25 -30 דק' לפגישה, תלוי בעומס התנועה. הציפייה נבנית כפתיתי שלג הצובעים את הרחוב בלבן. מותירים תחושה חגיגית ונקייה אך גם מסתירים את כיעורה של המציאות. היא מחכה בקרן רחוב, אני מזהה אותה על פי המתח שתנועות גופה. ככל שמתקרב הצללית מתבהרת ודמותה נגלית.

האכזבה מנקרת הייאוש תוקע יתד וטעם הציפייה המתוקה מתחלף במרירות  האכזבה. מחליט לתת הזדמנות, סרים לבית הקפה הקרוב.אני קפה ועוגה היא סלט טונה (?!?!!?) מדברים, קצת שותקים. חשבון ושלום.