כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דוכן תכנים למכירה

    כבר לא קיימת

    6 תגובות   יום שישי , 12/3/10, 00:18
    הם הודיעו לי היום ואני הרגשתי שהאדמה נשמטת מתחת לרגליי

     

    לרגע קט חיפשתי מוצא במדינות רחוקות, בבתים של אחרים, אצל אנשים שאני לא מכירה

     

    אבל נזכרתי שהתבגרתי וכבר אין כאלו

     

     

     

    חשבתי לקפוץ מהחלון

     

    אבל ידעתי שאני אוהבת את החיים יותר מדי

     

    למרות שאף פעם לא הצלחתי להבין למה

     

     

     

    אז נשארתי אני עם הבשורה הנוראית

     

    ששימחה זרים שפעם היו לי קרובים

     

    ללא בית, ללא רכב וקרובה לעצמי יותר מאי פעם

     

     

     

    הדמעה לא זלגה

     

    העצב התאכזב והחל מחפש בית אחר

     

    ואילו אני התחלתי לצעוד לעבר האינסוף

     

    נושמת נשימה ארוכה

     

    מבינה שאני כבר לא קיימת

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/3/10 09:24:

      צטט: הרבנית במבה 2010-03-13 17:08:45

      ''הם הודיעו לי היום ואני הרגשתי שהאדמה נשמטת מתחת לרגליי

       

      לרגע קט חיפשתי מוצא במדינות רחוקות, בבתים של אחרים, אצל אנשים שאני לא מכירה

       

      אבל נזכרתי שהתבגרתי וכבר אין כאלו

       

       

       

      חשבתי לקפוץ מהחלון

       

      אבל ידעתי שאני אוהבת את החיים יותר מדי

       

      למרות שאף פעם לא הצלחתי להבין למה

       

       

       

      אז נשארתי אני עם הבשורה הנוראית

       

      ששימחה זרים שפעם היו לי קרובים

       

      ללא בית, ללא רכב וקרובה לעצמי יותר מאי פעם

       

       

       

      הדמעה לא זלגה

       

      העצב התאכזב והחל מחפש בית אחר

       

      ואילו אני התחלתי לצעוד לעבר האינסוף

       

      נושמת נשימה ארוכה

       

      מבינה שאני כבר לא קיימת''

       

      התחלתי לחפש מה לצטט ומה להדגיש כי אהבתי במיוחד, בסוף הבנתי שפשוט הכל.

       

      שבוע טוב,

       

      במבה.

       

       במבה נגעת בי בתגובתך. תודה..

        14/3/10 09:24:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-03-12 14:42:19

      יקירתי!

      כשהעצב, בכבודו ובעצמו,

      הוא ולא אחר,

      מתאכזב...

      זה הזמן לעשות קפה טוב לשבת ולדבר...

      בני 

       

       בני תודה:)

      תגובה שהיא שיר בפני עצמו..אבל לא ציפיתי לאחרת ממך..:)

      מאמצת את עניין הלשבת וקפה 

        14/3/10 09:23:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-03-12 03:14:33

      חזק ! מעורר פחד!  ושאלה- למה?

       

       כפתור ה"למה" הפסיק לפעול אצלי לפני זמן מה וכרגע אני משתמשת רק בכפתור ה"אלו הם חייך":)

      תודה על התגובה 

      ''הם הודיעו לי היום ואני הרגשתי שהאדמה נשמטת מתחת לרגליי

       

      לרגע קט חיפשתי מוצא במדינות רחוקות, בבתים של אחרים, אצל אנשים שאני לא מכירה

       

      אבל נזכרתי שהתבגרתי וכבר אין כאלו

       

       

       

      חשבתי לקפוץ מהחלון

       

      אבל ידעתי שאני אוהבת את החיים יותר מדי

       

      למרות שאף פעם לא הצלחתי להבין למה

       

       

       

      אז נשארתי אני עם הבשורה הנוראית

       

      ששימחה זרים שפעם היו לי קרובים

       

      ללא בית, ללא רכב וקרובה לעצמי יותר מאי פעם

       

       

       

      הדמעה לא זלגה

       

      העצב התאכזב והחל מחפש בית אחר

       

      ואילו אני התחלתי לצעוד לעבר האינסוף

       

      נושמת נשימה ארוכה

       

      מבינה שאני כבר לא קיימת''

       

      התחלתי לחפש מה לצטט ומה להדגיש כי אהבתי במיוחד, בסוף הבנתי שפשוט הכל.

       

      שבוע טוב,

       

      במבה.

      יקירתי!

      כשהעצב, בכבודו ובעצמו,

      הוא ולא אחר,

      מתאכזב...

      זה הזמן לעשות קפה טוב לשבת ולדבר...

      בני 

      חזק ! מעורר פחד!  ושאלה- למה?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      content writer
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין