כל אשר חשקה נפשי, לך אתן. אתן לך את חיי... רוח נפוחה נפשי, הולךומצטמק עם כל נשיפה מריאותי לראותיך עד אשר תהי ריאתי צמוקה. ארזי לך נשימות צאי שוטי בשדות גן העדן ובמשב רוח מלטף, נשפי ! הרוח תפשוק בדים העצים יפשילו שרוולים והעלים יפרסו שטיח. עשי פסיפס בשלל גוונים בצינה גומה תעטרני - מתחת עץ הדעת שם תשכון ,בדומה, גופי עם בליל עלים ססגוניים כמושים עשותה צורת לב חמדה לעין. עסיס אגלי-טל ירווה אדמה, עד זרע מעץ החיים יפלח לב וינבוט רקבוני. כך טובה לכתי בכלות הנשימה עד שובי כעץ השדה. |