אם נדר נדרנו להסתכל בעיניהם של הקבצנים בצמתים ולתת להם ביד רחבה - אין כאן נדר. אם איסר אסרנו להתעלם מחסר בית שוכב על המדרכה, ספק שיכור, מסומם או מת - אין כאן איסר. אם הקדש הקדשנו את חיי האדם כערך עליון, באשר הוא פלסטיני או יהודי - אין כאן הקדש. אם חרם החרמנו את כל מי שמנצל את עובדיו ופוגע בהם כדי להפוך את מוצריו לזולים יותר - אין כאן חרם. אם שבועה נשבענו לעזור לגר, ליתום ולאלמנה - אין כאן שבועה. אם קיום קיימנו מצוות ואהבת לרעך כמוך - אין כאן קיום. בטל הנדר מעיקרו. בטל האיסור מעיקרו. בטל ההקדש מעיקרו. בטל החרם מעיקרו. בטלה השבועה מעיקרה. בטל הקיום מעיקרו. אין כאן לא נדר, ולא איסר, ולא הקדש, ולא חרם, ולא שבועה, ולא קיום. יש כאן סליחה ומחילה וכפרה על כל עוונותינו. ככתוב: ונסלח לכל עדת ישראל ולגר הגר בתוכם, כי לכל העם בשגגה.
באתם, אתם האחרים, המנודים, הנרדפים והסובלים לפקוח את עיניי, אבל התעקשתי להשאיר אותן עצומות. כל מה שנשבעתי שלא אתעלם ממנו, כל המעשים שחשבתי שלעולם לא אהיה שותפה להם, בשתיקה או במעשה, כל העוולות שקיוויתי לעזור ולתקן. את כל נדרי אני מפירה היום. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן, כן, היהודים אשמים בהכל.
אני מנחשת שכוונת הכותבת היא שלו היינו מוקיעים מקרבנו כל מטורלל וערל לב שטוען שהילד הזה לא התקיים כלל, ואם התקיים לא אנחנו הרגנו אותו, ואם אנחנו הרגנו אותו לא אשמתנו היא, הנה בא יום הכיפורים ומתיר לנו להחזיר את אותם מנוולים לחיקנו היהודי החם.
מצטרף לשאלה
בדיוק!
גם אני עברתי לערוץ E