וחשבתי לעצמי אני לא כותבת שוב... ואני עומדת על שלי! אתם לא תדעו שבשושן פורים, משפחות כהן מצד האב ומשפחת כהן מצד האם כטוב ליבם בשאריות היין... (מתי כבר ילמדו שמיץ ענבים מהול ביין פטישים זה לא יין...) החליטו לחגוג לג'וניור את בר המצוה בבית הכנסת הטוניסאי בעכו. ואתם לא תדעו שבאותו בית כנסת מיוחד, אבא שלו עלה לתורה
כשהגיעה העת ליטול עליו עול מצוות. על בית הכנסת המיוחד בעכו ועל יתר החסויות תוכלו לקרא בגוגל.
אל בית הכנסת נקראו ובאו בני המשפחה מארבע כנפות הארץ...
לאחר שהטיבו ליבם במיטב המזונות והתקרובות הישרטוניתימנית
נכנסו להיכל בית הכנסת להתפלל.
אני נענתי לניקון שהפצירה בי להצטרף אליה לסיור קצר.
וזה מה שהראתה לי הניקון: מבנה המעוטר רובו ככולו בפסיפס מן הרצפה ועד התיקרה כולל הקירות וחדרי המדרגות. בפסיפס תמונות נאיביות מן התנ"ך, מנוף הארץ, דמויות מדברי ימי עם ישראל ותמונות מארץ ישראל החי והצומח – עיטורים נאיביים המזכירים לי את התמונות והגובלנים בבית הורי.
התקרה.
ועוד נגיעה ממנה.
הקירות בסימן פסח – מה עושות שם המטבעות?
בזרוע נטויה .
מתן תורה.
מגדל פיזה? מה הוא מסמל?
הניקון לא ויתרה על הצצה מעזרת נשים.
לברכת הכוהנים, כן היו שם לא מעט מהם.
והחליטה לתפוס כהן צעיר מציץ – מה קורה באמת למי שמציץ?
אחרי כל זה הזכירה לי שצדקה תציל ממוות.
וכדי שלא אתלונן על הדרך הארוכה, אחזה בידי ולקחה אותי קצת לטייל בעכו.
כשאני מקטרת לה למה לא יכלו לשים את עכו ליד רמלה
- שמו... ענתה לי בחוצפה יפנית רק ששם קראו לה יפו.
הנה מגדל השעון.
והנה המסגד.
ואחר כך לקחה אותי לראות את הים.
ואת השחפים נדמה לי שאחד מהם היה מוכר פלאפל ביפו...
וכאן בדרך הביתה בתצפית ממעלות תרשיחא, איך הגעתי לכאן? מה קשור?
אני גם שואלת מה קשור? מה קשור?!
שבת טובה וברוכה. |
