כותרות TheMarker >
    ';

    אורן פרנק

    0

    השטן במוסקבה?

    28 תגובות   יום שישי , 21/9/07, 17:17
     

    השבוע שוב ראיתי את ארקדי שלנו מתנוסס מכל פינה ומסך. רוקד לכבודי בפרסומת החדשה שלו, מביט בי מכל אתר ברשת ומזמין אותי לקנות ממנו או למכור לו משהו. כל פרשנינו המשיכו כהרגלם להכביר מילים נבונות על כמה גאידמק ממשיך לסחוף את המדיה ואת דעת הקהל, והאם הפרסומת עושה טוב לפלאפון, טובה לגיאדמק או רע לטובל'ה.

     

    הדיון הזה מיותר כיוון שארקדי הפך כבר מזמן לסוג של "נוכחות". רוחו מרחפת תמיד על פני המדיה כמו אלוהי הוודו בסייברספייס של ויליאם גיבסון.

    רוחו עלולה להיות מודעה עצומה בה הוא מפרט את העוולות שנעשו לו, או כותרת פרובוקטיבית בה הוא מסביר כמה אולמרט טיפש, נתניהו אפס או ההיפך וכך הלאה. כל שבוע ומהדורה היא פגישה עם עוד תכנית גרנדיוזית למיגור העוניהאבטלההעושרערביםיהודים תאונות דרכים הוסיפו או מיחקו כאוות נפשכם. לשיאו התקשורתי מגיע גאידמק בד"כ בקסאמים, מקלטים, טילים סוריים, פיגועים, מלחמה וכו'.

     

    הדיון המעניין הוא מדוע הוא כאן בכלל. קשה לי להסתפק בתשובה שהאיש רודף פרסום. אני חושד שהשאלה מדוע ארקדי איתנו מצריכה תשובה ברמה הקולקטיבית ולא העניינית ברמת הפרסונה הספציפית הקרויה גאידמק: האיש עצמו נראה לי כמו ילד נטוש ועצוב שעסוק כבר חמישים שנים בלהשיב לעצמו את בטחונו העצמי ומכור לאשליית השליטה. אצלי הוא מעורר משום מה בעיקר אמפטיה.

    לפני כמה ימים נתקלתי במישהו שפגש את ארקדי ואפילו שוחח איתו, או יותר נכון הקשיב לו. לדבריו, ארקדי הסביר לו באריכות ורהיטות שכל מנהיגינו הכסילים לא מבינים עובדה אחת פשוטה: העם היהודי לא כשיר לדמוקרטיה. מה שהעם היהודי באמת צריך אליבא דארקדי זה גביר. איזו מילה קסומה, ריח הקיגל והשטייטל עולים באף, ניחוח יקום מקביל. לא דיקטטור או רודן חלילה: בעל המאה, בעל הדעה, גביר.

    כששמעתי את המילה הזו שקעתי מיד בשרשרת אסוציאציות מהורהרת ופתאום צצה לי מילה, שם, ובשלב זה אני עדיין לא משייך את השם הזה. וולאנד. וולאנד! השטן החינני של בולגאקוב מ"האמן ומרגריטה" (או "השטן במוסקבה" המוקדם והעדיף). וולאנד שמגיע למוסקבה כדי לככב בסאטירה שנונה על רקבונה ושחיתותה של ברה"מ דאז. וולאנד הגביר, הצ'ארמר הלבוש היטב והמקסים את סובביו ואגב כך חושף את הקטנוניות וצרות המוחין של קהלו. נשמע קצת מוכר?

     שהרי גאידמק הוא תמונת מראה מדויקת שלנו ולפי הזמנתנו. הוא הוולאנד הפרטי של מדינת ישראל שנמשך לכאן כדי שעורכי דין יפלו בקסמיו (כמה סימבולי היה מעברו של רונאל פישר מתפקיד התחקירן הנחוש לתפקיד עורך דינו הנאמן של גאידמק), כדי שחלשי האופי ונטולי חוט השידרה ישבו בהבטחותיו ויעניקו לו אהבה תמורת נזיד עדשים ומקלטים, כדי לחשוף את קוטן קומתם וחוסנם המוסרי של מנהיגינו, ואת הפרובינציאליות של אנשי התקשורת שלנו. מעניין אם אצלינו ימצאו גם מי שיגלמו את תפקידם המטאפורי של האמן ומרגריטה, אלה שעמדו בקסמיו של השטן במוסקבה. 

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/10/08 21:54:


      גאידמק כוולנד?..

      נו באמת!

      איך איש קטן קטנוני ואפור כמוהו יכול להכנס לנעליו העצומות של היצור המבריק והמושחז, המוקף בצוות מדהים שנון ויעיל.

      אם כך נראה הוולנד שלנו אז בא לי לבכות על עלבונה של המדינה.

      מוולנד עד בנגא בנגא (אם אני זוכרת נכון את שמו - מעל עשור ומחצה מאז קראתי אותו..) הערצתי את רוב הדמויות בספר (למעט אלה המחליקות על שמן שומשום) ואין לו סיכוי למלא את נעליה של אף אחת.

        7/11/07 20:16:

       

      צטט: orenfrank 2007-09-21 20:55:36

       

      צטט: טריש מק'מילן 2007-09-21 18:37:56

      הספר האהוב עליי ביותר בכל הזמנים. לגבי גאידמק- מחשבה מעניינת, אבל לוולאנד יש אפילו יותר סטייל, קסם אמיתי, והוא גם מסתורי יותר. מעבר לזה, גם אם נכון הרעיון שגאידמק חושף את החברה שלנו- קטנים וגדולים- על תחלואיה ורקבונה, הרי בניגוד לוולאנד הוא חלק מכל זה ואין לו שום אפשרות להתנשא או להתנתק. רמזת על כך בעצמך, עם הספקולציות לגבי המניעים האישיים שלו בכל הקרקס הזה. מצד שני, אם גאידמק היה מזמין אותי להיות מלכתו בנשף הגדול של השטן, ייתכן ולא הייתי מסרבת...

       

       

      מסכים לחלוטין - את וולאנד כתב סופר מוכשר בהרבה מזה שיצר את גאידמק.

      או שגם זה משקף את החברה שלנו. לגבי הנשף, כך גאידמק התחיל את ענייניו איתנו וכמה שזכור לי לא ראיתי אותך שם...

       

       כן, טוב, כאמור- הוא שכח להזמין אותי

      P:

      יותר מדי מזכירות. 

        4/11/07 03:53:

      שלום!,,,צודק SOLIX56 !!!במקום שאין אנשים,השתדל

        להיות איש,,,,

      איני מבין מאין נובעת המשטמה והטינה שלך לאיש הזה?

      מה בדיוק מפריע לך?מוצאו? כספו? מעורבותו?

           אני בקרתי במחנה שהקים[ פארק הירקון ] כמפלט,

      ולו זמני לילדי שדרות,,,ומה אתה עשית?

          מה "עשית בשביל מדינה?" [פלאטו שרון]

      אכן כותב אתה יפה,אתה מדושן ענג משפע הכוכבים

      שהרעיפו עליך,אתה כבר מתנשא,,,,דע לך יש אלהים,

         דע מאין באת ולאן אתה הולך ובפני מי תתן את הדין

                              שבוע טוב על כל בית ישראל              

        29/10/07 21:48:

      לא כמצוטט:  בעל המאה, בעל הדעה

      אלא: במקום שאין אנשים השתדל להיות איש

        29/10/07 20:26:
      פוסט מצויין.
        29/10/07 20:19:

      למה הוא כאן ?

      למה אנחנו נותנים לו במה ?

       

      אני מניחה - היצע וביקוש.

      כן, ברור שהוא מחזק את הביטחון העצמי שלו על חשבוננו... אבל זה נראה לי פשטני מדי.

      לא יתכן שזה רק זה. לי יש תחושה שהוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה.

      לדעתי הוא רק התחיל ואנחנו -החברה, המדינה- נותנים לו במה לכך.

       

      גאידמק, אכן תופעה מזעזעת.

        29/10/07 19:39:

      אהבתי מאד את ההשוואה, לא שיש בארקדי את האיכויות של וולנד אבל זה משחק חביב.

       

      אחד הספרים הטובים שקראתי , בטופ 3 שלי זה בטוח, אהבתי מאד את הגרסא הישנה אבל למדתי הרבה יותר מהגרסה השנייה על אף כמה חסרונות בתרגום לטעמי.

        21/10/07 20:59:

      אותי אישית הוא ממש מפחיד,

       

      הוא מזכיר לי דמות מהאגדות שבתחילת העלילה היא חביבה לילדים, (אנלוגיה לתושבי שדרות ), ואח"כ היא הופכת למפלצת.

      (ע"ע לעתיד לבוא: ראש הממשלה של כל העיוורים שיש במדינה הזאת).

       

      מפחיד אותי שיש עוד אנשים שנותנים לאחרים לקנות אותם בכסף .

       

      אזרחית מבוהלת..

        21/10/07 08:41:

      לא נעים

      אבל נכון

      הוא עונה על הצרכים שלנו כמו שמזהה

      ואם מתעצם

      זה אומר עלינו כעם, כציבור, כבני אדם

      לא נעים אבל זה מה יש

      ארקאדי כמראה

        20/10/07 23:00:
      מבקשת להוסיף עוד מעריצה מוחלטת של המאסטר ומרגריטה, בלי ספק ה-ספר האהוב עלי ביותר. ועם כל הכבוד למליצות ולשפה הבאמת יפה של השטן ממוסקבה, פיטר קריקסונוב המתרגם של המאסטר עשה עבודה מאוד מאוד טובה ומעמיקה.  
        19/10/07 09:19:

      סחתיין 3

      גיליתי אותך כאן בזכות גינת.. הנה משהו אחד טוב (וקטן) שיצא מהפרשה

      אתה כותב נ פלא, באומץ ומבטע היטב הרבה אנשים.

      השלב הבא הוא הזמנה לחברות

      מחייך

        19/10/07 00:09:
      פוסט משובח. נקודה.
        18/10/07 20:01:

      ספר ענק.

      כבר ציון כאן עי אחרים שהוא מבוסס על הספר שצונזר בברית ,אם איני טועה

      ובכל אופן איזהתענוג לקרוא ולדמיין

      להבדיל מספרות עממית ורדודה שמקיפה אותנו היום

        18/10/07 14:50:

      מ-עניין.

      נתקלתי בך היום לראשונה עקב הבלאגאן שלך עם הפיטורין, ונשארתי לקרוא.

       

      הרעיון של הפוסט הזה מעניין מאוד. ייתכן וניתן להעמיק ולייצר השוואה רחבה יותר.

       

      בכל מקרה, החמאת מדי לגאידמק, לרונאל ולתרגום הראשוני.

      לשלושתם חסרים כל מני חלקים מהותיים.

        16/10/07 18:52:
      חזק!
        22/9/07 19:22:
      האמן ומרגריטה בהחלט הספר הכי טוב שקראתי. וע"פ הסקרים האחרונים 8 מנדטים לגיאדמק מוכיחים שיש כאן לא מעט אנשים שהם האמן ומרגריטה בני זמננו
        21/9/07 22:39:

       

      צטט: shargilm 2007-09-21 21:04:18

      מעניין גם לדידי

      פיספסתי את העובדה שרונאל הוא עורך דינו, וזה מוצא אותי מותעת ומעט מאוכזבת.

       

      אז למה הוא כאן?

       

       

       

      אכן מדהים העניין עם רונאל - אבל את מכירה בטח כמה בדיחות על עורכי דין וכו'.

      מקרה של צ'ארמר לצ'ארמר?

       

        21/9/07 21:04:

      מעניין גם לדידי

      פיספסתי את העובדה שרונאל הוא עורך דינו, וזה מוצא אותי מותעת ומעט מאוכזבת.

       

      אז למה הוא כאן?

        21/9/07 20:55:

       

      צטט: טריש מק'מילן 2007-09-21 18:37:56

      הספר האהוב עליי ביותר בכל הזמנים. לגבי גאידמק- מחשבה מעניינת, אבל לוולאנד יש אפילו יותר סטייל, קסם אמיתי, והוא גם מסתורי יותר. מעבר לזה, גם אם נכון הרעיון שגאידמק חושף את החברה שלנו- קטנים וגדולים- על תחלואיה ורקבונה, הרי בניגוד לוולאנד הוא חלק מכל זה ואין לו שום אפשרות להתנשא או להתנתק. רמזת על כך בעצמך, עם הספקולציות לגבי המניעים האישיים שלו בכל הקרקס הזה. מצד שני, אם גאידמק היה מזמין אותי להיות מלכתו בנשף הגדול של השטן, ייתכן ולא הייתי מסרבת...

       

       

      מסכים לחלוטין - את וולאנד כתב סופר מוכשר בהרבה מזה שיצר את גאידמק.

      או שגם זה משקף את החברה שלנו. לגבי הנשף, כך גאידמק התחיל את ענייניו איתנו וכמה שזכור לי לא ראיתי אותך שם...

       

        21/9/07 20:52:

       

      צטט: crazy_lawyer 2007-09-21 18:05:25

      לגבי גאידמק לא יכולה להגיד כי לא עוקבת.

      אבל את "האומן מרגריטה" אוהבת מגיל 16. יש לי הספר הזה בעברית שאת צילומו מיקמת ברשית הפוסט. אבל לקרוא את זה באורגינל הרבה יותר מהנה. מחייך 

       

       

      אני בטוח שאת צודקת לגבי שפת המקור אבל כנראה מאוחר מדי עבורי...

       

        21/9/07 20:50:

       

      צטט: plan b 2007-09-21 18:31:09

      אמן ומרגריטה, כנראה הספר המהנה, או הטוב ביותר שקראתי (עד כה).

      ברוסית אין לי ממש את האפשרות לקרא.

      למה רשמת שהגרסה המוקדמת ("השטן במוסקווה" בעיברית)עדיפה?, הרי ממנה הושמטו כמה חלקים והתרגום (עניין של טעם) החדש של פטר קריקסונוב, נראה לי מעולה ועולה על הישן.

       

       

      אכן התרגום המוקדם חסר בתוכן אבל השפה המליצית מקסימה ומתאימה מאוד לספר.

      או אולי אלה פשוט זכרונות של קריאה מוקדמת של ספר מצוין

       

        21/9/07 19:11:
      interesting
        21/9/07 18:54:

      "...הדיון המעניין הוא מדוע הוא כאן בכלל. קשה לי להסתפק בתשובה שהאיש רודף פרסום. אני חושד שהשאלה מדוע ארקדי איתנו מצריכה תשובה ברמה הקולקטיבית ולא העניינית ברמת הפרסונה הספציפית הקרויה גאידמק: האיש עצמו נראה לי כמו ילד נטוש ועצוב שעסוק כבר חמישים שנים בלהשיב לעצמו את בטחונו העצמי ומכור לאשליית השליטה. אצלי הוא מעורר משום מה בעיקר אמפטיה..."

       

      למה הוא כאן?

      בגלל מילה אחת:

      ח-ס-י-נ-ו-ת.

       

       

        21/9/07 18:45:

       

      צטט: plan b 2007-09-21 18:31:09

      למה רשמת שהגרסה המוקדמת ("השטן במוסקווה" בעיברית)עדיפה?, הרי ממנה הושמטו כמה חלקים והתרגום (עניין של טעם) החדש של פטר קריקסונוב, נראה לי מעולה ועולה על הישן.

      זה מה שגם אני חושבת. אמנם לא קראתי את תרגום של קריקסונוב, רק דפדפתי את הספר בחנות "סטימצקי". אבל קראתי את הגרסה הישנה, ואכן יש המון השמטות. ואת זה אני אומרת בוודאות, כי קראתי את האורגינל לפחות 10פעמים.

        21/9/07 18:37:
      הספר האהוב עליי ביותר בכל הזמנים. לגבי גאידמק- מחשבה מעניינת, אבל לוולאנד יש אפילו יותר סטייל, קסם אמיתי, והוא גם מסתורי יותר. מעבר לזה, גם אם נכון הרעיון שגאידמק חושף את החברה שלנו- קטנים וגדולים- על תחלואיה ורקבונה, הרי בניגוד לוולאנד הוא חלק מכל זה ואין לו שום אפשרות להתנשא או להתנתק. רמזת על כך בעצמך, עם הספקולציות לגבי המניעים האישיים שלו בכל הקרקס הזה. מצד שני, אם גאידמק היה מזמין אותי להיות מלכתו בנשף הגדול של השטן, ייתכן ולא הייתי מסרבת...
        21/9/07 18:31:

      אמן ומרגריטה, כנראה הספר המהנה, או הטוב ביותר שקראתי (עד כה).

      ברוסית אין לי ממש את האפשרות לקרא.

      למה רשמת שהגרסה המוקדמת ("השטן במוסקווה" בעיברית)עדיפה?, הרי ממנה הושמטו כמה חלקים והתרגום (עניין של טעם) החדש של פטר קריקסונוב, נראה לי מעולה ועולה על הישן.

        21/9/07 18:05:

      לגבי גאידמק לא יכולה להגיד כי לא עוקבת.

      אבל את "האומן מרגריטה" אוהבת מגיל 16. יש לי הספר הזה בעברית שאת צילומו מיקמת ברשית הפוסט. אבל לקרוא את זה באורגינל הרבה יותר מהנה. מחייך 

        21/9/07 17:52:

      פוסט בהחלט מעניין. כדאי לקרוא את התרגום החדש בשמו הנאמן למקור  'האמן ומרגריטה'

      הספר הזה מדבר על עוד הרבה דברים ורבדים מלבד המהומות בתיאטרון.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      orenfrank
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין