כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeאלונה (לוֹני) * זֶה הַמַּר מִן הַמַּר –

    זֶה הַמַּר מִן הַמַּר –

    זֶה הַמַּר מִן הַמַּר –

    ‎17

    ספרים  

    37 תגובות   יום שבת, 13/3/10, 18:24

          זֶה הַמַּר מִן הַמַּר –


      


     


     


     


          טָעִים לִי הַמַּר בִּשְׂדוֹת חַמְצִיצִים,

     

         בַּגּוּף הַצָּהֹב מֵחֲמַת-הַסָּפֵק 

     

         זֶה הַמַּר מִן הַמַּר, זִיו-עֱנוּת בְּעֵינַיִם עִנְבָּר

     

         שֶׁאוֹרֵב לְחִכִּי בִּמְשׁוּבַת-נְעוּרָיו הַשְּׁדוּפָה 

     

         זֶה הַזָּר מִן הַזָּר מְצַלְצֵל בְּאַדְנוּת פַּעֲמַיִם:

     

         לְרַדֵּד, לְרַדֵּד, לֹא לַחְפֹּר עוֹד קְרָבַיִם

     

         הֵן מֻתָּר לְהַשִּׂיג אֶת הַגְּבוּל

     

         הַקָּרוֹב לְוַדַּאי.

     

     

     

        אֲלֻמַּת-אוֹרְחוֹתַי בִּירֹקֶת-זָהָב 

     
        מָה רַב הַמֶּתֶק הַבָּא מִן הַמַּר לְהַקִּישׁ פַּעֲמַיִם

     

        כֹּה כְּנוּעָה בַּת-הַשְּׂחוֹק הַתּוֹפֶפֶת: 

     

        פַּעַם כָּךְ, וּפַעַם גַם כָּךְ

     

        וְאַחֶרֶת! 

     

     

     

       וּבְהֶסֵּחַ בּוֹחֶשֶׁת –

     

      אֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשֶׁאֵינֶנּוּ

     

     








                                                                                    לוני ר.  / מרץ 2007 


      


     


     


     


    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/8/12 19:25:
      "זֶה הַמַּר מִן הַמַּר," לוני מתוקה ויקרה. זה היה שירך הראשון בקפה הדלוח הזה וכבר מן השיר הראשון הקול האמיתי, שאינו מזייף או מתייפייף דיבר מתוך השורות. אז למדתי לאהוב אותך ואת כתיבתך. לא התראינו הרבה, ממש מעט מדי וחלית. ועכשיו זה המר מן המר שעל כל אהוביך לבלוע - את ההעדרות הסופית הזו. נוחי שם ילדה יפה!
        25/3/10 16:21:

      כמה יפה...

        20/3/10 12:47:

      הגעתי באקראי ונכבשתי
      במר מתוק המבעבע
      מכתיבתך האיכותית....
      לעונג היומ לי רגעי הביקור.
      תודה.
        19/3/10 18:47:

      צטט: שמעון רוזנברג 2010-03-19 16:03:36

      אהבתי מאוד. למעשה אף יותר מאשר את שירך האחרון. דווקא משום שהוא פחות ישיר ומחייב יתר התעמקות לצורך הבנתו (ולא משום שהוא - חלילה- אניגמטי), יש בו יותר ממשמעות אחת (למשל - אין ודאות מי "הצד הפגוע", ומה "מאפייני" ה"פגיעה"), וצריך לקרוא שוב ושוב כדי ליירט את הרגש.     

       

       

       

       

      שמעון, כן. מסכימה איתך מראש, יותר בשל מהשני. פחות נרגש ומשתפל.

       

      תודה(:  

       

       

        19/3/10 16:03:

      אהבתי מאוד. למעשה אף יותר מאשר את שירך האחרון. דווקא משום שהוא פחות ישיר ומחייב יתר התעמקות לצורך הבנתו (ולא משום שהוא - חלילה- אניגמטי), יש בו יותר ממשמעות אחת (למשל - אין ודאות מי "הצד הפגוע", ומה "מאפייני" ה"פגיעה"), וצריך לקרוא שוב ושוב כדי ליירט את הרגש.     

        16/3/10 22:46:

      תודה לך...

       

      (:  

       

      צטט: daaaag 2010-03-16 16:47:46

       
          מָה רַב הַמֶּתֶק הַבָּא מִן הַמַּר לְהַקִּישׁ פַּעֲמַיִם

       

             כתיבתך נפלאה - תודה על העונג.

       

       

        16/3/10 22:45:

      תודה שושי על תשומת הלב המיוחדת גם לי.

       

      (:  

       

      צטט: שושי1 2010-03-16 18:37:21

      זֶה הַמַּר מִן הַמַּר, זִיו-עֱנוּת בְּעֵינַיִם עִנְבָּר

       

           שֶׁאוֹרֵב לְחִכִּי בִּמְשׁוּבַת-נְעוּרָיו הַשְּׁדוּפָה

       

       

      תודה לך אלונה על הצירופים האלה, זיו-ענות, אורב לחכי מופתע

       

       

        16/3/10 22:43:

       

      תודה נעמה.

       (:  

      צטט: saskia 2010-03-16 17:43:52

      אנחנו כאן בהמלצת לולה, ונהדר כשמגיעים כותבים טובים לקפה.

      ברוכה הבאה,אשמח לבקר שוב

      נעמה

       

       

        16/3/10 22:43:

      תודה לוייתן.

      נראה לי שכל מי שקרא את 'אהבה בימי כולירה' יזכור לנצח את המשפט המופלא הזה.

      ושוב מתבהר לי איך כתיבה נשלפת במיוחד מתת-המודע. 

       ערב נעים גם לך.

       

       

      צטט: לוייתן 2010-03-16 21:11:07

      אוהב את המר הזה .

      ללא קשר , כשהתחלתי לקרוא ,נזכרתי בריחם

      של השקדים המרים שהזכירו לדר. חובנאל אורבינו

      את גורלן של אהבות נכזבות... 

      כתוב מתוחכם

      תודה וערב נעים

      דויד 

       

       

        16/3/10 22:37:

      חן, חן. ולממליצ/ה לא פחות (:  

       

      צטט: דן ספרי 2010-03-16 16:53:51

      המליצו לי עלייך

      ובאתי לבקר.

      את אכן כותבת מאוד יפה.

       

       

        16/3/10 22:36:

      היי הלנה, תודה על קבלת הפנים, ובכלל, על כל  מה שכתבת. שמחה שאהבת.

      (בתקלות באתר כבר נתקלתי יותר מהצפוי ביחס למי שנמצאת כאן רק כמה ימים) ,

      נתמשך בין השורות...

       

       

      לוני. 

       

       

      צטט: הלנה היפה 2010-03-16 16:12:23

      וּבְהֶסֵּחַ בּוֹחֶשֶׁת –

        אֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשֶׁאֵינֶנּוּ

      ראשית לוני, ברוך בואך לאתר הדפוק שלנו. את תראי, הוא משתבש לעיתם טכנית ולעיתים הוא משובש באופנים אחרים אבל יש בו מספר אנשים (מועט) אמשובחים ואת רצויה כאן כבר מראש על הכתיבה המשובחת שלך. קול אמיתי ואישי מאוד, לא מתייפייף ולא מזייף. היי ברוכה כאן. ושירך פשוט עונג צרוף

      תודה ו*

      לאה

       

       

       

        16/3/10 21:11:

      אוהב את המר הזה .

      ללא קשר , כשהתחלתי לקרוא ,נזכרתי בריחם

      של השקדים המרים שהזכירו לדר. חובנאל אורבינו

      את גורלן של אהבות נכזבות... 

      כתוב מתוחכם

      תודה וערב נעים

      דויד 

        16/3/10 18:37:
      זֶה הַמַּר מִן הַמַּר, זִיו-עֱנוּת בְּעֵינַיִם עִנְבָּר

       

           שֶׁאוֹרֵב לְחִכִּי בִּמְשׁוּבַת-נְעוּרָיו הַשְּׁדוּפָה

       

       

      תודה לך אלונה על הצירופים האלה, זיו-ענות, אורב לחכי מופתע

        16/3/10 18:10:

      לוני, חזרתי עם כוכב לכבוד החברות החדשה שלנו

      לאה

        16/3/10 17:43:

      אנחנו כאן בהמלצת לולה, ונהדר כשמגיעים כותבים טובים לקפה.

      ברוכה הבאה,אשמח לבקר שוב

      נעמה

        16/3/10 16:53:

      המליצו לי עלייך

      ובאתי לבקר.

      את אכן כותבת מאוד יפה.

        16/3/10 16:47:

       
          מָה רַב הַמֶּתֶק הַבָּא מִן הַמַּר לְהַקִּישׁ פַּעֲמַיִם

       

             כתיבתך נפלאה - תודה על העונג.

        16/3/10 16:13:

      לוני, אשוב לככבר כאשר תתקבל ההקצבה שלי

      לאה

        16/3/10 16:12:
      וּבְהֶסֵּחַ בּוֹחֶשֶׁת –

        אֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשֶׁאֵינֶנּוּ

      ראשית לוני, ברוך בואך לאתר הדפוק שלנו. את תראי, הוא משתבש לעיתם טכנית ולעיתים הוא משובש באופנים אחרים אבל יש בו מספר אנשים (מועט) אמשובחים ואת רצויה כאן כבר מראש על הכתיבה המשובחת שלך. קול אמיתי ואישי מאוד, לא מתייפייף ולא מזייף. היי ברוכה כאן. ושירך פשוט עונג צרוף

      תודה ו*

      לאה

       

        16/3/10 09:42:

      צטט: Lola Bar 2010-03-15 20:50:13

       

       


      אוי לוני התגעגעתי לשירייך. כתבתי תגובה ארוכה והלכה לכל הרוחות.

      אנסה לשחזר.

       

      זֶה הַמַּר מִן הַמַּר - זה כמו לבוא למישהו ולומר לו "בוא, קח טעימה".

      אהבתי את המטאפורה של החמציצים. טעמם המר-חמוץ מסמל את האביב ואת שובבות הנעורים.

       

      ארבע שורות אחרונות של בית ראשון שמתחילות במילים זֶה הַזָּר מִן הַזָּר - עוברות לרעיון אחר ולכן הייתי שוקלת לוותר על הנקודה אחרי המילה הַשְּׁדוּפָה.

      בית שני יפה מאד ומגלה את החיבור הרעיוני בין טעם החמציצים לאותו זר:

       

      מָה רַב הַמֶּתֶק הַבָּא מִן הַמַּר לְהַקִּישׁ פַּעֲמַיִם 

      כֹּה כְּנוּעָה בַּת-הַשְּׂחוֹק הַתּוֹפֶפֶת: 

      פַּעַם כָּךְ, וּפַעַם גַם כָּךְ

      וְאַחֶרֶת! 

       

      הסיום מעולה ומורה על בשלות והשלמה, קבלת החיים כמו שהם עם הטוב ועם הרע:

       

      וּבְהֶסֵּחַ בּוֹחֶשֶׁת -

      אֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשֶׁאֵינֶנּוּ.

       

       

      תודה,

      לולה

       

       

       

       

       

       לולה,גם אני התגעגעת לקריאה שלך. באמת. זה שיר שהוא ת.ז

      והקריאה שלך מחממת. 

      אני מאמצת בהחלט את הסרת הפסיק, ועל הדרך אני מסירה עוד פסיק משורה אחרת

      שפתאום נראה לי מיותר גם הוא. 

      תודה גדולה גדולה...

       

      לוני. 

       

       

        16/3/10 09:36:

       

      תודה לך, מירה . 

       

      צטט: מירה טנצר 2010-03-15 18:08:08


      לוני,

      יפה שירך.

      נדמה לי שרוחה של לאה גולדברג שורה על הכתיבה.

      חשבתי על המלים (שלה) ומותר, מותר לאהוב.

      ואצלך, הרצון לטעום מן המר, מן הזר, ואולי מן האסור.

      ברוכה הבאה.

      מירה*

       

       

        15/3/10 20:50:


      אוי לוני התגעגעתי לשירייך. כתבתי תגובה ארוכה והלכה לכל הרוחות.

      אנסה לשחזר.

       

      זֶה הַמַּר מִן הַמַּר - זה כמו לבוא למישהו ולומר לו "בוא, קח טעימה".

      אהבתי את המטאפורה של החמציצים. טעמם המר-חמוץ מסמל את האביב ואת שובבות הנעורים.

       

      ארבע שורות אחרונות של בית ראשון שמתחילות במילים זֶה הַזָּר מִן הַזָּר - עוברות לרעיון אחר ולכן הייתי שוקלת לוותר על הנקודה אחרי המילה הַשְּׁדוּפָה.

      בית שני יפה מאד ומגלה את החיבור הרעיוני בין טעם החמציצים לאותו זר:

       

      מָה רַב הַמֶּתֶק הַבָּא מִן הַמַּר לְהַקִּישׁ פַּעֲמַיִם 

      כֹּה כְּנוּעָה בַּת-הַשְּׂחוֹק הַתּוֹפֶפֶת: 

      פַּעַם כָּךְ, וּפַעַם גַם כָּךְ

      וְאַחֶרֶת! 

       

      הסיום מעולה ומורה על בשלות והשלמה, קבלת החיים כמו שהם עם הטוב ועם הרע:

       

      וּבְהֶסֵּחַ בּוֹחֶשֶׁת -

      אֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשֶׁאֵינֶנּוּ.

       

       

      תודה,

      לולה

       

       

        15/3/10 18:08:


      לוני,

      יפה שירך.

      נדמה לי שרוחה של לאה גולדברג שורה על הכתיבה.

      חשבתי על המלים (שלה) ומותר, מותר לאהוב.

      ואצלך, הרצון לטעום מן המר, מן הזר, ואולי מן האסור.

      ברוכה הבאה.

      מירה*

        15/3/10 00:26:

      צטט: מיסיס H 2010-03-14 23:41:27


      טעים לי המר הזה, כאותה מרירות בשירה הנשגבת - "אם יהיה זה שנית, אל יהיה זה אחרת".

      וההשוואה המתבקשת לאלכסנדר פן, כמחמאה רבה לכתיבה שלך כמובן.

       

       

       

      תודה לך מיסיס (-:   יותר השראה הצהרתית במיוחד  מהמשפט האלתרמני "צריך לצלצל פעמיים"  וממשמעות הצלצול הכפול.  אבל הארת לי שמסתבר בהחלט שה"המנון" של א.פן  שאימצתי במחשבתי ("......אל יהיה זה אחרת") גם הסתנן לכאן.  

       

      (: 

       

       

       

       

        14/3/10 23:41:


      טעים לי המר הזה, כאותה מרירות בשירה הנשגבת - "אם יהיה זה שנית, אל יהיה זה אחרת".

      וההשוואה המתבקשת לאלכסנדר פן, כמחמאה רבה לכתיבה שלך כמובן.

       

        14/3/10 22:07:

      צטט: גליתוש. 2010-03-14 21:20:38

      לא רק שאת לא עושה מהחמוץ לימונדה, את ממררת אותו. נינוח של רחל- כל אורחותיי הליז והדמיע פחד טמיר מיד ענקים.

      ברוכה הבאה לקפה:) לוני

       

      תודה גליתה, עלית עליי עם הלימונדה (:  

       

       

        14/3/10 21:20:

      לא רק שאת לא עושה מהחמוץ לימונדה, את ממררת אותו. נינוח של רחל- כל אורחותיי הליז והדמיע פחד טמיר מיד ענקים.

      ברוכה הבאה לקפה:) לוני

        14/3/10 20:37:

      צטט: sucara 2010-03-14 20:02:55

      יפה 

       מערבב טעמים

      מושך  אל קצוות

       אינו נח ואינו מניח

       

       ברוכה הבאה 

       

      באתי והתברכתי.  תודה לך.

       

       

        14/3/10 20:36:

      צטט: ליריקה- 2010-03-14 19:40:43


      ברוכה הבאה לקפה, לוני.

       

      המרחבים מהפכים את הטעמים. והבחירה לעיתים נכפלת עיתים נופלת.

      האמביוולנטיות  כאן נתונה לא רק למשב רוחות השדה .

       כל שיר הוא פרח מן השדה האישי.  

      ועכשיו עונת  האביב, לא?

       

      תודה ליריקה, כן, אביב, והחמה יוקדת והצהוב הוא חמת-הספק......... (:  

       

       

        14/3/10 20:32:

      צטט: שקל תשעים 2010-03-14 01:38:45


      מָה רַב הַמֶּתֶק הַבָּא מִן הַמַּר לְהַקִּישׁ פַּעֲמַיִם

      נפלא...פיוטיות עוצמתית..דימויים נהדרים.

      אהבתי מאוד!

       

      תודה (: נדמה לי שלכדת את משפט המפתח. 

       

       

        14/3/10 20:31:

      צטט: מיקית 2010-03-14 01:00:54

      היי לוני,

      ברוכה הבאה לקפה.

      אוהבת את הקונפליקט המובע בשיר.

       

      מָה רַב הַמֶּתֶק הַבָּא מִן הַמַּר לְהַקִּישׁ פַּעֲמַיִם - על משקל הדוור מצלצל פעמיים.

      תודה.

       

      תודה מיקית, אכן הדוור מצלצל פעמיים... וגם :"צריך לצלצל פעמיים" (אלתרמן)

      כי כל מאחורי כל צלצול  עומד מישהו אחר...

       

       

        14/3/10 20:02:

      יפה 

       מערבב טעמים

      מושך  אל קצוות

       אינו נח ואינו מניח

       

       ברוכה הבאה 

        14/3/10 19:40:


      ברוכה הבאה לקפה, לוני.

       

      המרחבים מהפכים את הטעמים. והבחירה לעיתים נכפלת עיתים נופלת.

      האמביוולנטיות  כאן נתונה לא רק למשב רוחות השדה .

       כל שיר הוא פרח מן השדה האישי.  

      ועכשיו עונת  האביב, לא?

        14/3/10 14:36:


      יקירתי,

      ברוכה הבאה לקפה. הפתעה נהדרת עבורי ועבור כל חברייך ומעריצייך.

      זמני קצר מלהגיב ליצירה כל כך יפה ועל כן אשוב בערב להגיב כמו בן אדם :))

       

      נשיקות וחיבוקים ומה שתרצי.

      אחלה שבאת!

       

      לולה

       

       

       

        14/3/10 12:42:
      חסד המלים..
        14/3/10 01:38:

      מָה רַב הַמֶּתֶק הַבָּא מִן הַמַּר לְהַקִּישׁ פַּעֲמַיִם

      נפלא...פיוטיות עוצמתית..דימויים נהדרים.

      אהבתי מאוד!

        14/3/10 01:00:

      היי לוני,

      ברוכה הבאה לקפה.

      אוהבת את הקונפליקט המובע בשיר.

       

      מָה רַב הַמֶּתֶק הַבָּא מִן הַמַּר לְהַקִּישׁ פַּעֲמַיִם - על משקל הדוור מצלצל פעמיים.

      תודה.

       

      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי