כשניקיתי את עליית הגג, נתקלתי ביומן. היומן ניפתח במקרה או שלא במקרה, בדף האחרון. לא מצאתי ציון כלשהו לשם הכותב או לתאריך. התחלתי לקרוא.
..."בים, בם, בום, הכול מסתובב, אני מסוחרר... בים ...איפה אתה יומני המתוק?...הנה מצאתי אותך... בום, אני פותח, קורא וכותב, וחוזר...חוזר, חוזר, קורא, כותב... מה כותב?... בים בם בום גדול, הכול מסתובב...רק עכשיו חזרתי.,,, מה חזרתי? החזירו אותי.עכשיו. שני חבר'ה. אל תשאל אותי, יומן, מי היו, כי אין לי מושג.. לא מכיר אותם, ממש לא. מהמסיבה. איזה חבר'ה... איזו מסיבה? תיכף, תיכף, רק רגע... מיד , מיד אזכור.... הכול רץ לי בראש. איך זה הולך?... איך?...מה זה חשוב.הייתה שם מאירה חברתי הטובה, נו, זו שמאירה לי תמיד את החשיכה .הרבה עיניים נצנצו בחשיכה...כן, והרבה צחוקים...אחד קרא "אידיוט". לא, לא כך...קרא "תיראו את האידיוט הזה, אפילו לשתות לא יודע. נ מ ו ש ה."...מממ...רוצה להקיא... חמש אותיות נ...מ...ו...ש...ה... מבאסות לי 'תמוח. אפילו עכשיו. אז כמה זה בגימטריה? חמישים ועוד ארבעים ועוד...לא חשוב. נעשה חשבון אחר כך, יותר מאוחר... מאירה לא רצתה לרקוד איתי ."תעזוב" היא הפליטה. למה תעזוב?... בחייתק. למה תעזוב, מאירה, למה?... וקול אחר מלגלג "סופסוף נפל אחרי שעשה את כל הרונדלים. תיראו, עוד מחזיק ת 'הבקבוק."
בק-בוק, בק-בוק... נמושה...אידיוט... מה זה כל המילים האלה?... לא מפסיקות לדפוק לי במוח...אז מי אידיוט? אני? לא, לא, טעות רצינית, חבוב... זה הם. יעני, בעלי המילה. הם בעלי השליטה... כך הם חושבים...כל הזמן בתחרות אחד עם השני. מורידים ידיים. אם לא תפיל את הידיים שלהם, חביבי, אתה מחוק. הם יורידו את שלך. וואו, הראש מסתובב, יומן שלי. ועוד איך... מסתובב. אבל אני איתך ולא ארפה,ש מ ע ת?! במקום נמושה, אידיוט, שולט, כבר הולך טוב יותר ריקוד. כמו הקופים. להכות על החזה, בים בם בום ולהשמיע צריחות מקנאה, מכעס, משנאה. לשפוך הכול החוצה, ושיראו כולם, ושהכול בשקיפות. כן, וכשאגש לתחרות, וכשאקבל את הפרס, או אז הם כבר ייראו מי הוא החנון המטומטם...מאירה תתחנן לריקוד, ואז אני עם החזה, וואו הראש, הראש...לא חשוב... נפוח מחשיבות אושיט לה יד, עם מבט מלמעלה. כן, כך, מלמעלה...זה יהיה יום שהיא כבר לא תישכח... אני עייף. עייף... ולא רק מאלכוהול. עייף בעיקר מאכזבות, מציפיות, ואלוהים יודע, כמה מלא תסכולים... מתי תבוא כבר ההצלחה? מתי יגיע הניצחון? הניצחון על כל האלה שאני מדבר עליהם? הראש, ממש כואב, רוצה להקיא... ולא קל לכתוב. מבין? קאפיש?...ששש...דפיקה בדלת. חייב להפסיק .... תחזור למחבוא, חברי הטוב ועל אמת".....________________________________________________________. כאן, מצאתי מילה מחוקה וכתם דיו גדול. אף מילה יותר. סגרתי את היומן.ואני תוהה עד היום אם אותה דפיקה בדלת היא שחתכה את גורלו של אותו בחור. ואולי היא אף שכילתה את חלומותיו. |