא העלה בדעתו כי פרצה "מלחמה" בין המשפחות . אבי אשר ישב ע"י השולחן וצחצח את נעליו לקראת שבת , הסתכל עליו בעייפות ואמר לו כי החתונה מבוטלת , יוסף הסתכל עליו מבולבל ושאל למה , אימי סיפרה לו בקצרה מה קרה לפני יומיים והוא היה ממש מזועזע , הוא דרש לדעת איפה אני וכשהם אמרו שאני בחדר בוכה.הוא פנה לחדרי והסיט את הוילון ונכנס פנימה , אני כמובן ישבתי על המיטה , כשעניי נפוחות מבכי . יוסף אסף אותי לזרועותיו ובעניים דומעות ,הוא אמר לי , רחל אני בחרתי בך ולא אימא שלי, אז תנגבי את הדמעות ,אנחנו מתחתנים ומי שירצה לבוא לחתונה שיבוא ומי שלא רוצה שלא יבוא וזה כולל את אימא שלי , אבא שלי וכל המשפחה שלי ...אצלי כמובן הבכי גבר והתרפקתי לו על החזה ,שבורה ופגועה כמו ציפור אשר קיצצו לה את הכנפיים. לאחר שלושה שבועות של הכנות , תפירת שמלה בשבילי וחליפה לאפרים , רכישת בגדים לאימי לאבי ולאחי ואחיותיי , התפניתי לארגן את הכיבוד אשר יוגש למוזמנים . קבענו כי את החתונה נערוך בבית הכנסת של העיראקים ברשותו של חכם עֶבוּדִי בעמישב . יומיים לפני החתונה ,אימי יחד עם דודה מיכל ודודה מרים , החלו בהכנת התקרובת לאורחים , הם אפו עוגיות , ובשלו אורז עם צימוקים וגזר, ואפו חלה גדולה לברכת "המוציא" .ביום החתונה הכול היה מוכן השכם בבוקר נשות משפחתי , הלכו לבית הכנסת ניקו אותו והצמידו 3 שולחנות ופרשו עליהן מפות לבנות וחדשות . בינתיים בבית ,אחותי וחברתי ברוריה עזרו לי ללבוש את שמלת החתונה .שמלה ,לבנה ויפה ,עם חצאית קלוש ובד טול עוטף אותה .אחותי , סרקה את שערי ושמה לי כתר עם הינומה . נעלתי נעלי עקב לבנות וכפפות ארוכות והרגשתי כמו נסיכה. חשבתי לעצמי , איזה מזל נפל בחלקי , להינשא לאהוב ליבי , האיש אני בחרתי .
|
תגובות אחרונות
-
הדרור מספרת-סיפורים
בתגובה על בתוך תוכי
-
הדרור מספרת-סיפורים
בתגובה על מעגלים נסגרים , מעגלים נפתחים ובחיים האלה לכל אדם ,הרבה מעגלים
-
אלכסנדר הגדול
בתגובה על למה כשאיני מותרת האהבה נקראת אל דרכי ..
-
ה ד ר ק ו ן
בתגובה על לפעמים
-
orlym101
בתגובה על על העיוורון
-
ענף
בתגובה על "דודה" אירן .
תגובות (55)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סיפור מרגש..
תודה יקירה
חג שמח
כל-כך ריגשת אותי עד שהייתה לי צמרמורת בידיים:-)
הידד על הבחירה, הידד על ההצלחה!
מדלן.
תודה לך אישה יפה!!
תודה מתוקה , את מוזמנת בכל עת !!מסכימה עם הבופה וארוחות הגורמה ,אממה לא הייתי רוצה לחזור לחיים של פעם .
אני בעד בחירה חופשית !!
תודה על התגובה המגניבה.
מזמינה אותך לכוסית לחיי האהבה , שתמיד תהיה לנו זמינה.
כתוב יפה ורץ כמו סרט מול העיניים אורלי((:
***
מה נגיד...פעם היו יודעים להקשות...לגרום לך לעבוד תמורת מה שאתה חושק בו...הבחירה הייתה אבסולטית,כי היא הייתה צריכה לקרוא תיגר על נורמות ותפיסת עולם....
והיום...הכל זה בופה,כל שעה מחליפים את המגשים בעמדות...(:
אהבתי , להכנס לדמות , לכאוב , לכעוס ואז לשחרר ........
ובכך שחררתי אנרגייה שלילית אשר ליוותה את רחל שנים , שחררתי את נשמתה
ובכך את נשמתי ממטען הכאב.
יהודית יקרה,
תודה ,על המחמאה עדיין אין מקום להשוואה בינתיים .,
בכל אופן שמחה שבאת , קראת והגבת , היה שווה לחכות .
יודה יקירי,
יונה לא מפחידים ביין ...
גמני אוהבת לפעמים לקלל , לצערי אני ממחזרת את אותם קללות הלוך ושוב,
הכי אני אוהבת סעעעעעעעמק.
אז ...מקבלת אותך כמו שאתה ואוהבת את מה שאתה.
קרמקאים ידועים , ביצריות הרבה שלהם .......
ותודה על התגובה היצירתית !!!
אורלי
ואיי נחחלק הראשון ... הזכיר לי נשכחות...
חהחהחחח... ונשאבתי לסיפור המרתק.
שאת כותבת בחן כה רב ובשפה נפלאה.
אוהבת לקרא אותך.!! כן בהחלט.
היטבת לתאר רגשות ,
הכי אהבתי זה את המונולוג של רחל , חזק מאוד!!
אורלי,
את דורית רביניאן השניה שלי, את מרתקת אותי מהמשפט הראשון, לא יכולה לעצור, נמצאת איתך ועם דמויותייך, את מספרת מרתקת. הנאה צרופה לקרוא אותך*תודה
מיכל יקרה,
ראשית תודה על התיקון - אצטרך לקרוא לחמתי (הקריזה שלי ) חמייה -
שנית זו לא קללה , אלה קידוד אשר עובר מדור לדור וכל דור והתיקון שלו.
רחל בסיפור סבלה מאוד מחמייה (אוף קשה...) אני סובלת פחות , אני מאמינה שבנותיי לא תסבולה בכלל,
בצעירותי תמיד אמרתי לאימי , שאני מקווה להתחתן עם יתום ,כך לא אצטרך להתעסק עם יחסים מורכבים עם אימו של בן זוגי , למרבה האירונייה , אני נהפכתי ליתומה עם חמייה מעצבנת.
אני השדרוג של אימי וכך גם הסיפור שלי ושל בן זוגי בסיפור המשפחתי המורחב.
שמחה שהגעת מבלי הזמנה , שהרי מיי קאזה יור קאזה...
תודה על המילים המחממות והמתוקות כדבש.
נכון שהגבתי כבר פעם אחת ושניה
פשוט נהנה כל פעם מחדש
ואם לא תמשיכי...אני שופך דלי מיים.....
יש כזאת קללה ששגורה בפי
ובדרך כלל אני מרשה לעצמי להגיד אותה לחברים בלבד
ובכן אנחנו חברים......
כוס אעמק ...שאת כותבת כל כך יפה ומשאירה אותנו עם
הגרון יבש ובלי נשימה ככה באמצע.
ואם נעלבת אז את לא חברה שלי
ואם את רוצה שאדבר יפה אז ...ערוות אימך...נישמע יותר טוב.
אוהב,יודה
אורלי היקרה
כמעט פיספסתי את סיפורך
לא קבלתי מסר....
ואני שממתינה לכתיבתך בקוצר
רוח.
בכל פעם חווה איתך את העבר
נוסטלגיה, מראות ריחות, וטעמים
הפעם נגעת בנימי הנפש
מכירה את התחושה של האהבה
הגדולה שלה יש מתנגדים.
ובמיוחד החמייה...
(זו המילה הנכונה לחמות)
מכירה את ההרגשה.
אך אומרים שזו איזו קללה שעוברת
מדור לדור שהכלה לא נאהבת ע"י החמייה
ולא משנה מה תעשה למענה.
השארת אותי פעורת פה, ומתוחה האם
הצליח להם.....
ממתינה לבאות יקרה לי.
נפלא לקרא את כתיבתך הקולחת ונוגעת
רגעי עונג צרוץ את מביאה אלי.
תודה.
יום שופע אור, וחיוכים.
מקסימה שלי ,
שמחה לראותך בכל פעם מחדש ואף מקפידה להתעדכן אצלך (מרות שלאחרונה אני בחזקת נעדרת ונהדרת )
חיבוק
יקירתי ,
לא המשכתי ת'סיפור מחשש לבעיות קשב וריכוז , שכולנו לוקים בקפה ((-:
אני שמחה שקראת ועוד יותר על תגובתך .
יקירתי ,
מציאות ורומנטיקה לא תמיד הולכים ביחד.
אני תמיד אומרת לאישה אשר סבלה מחמותה או ממשפחת הבעל שני דברים :
1. חבל שלא חינכת את בעלך לקבל אותך כמו שאת וכשווה.
2. תשתדלי לא להעביר את לכלות או לחתנים שיהיו לך , את ההתנהגויות שחווית על בשרך!!! (מי שהתעללו בו מתעלל באחרים מין אקסיומה התנהגותית ).
נושא שווה דיון !!
איתן נשמה יקרה,
הוא לא היה משאיר אותי לבד עם חמישה ילדים ,
יוסף השאיר את רחל עם חמישה ילדים .,...(זה לא סיפור חיי!!)
איך ??
פשוט - הוא היה נוסע לת"א בעניני עסקים ולבקר את הוריו
והיא הייתה נשארת בבית , קמה מוקדם בבוקר (הרגל קבוע)
מעירה ת'ילדים שולחת אותם לביה"ס , הולכת לעבודה , חוזרת בצהרים , מכינה שולחן עם מ טעמים
שהיא הכינה ערב קודם .
והוא היה חוזר לאחר יומייים .... עצבני - ממולא בארס שאימו הקפידה לתבל בכל ביקור.
לא סיפרתי לך אני בלשנית מארץ הבשלניות ..
מתמחה בלעשות מכלום ארוחה !!!
אתה מוזמן בכל עת לטעימות .
ארנון יקירי,
חגיגה בשבילי שאתה קורא אותי .... (מזל לא קורע)
בונבוניטה מה הבעייה , כוכבים הנה בשבילך ... קחי כמה ...
יודה , יודה יה יודה ...
כמה שמחה לראותך כאן , מזמן לא ראיתי לך ...
תודה שבאת , שמחה להנות אותך !!!
אופס...
פעם הבאה אני מבטיח רק בפרטי...
אופס...
פעם הבאה אני מבטיח רק בפרטי...
סיפור אנושי ומרתק. שווה דיון בפני עצמו: האם להכנס למע' זוגית הכוללת משפחה וילדים כשיש חמות שונאת ברקע? עד כמה שאהיה רומנטית, איני בטוחה שאהבה שורדת הכל..
את הורגת אותי לאט לאט וברכות.....
וואוווווווווווווווו אורלי!!!!!
אין לי מילים על כתיבה כה נפלאה ומתח גדול
הלו לאט לאט עם המתח, אני לא עומדת בזה :))))
אוהבת אותך
נ פ ל א !!
אני נקרעת מצחוק כבר כמה דקות , תפסת אותי...
זה מה שקורה כשאין לי עורך , רוצה להיות העורך שלי ????
בגלל שכתבתי על אנשים אמיתיים , קיבלתי הוראה מהמשפחה , לשנות את השמות ,
אז כמובן שהייתי צריכה לעבור על הטקסטים ולשנות והפעם התפלק לי ....
תודה אורלי על התבלינים של החיים
עושה חריף בפה ובוער ושורף
ועושה מתוק ורך ונמוך
איזה כיף לקרוא אותך תענוג, חם לי.
האמת היא שנכון לומר שהסיפור חוזר בכל משפחה
מקדמת דנה , יחסי חמות וכלה היו טעונים .
וכן , כן שווה ללכת אחרי הלב, לא חייב להתחתן , מספיק להחליט "אני בוחר בך".
אגב לא תמיד האהבה מנצחת , אבל שווה לקחת ת'סיכון .
איזה מתוק ורומנטי שאתה , תענוג שגבר יכול להתחבר למהות האמיתית של הסיפור .
לך אני מעניקה חופה של כוכבים .
הסיפור מרתק למרות שבסוף נראה כאילו נמאס לך והחלטת לחתוך אותו.
אני נותן כוכב כל זאת
זה ההוא שמשך בגזר !
אורלי , מעניין כתמיד.
(ומי זה אפרים שפתאום נכנס כאן?)
אורלי יקרה,
קראתי את סיפורך בהנאה גדולה.
כתוב באוטנטיות רבת צבעים וניחוחות.
תוד לך ושבת שלום !
אורלי יקרה.
מרתק ונפלא.
בהתחלה קצת נבהלתי. לא היה ברור לי שזה סיפור. חשבתי שאת מדברת עליך.
סיפור נפלא. היה כיף לעבור את שמונה הדקות האחרונות במחיצתך.
תודה.
מרתק מקווה שיבוא המשך (אבל מי זה אפרים?)
איזה יופי אורלי.
אני מאוד נהנית מכל הפוסטים שלך,
ואני מזדהה עם מה שכולם כתבו לפני.
תודה.
:-)
אורלי!
כרגיל כתיבתך מרתקת ותוך שניות נסחפתי פנימה...
רק האהבה תנצח!
טוב מצורפת למקהלה שמיד תתאסף כאן את הספר הזה הייתי קוראת בכיף מחכה להמשך
איזה סיפור מקסים, הכנסת גם ריחות וטעמים, נפלא.
קצת ארוך לי בתור פוסט... אני לא קוראת בד"כ כאלה ארוכים, אבל זה הצליח להחזיק אותי.
תודה "-)
*אזלו לי מישהו יודע מתי מקבלים?*
סיפור פשוט חם לבבי יפה, מהחיים כזה. פשוט סוחף
נהדר, אורלי , נהדר, ממש התרגשתי נעלבתי ושמחתי , מסופר ממש יפה.
מרתק
הנאה של ממש לקרוא את כל
מה שאת כותבת.
תמשיכי בבקשה עוד.
יודה
הי אורלי, סיפור מרתק.
כל משפחה והסרט שלה יש כאן דילמה ענקית
האם שווה להתחתן בכל מחיר? או שלפעמים זה לא שווה להתחתן
במצבים מסויימים מה שלא יהיה יוספיון עשה בשכל כי רק אהבה תנצח...
אורלי
נשמה גדולה
עצרת את הסיפור והשטף בדיוק במתח הגדול
האם יפה הגיעה לחתונה או לא
אני מתאר לעצמי שהחיים עם יוסף שברקע אימו
שונאת את אהבת חייו ומתנכלת לה אינם קלים
אך מה שחשוב שהאהבה עמדה בדבר
ושרחל ויוסף בחרו באהבתם שלהם
קחי כוכב של אהבה והמשיכי את הסיפור
שבת שלום
עמוס