מתלבש. מצחצח שיניים. מסתכל במראה. צריך להתספר. מחר. לוקח ארנק. לקוח חוגר. בודק שלא שכחתי כלום. מכבה את החימום. מתכוון לצאת. מחפש מפתחות. יוצא מהדירה. מהרהר אם נעלתי. חוזר לבדוק. רואה שנעול. הולך לבסיס.

אומר שלום לכולם. מסתכל על האי מייל. מסתכל על המשימות. מחלק. מוודא. שולח. כותב. מכין תה. מדבר עם הצוות. מדבר עם לקוחות. מדבר אל עצמי. שולח תגובות למיילים. רואה משימות חדשות. הולך לדיון. לוקח הערות אישיות. חוזר לצוות. צריך לנקות. מחר. עונה לשאלות של חיילים. עונה לבקשות של חיילים. עונה לבקשות של מפקדים. מהרהר על הבקשות, מניד את הראש ומנחם את עצמי באמרה "הגיון צבאי". מסתכל על השעון. אומר לכולם שלום ושאני הולך ללימודים. עונה לשאלות אחרונות. עוזר לברר נושא מסויים. עוזר לטפל בתקלה קטנה. מסתכל על השעון. מסתכל על הצוות. אומר לכולם שלום ורץ לבחוץ.

מפספס את האוטובוס. מקלל. מתנחם. מסתכל על השעון ונאנח. שולח הודעה על איחור למורה למתמטיקה. עולה על האוטובוס. מנסה להרגע ושומע מוסיקה. עונה לטלפון של חייל. "לא מרגיש טוב? גימלים? דלתים? להגיע מוקדם? להגיע מאוחר?” מהרהר. מנסה להזכר. אפשר לאשר? מה יש מחר? נותן תשובה וממשיך בנסיעה.

זורק את התיק. להתקלח? אין לי כח. אין לי זמן. מותש. מסתכל על עידכונים במחשב. עונה על תגובות בפייסבוק. רואה מיילים חדשים. רואה קצת טלוויזיה. מריח את עצמי. דוחף את עצמי למקלחת. יוצא מהמקלחת. נכנס למיטה. בודק את השעון מעורר. בודק את הכל למחר. קם ומסדר דברים למחר. נכנס שוב. מתכרבל. לוקח נשימה עמוקה. נרגע, ואז נזכר, שמחר מחכה לי יום שלם חדש.