התחלתי לנסוע, לאחר שניות אחדות הגיע  ממנו אות חיים  "שכחנו משהו"!!!,

 מסתבר שלא שחררתי את בלם היד.

קימטתי את המצח  - "הילוך רביעי ? ,  לא ידעתי שקיים בכלל .

  "ליחצי על המצמד" מלמל מתחת לשפם,  לחצתי -  כבודו הושיט יד  והעביר הילוך .

ממושמעת, עשיתי כרצונו, לחצתי על דוושת הגז באון.

בסיום הסיוט,  עצרתי בחריקת בלמים .

 אגלי זיעה צצו לו על המצח - נראה כי חש שקיבל את חייו במתנה..

 את המורה חיבקתי  בכל כובד הריוני.