יש הרבה מה לומר על הבנייה במזרח ירושלים - אם זה חלק מירושלים או לא, אם זה צריך להיות כלול במסגרת הקפאת הבנייה בהתנחלויות או לא, אם האיזור יישאר בהסדר קבע בידי ישראל או לא. כך או כך, השאלה המציקה השבוע היא מדוע מביאה ישראל את הדיון הזה לפיתחו של ביקור סגן הנשיא ביידן בישראל? ביידן מגיע לחיזוק התהליך המדיני עם הפלסטינים, וישראל דוחפת בפרצופו את הכוח שלנו וההחלטיות לבנייה במזרח ירושלים. לא כך מתנהגים לידידי ישראל (אם ארצות הברית עוד נחשבת כזו בעיניי הממשלה הנוכחית) ולא כך מתניעים תהליך שלום רדום (אם אכן רוצים אותו). מה, אי אפשר היה לאשר את ההחלטה יומיים מאוחר יותר, אחרי שביידן כבר עזב את הארץ? הרעש העולמי הוא כבר יותר מעצם ההחלטה, אלא בעיקר מהתזמון התמוהה בביקור אישיות חשובה ובפיתחו של צעד חדש בתהליך השלום. ואולי זהו תזמון מחושב לעצור שוב את הכל.