אלוהי, אהבתי ריבת תות שדה
ואת המתיקות הכהה של הגוף הנשי.
וגם וודקה מקוררת, דג מלוח בשמן,
ריחות: קינמון וציפורן.
אז איזה מין נביא אני?
מה פתאום תפקוד רוח הקודש אחד שכזה?
רבים אחרים, מהימנים, נבחרו ובדין.
ולי, מי היה מאמין?
הרי ראו כיצד אני עט על אוכל,
מריק כוסית,
שולח מבט חומד בצוואר המלצרית
יודע להכיר בה בכל מקום שתימצא.
ובכל זאת, לא לגמרי גלוי עיניים,
ידעתי מה נותר לפחותים יותר, כמוני:
חגיגה של תקוות קצרות,
כינוס של יהירים,
תחרות של גיבנים, הספרות.
מאת: צ'סלב מילוש, משורר פולני, זוכה פרס נובל |