כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פּלגיאט עצמי

    פוסטים אחרונים

    0

    אסתטיקה. ואתיקה גם

    58 תגובות   יום שבת, 13/3/10, 18:53


    היופי הוא סוג של גאונות – למעשה הוא נשגב מהגאונות, שכן הוא אינו דורש הסבר 
     
    תחשבו שיום בהיר אחד אתם יושבים לכם בבית הקפה החביב עליכם, ואתם טובים ומחויכים ובאופן כללי אין מבסוטים מכם באותו הרגע. ותחשבו שניגש אליכם איזה בזיל הולוורד (או צייר אחר), ומציע לצייר אתכם. והציור הזה, תמונה מושלמת שלכם, הוא אינו ציור רגיל. הוא לא מתעד את הכאן ועכשיו לעולמי עולמים, כמקובל. לא, הוא הציור שם בכדי לוודא שמה שלא תעשו ומה שלא יקרה, לעד תישארו אתם בדיוק כפי שהייתם באותו היום והרגע. יפים ומחויכים. ואילו את תוצאות השנים, ומעשיכם והחרטות שלכם, יקבל ויישא על עצמו מעכשיו הציור, במקומכם.

    זה מה שאוסקר ווילד מציע. מגניב לא?
    אז זהו, זה גם (בערך) מה שפאוסט חשב. וגתה כתב.
     
    את הסיפור "תמונתו של דוריאן גריי" פרסם אוסקר ווילד לראשונה בשנת 1890, ואני לראשונה קראתי אותו בשלהי המאה ה – 20 כתלמיד תיכון. פגשתי את הספר בשנית לפני מספר חודשים ואני מבין כעת שהתמונה הזאת לא ממש יוצאת לי מהראש.
    בספר, אוסקר ווילד בוחן באופן עמוק וכנה את ההשלכות האפשריות שקיימות בהחלפת מודעות אתית באסתטית. השאלה העיקרית שבעיניי עולה שם ביחס ל 'תורת האסתטיקה', הינה כיצד יכול משהו כה יפהפה מבחינה אסתטית להיות גם הרסני מוסרית, במקביל.
     
    הנה דיאלוג אסתטי מהסיפור:
    "אתה שמח שפגשת אותי, מר גריי?"
    "כן, עכשיו אני שמח. אני תוהה אם אשמח תמיד."
    "תמיד! איזו מילה נוראה. כשאני שומע אותה, אני מצטמרר. נשים אוהבות כל כך להשתמש בה. הן הורסות כל רומן בניסיון לגרום לו להימשך לעד. והמלה הזו גם חסרת משמעות. ההבדל היחיד בין גחמה לתשוקה נצחית הוא שהגחמה נמשכת קצת יותר."

    נדמה לי שחלק לא מבוטל מהזמן אני (ואולי אנחנו?) מתחבט ורב עם עצמי ביחס לשאלות שקשורות לסוגיות האלה. אסתטיקה, ומייד אתיקה מרימה ת'ראש. איכשהו הדברים מתנגשים. עוד כוס אספרסו וחברה טובה, מול קצת בעיטות בכדור עם הילד בגינה. זאת דוגמא בקטנה. ויש כמובן עוד, פחות בקטנה...

     

    וה Carpe diem, איפה הוא נכנס לתמונה?  הרי מבקשים מאיתנו כל מיני קורסים וסמינרים לחיות כאן ועכשיו. את הרגע. ולא לפספס. ואיך מחליטים מה קודם למה ומה על חשבון מה.


    ומה זה אסתטיקה בכלל?  אה, ענף בפילוסופיה שמדבר במושגים של יופי, וכיעור. וזה די מסובך, או מפחיד להגדיר ולקבוע, וחוץ מהחבר'ה ביוון של לפנה"ס, עד לפני איזה מאה וחמישים שנה די נמנעו מלטפל בענין הזה.


    ובתורה, בשיר השירים של שלמה החכם, כתוב

    "לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך, על כן עלמות אהבוך" (שיר השירים, א ,3-40) אומרת הנערה למלך, והוא הגבר משיבה כגמולה: "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי, נאוו לחייך בתורים, צווארך בחרוזים, תורי זהב נעשה לך, עם נקודות הכסף, עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו". והיא שאינה עומדת בפני הריח משיבה "צרור המור דודי לי בין שדי ילין".
    וליד המלך שמתכונן למעשה אהבה ניצבים שם בשיר מלא גיבורי מלחמה עם חרבות על ירכם. מה, כל כך מסוכן לעשות אהבה עד שצריך לשמור שם? על מי ועל מה הם מגינים שם. זה חרב חרב או מטאפורה כלשהי? איך שלא יהיה, מה שהמלך עומד לעשות שם עם האישה הצעירה, אותו משהו שמתואר כמהות היופי, הריהו גם סכנה קיומית.


    טוב, הוא היה נער צעיר אז, שלמה. ומה הוא כתב כאשר הזדקן?  כמובן,
    "שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל..."  אל המסקנה הזאת הוא הגיע ומטיף אחרי שיצא לו לראות איזה כמה נשים יפות (1000 בערך). באמת תודה רבה.

    והנה עוד דיאלוג (בין דוריאן ללורד הנרי):
    "אני מחבב מאוד את הדוכסית, אך אינני אוהב אותה"
    "והדוכסית אוהבת אותך מאוד, אך מחבבת אותך פחות, כך שאתם מתאימים מאוד"


     
    אוקיי, אני מסיים את הפוסט הזה פה, כי נאבקתי יותר מידי בעורך הטקסט כאן וגם מכיוון ש

     
     "יופי, אבל יופי אמיתי, מסתיים ונגמר היכן שביטוי אינטלקטואלי מתחיל". (אוסקר ווילד)

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (58)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/10 13:30:

      צטט: לילי... 2010-06-15 16:36:05


      הספר הכי טוב שייש.

       

       

      לא יודע אם הכי, אבל בין הטובים.

      ואהלן לילי, ברוכה המבקרת :)

       

       

        15/6/10 16:36:

      הספר הכי טוב שייש.
        26/4/10 00:51:

      צטט: Rum&Raisins 2010-04-25 12:50:05

      צטט: holydidi 2010-04-21 13:18:57


      הספר הזה מלווה אותי מכיתה ד'...

      זו היתה הפעם הראשונה בה קראתי אותו בהמלצתו של "מעצב התרבות" שלי.

       

      בתיכון קראתי אותו שוב.

      ורק לאחרונה אני (חושבת ש) מבינה את כל המשמעויות הגלומות בו.

      ולגבי הציטוט בסיפא שלך, אני חושבת שזה מתייחס בעיקר לגברים,

      אישה זקנה אמרה לי פעם שגבר צריך להיות "רק מעט יותר אסתטי מקוף"

      והעובדה שאוסקר ווילד הוא המצוטט רק מחזקת את הנחתי שהכוונה לגברים:)

       

      קוף קוף או קוף רגיל? 

      :)

       

      אפרופו הציטוט, האם יכול להיות שמה שכתבת שם זו בעצם דרכך המיוחדת להגיד שאת אינטליגנטית?

      (תחשבי על זה קצת, בקונטקסט של "אירופאי עם צליעה קלה" מהמודעות של פעם)

       

      וספרי לי בהזדמנות על מעצב התרבות שלך. נראה לי שהוא עשה עבודה לא רעה ומגיע לו קרדיט

       

      קוף-קוף אבל עם דירה:)

       

       

        25/4/10 12:51:

      צטט: beautiful girl 2010-04-25 07:22:55


      יפה כתבת .

       

      לא קראתי ולא ניתקלתי , אקח לתשומת לבי.

       

      *

       

       

      תודה תודה.

      את יודעת שקצת מפליא שלא נתקלת, בהינתן הניק שלך  :)

       

      שמח שבאת, יפה

       

        25/4/10 12:50:

      צטט: holydidi 2010-04-21 13:18:57


      הספר הזה מלווה אותי מכיתה ד'...

      זו היתה הפעם הראשונה בה קראתי אותו בהמלצתו של "מעצב התרבות" שלי.

       

      בתיכון קראתי אותו שוב.

      ורק לאחרונה אני (חושבת ש) מבינה את כל המשמעויות הגלומות בו.

      ולגבי הציטוט בסיפא שלך, אני חושבת שזה מתייחס בעיקר לגברים,

      אישה זקנה אמרה לי פעם שגבר צריך להיות "רק מעט יותר אסתטי מקוף"

      והעובדה שאוסקר ווילד הוא המצוטט רק מחזקת את הנחתי שהכוונה לגברים:)

       

      קוף קוף או קוף רגיל? 

      :)

       

      אפרופו הציטוט, האם יכול להיות שמה שכתבת שם זו בעצם דרכך המיוחדת להגיד שאת אינטליגנטית?

      (תחשבי על זה קצת, בקונטקסט של "אירופאי עם צליעה קלה" מהמודעות של פעם)

       

      וספרי לי בהזדמנות על מעצב התרבות שלך. נראה לי שהוא עשה עבודה לא רעה ומגיע לו קרדיט

       

        25/4/10 07:22:


      יפה כתבת .

       

      לא קראתי ולא ניתקלתי , אקח לתשומת לבי.

       

      *

        21/4/10 13:18:


      הספר הזה מלווה אותי מכיתה ד'...

      זו היתה הפעם הראשונה בה קראתי אותו בהמלצתו של "מעצב התרבות" שלי.

       

      בתיכון קראתי אותו שוב.

      ורק לאחרונה אני (חושבת ש) מבינה את כל המשמעויות הגלומות בו.

      ולגבי הציטוט בסיפא שלך, אני חושבת שזה מתייחס בעיקר לגברים,

      אישה זקנה אמרה לי פעם שגבר צריך להיות "רק מעט יותר אסתטי מקוף"

      והעובדה שאוסקר ווילד הוא המצוטט רק מחזקת את הנחתי שהכוונה לגברים:)

        12/4/10 23:53:

      צטט: רהנה 2010-04-12 13:50:17

      המילכוד הזה סביב היופי

      הוליד המון פרשנויות 

      במהלך ההיסטוריה

      מה שאומר מבחינתי שאנו שבויים שלו

      ההבנה הזו לא באה לי טוב עכשיו....

       

       

      ...רגע, אבל היופי אינו דורש הסבר!   :)

       

      ועכשיו?

       

       

       

       

        12/4/10 13:50:

      המילכוד הזה סביב היופי

      הוליד המון פרשנויות 

      במהלך ההיסטוריה

      מה שאומר מבחינתי שאנו שבויים שלו

      ההבנה הזו לא באה לי טוב עכשיו....

        11/4/10 23:41:

      צטט: לולה lola 2010-04-11 02:34:26


      אחרי פוסט כזה מושקע אני מבינה שחובה עלי לקרוא את הספר

      :)

       

       

      דווקא בעניני ספרות/קולנוע, הכי משכנעות אותי המלצות בנות מילים ספורות מסוג "לך תקרא/תראה" שמלוות בחיוך כזה של 'אני הרי מכיר אותך'.

       

      כתבתי כל כך הרבה...משמע אין חובה :)

       

        11/4/10 02:34:


      אחרי פוסט כזה מושקע אני מבינה שחובה עלי לקרוא את הספר

      :)

        6/4/10 01:20:

      צטט: המלאכיות במיל' 2010-04-05 02:08:53

      שקר החן והבל היופי והעיקר שתהיה לו נשמה, כפרעליו. ובמוו.

       

       

      אוקיי

       

       

      שקר החן והבל היופי והעיקר שתהיה לו נשמה, כפרעליו. ובמוו.

       

        31/3/10 17:19:

      צטט: עדי הוא שמי 2010-03-31 02:19:07

      וואו איזה פוסט מדהים.

      שמעתי על הספר הזה לאחרונה מידיד. הוא סיפר לכל העולם שהוא קורא את הספר הזה, והוא לא אדם שקורא ספרים.

      זה השפיע עליו מאד, והבטחתי שגם אני אקרא אותו. מתישהו (אולי) זה יקרה.

      איזה תובנות מדהימות הגעת אליהן. בטוח שכשקראת את זה לתיכון לא הבנת את העומק של היצירה כמו שאתה מבין אותה היום.

      חג שמח ידידי

       

      לרגע חשבתי שאת מספרת שם עלי, גם אני בלבלתי תמוח ללא מעט אנשים בענין הספר הזה...

      וכן, בתיכון היה לי עוד יותר חשוב לגמור מהר את המקראה ולרוץ לספר לחבר'ה.

       

      תודה, וחג שמח לך עדי.

      (ותקראי מתישהו)

       

        31/3/10 02:19:

      וואו איזה פוסט מדהים.

      שמעתי על הספר הזה לאחרונה מידיד. הוא סיפר לכל העולם שהוא קורא את הספר הזה, והוא לא אדם שקורא ספרים.

      זה השפיע עליו מאד, והבטחתי שגם אני אקרא אותו. מתישהו (אולי) זה יקרה.

      איזה תובנות מדהימות הגעת אליהן. בטוח שכשקראת את זה לתיכון לא הבנת את העומק של היצירה כמו שאתה מבין אותה היום.

      חג שמח ידידי

        29/3/10 02:11:

      צטט: רוני ריבר 2010-03-28 01:17:42

      אתה כותב טוב !

      לא ראיתי את הסרט ולא קראתי את הספר אבל נראה לי שאני צריכה

       

       

       

      לא 'צריכה'. אבל את הספר מומלץ בהחלט לנסות.

      תודה רבה (וגם ברוכה הבאה)

       

       

        28/3/10 01:17:

      אתה כותב טוב !

      לא ראיתי את הסרט ולא קראתי את הספר אבל נראה לי שאני צריכה

       

       

        20/3/10 18:35:

      צטט: פרספונה. 2010-03-19 20:57:22


      מעולה הפוסט.

      מעולה דוריאן גריי.

      סכנת הנפש עקב הצטיינות גופנית או שכלית. לשם החזרת אותי היום ולא במקרה. משלים שיחה שהיתה לי היום בצהריים.

      תודה!

       

       

       

      תודה. מענינת התמורה הזאת שבין נפש לגוף ו/או שכל.

      ומענינת גם השיחה שהיתה לך :)

       

        20/3/10 18:34:

      צטט: minisrael 2010-03-19 17:15:40

      באמת לא יוצא לך מהראש :)

      אני אוהבת שספר נכנס ככה, וכבר ציינתי לעצמי, אחרי הפעם הראשונה שהזכרת אותו,

      שאני חייבת לקרוא שוב.

      ואז אני גם אקרא פה שוב.

       

      כן, ונראה לי שבין שלל המדיות הקיימות, ספר הוא זה שנכנס הכי עמוק וחזק.

       

      מענין איך תראי את הספר הזה בנגלה השנייה

       

        19/3/10 20:57:


      מעולה הפוסט.

      מעולה דוריאן גריי.

      סכנת הנפש עקב הצטיינות גופנית או שכלית. לשם החזרת אותי היום ולא במקרה. משלים שיחה שהיתה לי היום בצהריים.

      תודה!

       

        19/3/10 17:15:

      באמת לא יוצא לך מהראש :)

      אני אוהבת שספר נכנס ככה, וכבר ציינתי לעצמי, אחרי הפעם הראשונה שהזכרת אותו,

      שאני חייבת לקרוא שוב.

      ואז אני גם אקרא פה שוב.

        19/3/10 16:44:

      צטט: א י ל ה 2010-03-18 17:39:18


      תמונתו של דוריאן גריי היא אחד הדימויים הכי חזקים שחיים אצלי.

      רק היום יצא לי להגיד לחברה ללימודים משהו על זה שאצלי בארון יש תמונה שמזדקנת במקומי.

       

       

      אהבתי את הפוסט שלך כאן. פיזרת נקודות למחשבה. רק שאין לי כוח לחשוב אותן כרגע.

      אתה צימוקים טוב אתה.

       

      :)

       

       

       

      ולמה לי אין כזאת בארון? 

      שמישהו מוציא ת'אלבומים מאיפה שהם, אני תמיד מופתע מאיך שהתמונות נעשו צעירות...

       

      תודה אילה

       

       

        19/3/10 16:41:

      צטט: לילית בת גרב 2010-03-18 17:07:25

      בתיכון שלי למדו ספרים אחרים.

      אבל לא נורא, לפני כמה חודשים קראתי את מאדאם בוברי כך שאני בכיוון הנכון.

      תודה על הפוסט הזה, הוא בדיוק במינונים שאני מחבבת כל כך.

       

      :) 

       

       

      תודה, שמח שהצליח.

       

      גם מעבר למאדאם ההיא שלא קראתי, אני די בטוח שלי יש הרבה יותר להשלים :)

       

        18/3/10 17:39:


      תמונתו של דוריאן גריי היא אחד הדימויים הכי חזקים שחיים אצלי.

      רק היום יצא לי להגיד לחברה ללימודים משהו על זה שאצלי בארון יש תמונה שמזדקנת במקומי.

       

             

      אהבתי את הפוסט שלך כאן. פיזרת נקודות למחשבה. רק שאין לי כוח לחשוב אותן כרגע.

      אתה צימוקים טוב אתה.

              

      :)

                    

       

        18/3/10 17:07:

      בתיכון שלי למדו ספרים אחרים.

      אבל לא נורא, לפני כמה חודשים קראתי את מאדאם בוברי כך שאני בכיוון הנכון.

      תודה על הפוסט הזה, הוא בדיוק במינונים שאני מחבבת כל כך.

       

      :) 

        18/3/10 16:26:

      צטט: אאב"א 2010-03-18 01:48:32

       

      "תמונתו של דוריאן גריי" הוא אחד הספרים האהובים עלי ביותר.

      לא פעם אני חושבת עליו, כשאני רואה נשים מתוחות מצח ומשורבבות שפתיים נושאות את ההנחות המוטעות שלהן לגבי יופי נצחי כמו אות קלון על פרצופן הקפוא.

       

      תודה.

       

       

       

      גם אני, גם אני  :)

      ותודה על הביקור

       

       

       

        18/3/10 16:25:

      צטט: ברbקיו 2010-03-18 01:26:30

      גע און גם מי שאומר שהיופי נמצא בפרטים הקטנים

       

       

      נכון. כתבתי בזמנו משהו על 'אלוהי המילים' שדי מדבר עם האמירה שהבאת.

       

      ו 519 צפיות?  כל כך הרבה?!  את יכולה פחות  :)

       

        18/3/10 01:48:

       

      "תמונתו של דוריאן גריי" הוא אחד הספרים האהובים עלי ביותר.

      לא פעם אני חושבת עליו, כשאני רואה נשים מתוחות מצח ומשורבבות שפתיים נושאות את ההנחות המוטעות שלהן לגבי יופי נצחי כמו אות קלון על פרצופן הקפוא.

       

      תודה.

       

        18/3/10 01:26:
      גע און גם מי שאומר שהיופי נמצא בפרטים הקטנים
        18/3/10 01:05:

      צטט: חורקת שיניים 2010-03-17 01:52:21

      רצה לקרוא...

       

       מקנא בך... :)

       

        18/3/10 01:04:

      צטט: ההוא משם. 2010-03-17 01:13:41

      האמת לא קראתי

      הבאת לי חשק

      בכלל יש לי פיגור גדול בספרים קלאסיים. רק לפני חודשיים קראתי לראשונה את התפסן בשדה השיפון

       

       

      התלבטתי אם לשים את הפוסט הזה תחת קטגורית 'ביקורת' והחלטתי שלא אחרי שהבנתי שבסופו של דבר אי אפשר כל כך להבין

      מה בדיוק קורה שם בספר (מהדברים שכתבתי). בכל אופן, תקרא תקרא. שווה.

       

      בענין התפסן ודומיו, ממש לפני כמה חודשים הבנתי שאין שום סיבה לרוץ לקרוא את כל המדפים החדשים כשיש כל כך הרבה קלאסיקות שעוד לא הגעתי אליהן.

       

        17/3/10 01:52:
      רצה לקרוא...
        17/3/10 01:13:

      האמת לא קראתי

      הבאת לי חשק

      בכלל יש לי פיגור גדול בספרים קלאסיים. רק לפני חודשיים קראתי לראשונה את התפסן בשדה השיפון

       

        17/3/10 00:16:

      צטט: גָלוּ 2010-03-16 17:55:47

      צטט: ללללללללל 2010-03-13 22:37:25


      אז הלכתי לאוסקר וויילד להיזכר קצת.

      ולהתחבר אל התדר שלך ואל השאלות שלך, שבאמת נדמה לי מעסיקות את כולנו בכל מיני רמות ובכל מיני עניינים.

      ומצאתי תשובה של אוסקר וויילד לחלק מהשאלות שלך.

      ממש ב"תמונתו של דוריאן גריי". וכך אומר באיזה מקום שם הלורד הנרי ווטון:

      "להיות טוב זה להיות בהרמוניה עם עצמך," הוא השיב, אצבעותיו החיוורות - המחודדות, נוגעות בקנה הדק של כוסו. "צרימה מופיעה כאשר נכפה עלייך להיות בהרמוניה עם אחרים. חייו הפרטיים של אדם - זהו הדבר החשוב. באשר לחייהם של השכנים, אם ברצונך להיות קטנוני או פוריטני, תוכל להתהדר בהשקפותיך המוסריות לגביהם, אך הם אינם מעניינך. חוץ מזה, האינדיבידואליזם הוא הדבר הנשגב. המוסריות המודרנית כרוכה בקבלת אמות המידה של התקופה שבה אתה חי. לטעמי, איש-תרבות אשר מקבל על עצמו את אמות המידה של תקופתו לוקה בחוסר מוסריות מן הסוג הדוחה ביותר".

      ואיך מגיעים להרמוניה הזו?

      איך מתקרבים אליה?

      איך נוגעים בה או אפילו בשוליה?

      נדמה לי שלכל אחד בעולם יש מה להגיד על זה מתוך חייו שלו.

      ואם אתה שואל אותי ספציפית אז אני חייבת להודות שהייתי שמחה להיות פחות דוחפת את אפי לחייהם של אחרים ושופטת אותם ויותר עסוקה בענייניי - אסתטיים ולא אסתטיים כאחד. :)

      יאללה, בוא נלך לאיזה בית קפה ונחכה לאיזה צייר....

      אני אוהבת את האשה הזאתי.

       

       

       

       את למדים?  את בחברה טובה גלו, ויש לנו את כל הסיבות

       

        17/3/10 00:14:

      צטט: NotJustAPrettyFace 2010-03-16 17:39:15


      וואו

      תענוג לקרוא אותך

      אחלה פוסט, אני חושבת שזה הפוסט שהכי נהנתי לקרוא

      גם בגלל חיבה גדולה לספר, גם לוויילד וגם כי אני מתעסקת לאחרונה בענייני אסתטיקה אתיקה וכו וכו.

      בהזדמנות אחפור קצת יותר בנושא אבל.. אחלה פוסט!!!!!

       תענוג אתה!

       

       

      איזה כיף לשמוע, תענוג של תגובה.

      (יש לי עוד כמה פוסטים שאני מחבב אבל הם לא נעלבים)

      תודה רבה. 

       

        16/3/10 17:55:

      צטט: ללללללללל 2010-03-13 22:37:25


      אז הלכתי לאוסקר וויילד להיזכר קצת.

      ולהתחבר אל התדר שלך ואל השאלות שלך, שבאמת נדמה לי מעסיקות את כולנו בכל מיני רמות ובכל מיני עניינים.

      ומצאתי תשובה של אוסקר וויילד לחלק מהשאלות שלך.

      ממש ב"תמונתו של דוריאן גריי". וכך אומר באיזה מקום שם הלורד הנרי ווטון:

      "להיות טוב זה להיות בהרמוניה עם עצמך," הוא השיב, אצבעותיו החיוורות - המחודדות, נוגעות בקנה הדק של כוסו. "צרימה מופיעה כאשר נכפה עלייך להיות בהרמוניה עם אחרים. חייו הפרטיים של אדם - זהו הדבר החשוב. באשר לחייהם של השכנים, אם ברצונך להיות קטנוני או פוריטני, תוכל להתהדר בהשקפותיך המוסריות לגביהם, אך הם אינם מעניינך. חוץ מזה, האינדיבידואליזם הוא הדבר הנשגב. המוסריות המודרנית כרוכה בקבלת אמות המידה של התקופה שבה אתה חי. לטעמי, איש-תרבות אשר מקבל על עצמו את אמות המידה של תקופתו לוקה בחוסר מוסריות מן הסוג הדוחה ביותר".

      ואיך מגיעים להרמוניה הזו?

      איך מתקרבים אליה?

      איך נוגעים בה או אפילו בשוליה?

      נדמה לי שלכל אחד בעולם יש מה להגיד על זה מתוך חייו שלו.

      ואם אתה שואל אותי ספציפית אז אני חייבת להודות שהייתי שמחה להיות פחות דוחפת את אפי לחייהם של אחרים ושופטת אותם ויותר עסוקה בענייניי - אסתטיים ולא אסתטיים כאחד. :)

      יאללה, בוא נלך לאיזה בית קפה ונחכה לאיזה צייר....

      אני אוהבת את האשה הזאתי.

       

       

        16/3/10 17:39:


      וואו

      תענוג לקרוא אותך

      אחלה פוסט, אני חושבת שזה הפוסט שהכי נהנתי לקרוא

      גם בגלל חיבה גדולה לספר, גם לוויילד וגם כי אני מתעסקת לאחרונה בענייני אסתטיקה אתיקה וכו וכו.

      בהזדמנות אחפור קצת יותר בנושא אבל.. אחלה פוסט!!!!!

       תענוג אתה!

       

        16/3/10 00:34:

      צטט: Rum&Raisins 2010-03-16 00:30:24

      צטט: 356SHIRSHIR 2010-03-14 19:06:31

      צטט: Rum&Raisins 2010-03-14 00:42:06

      צטט: 356SHIRSHIR 2010-03-13 20:43:17

      העולם כבר מזמן הפך להיות פלסטי

      חומרני משהו

      מפחיד כמה שאנחנו מטפחים את היופי החיצוני

      ושוכחים את הפנימיות

       

      ואל תתעייף מלכתוב.. יוצא לך מדהים :):) 

       

       

      את יודעת, אחד הניסיונות העיקשים (וכנראה גם העקרים) שווילד עושה בספר, זה ניסיון לגשר על עקרון הדואליות. זה שמקיים פער בין הגוף לנפש. ויש המון טיעונים טובים בעד ניסיון הגישור והפישור הזה, רק שכולם נכשלים ובגדול. בספר.

      במציאות, אני חושב שאסטיקה ממש לא מוגבלת ליופי חיצוני.

       

      תודה על הקומפלימנט. עכשיו אני יכול לפרוש בשקט :)

       

      מה לפרוש?? מי לפרוש

      לא לא לא מקובל

       

      המממ... אתה ממש לא משהו .. ואתה חייב להשתפר

      זהו.. עכשיו אתה לא יכול לפרוש

      אז בהתאם לווילד אתה יכול לשפר את הפנימיות שלך למען החיצוניות :):)

       

       

       

       

      את הפנימיות אין לי עוד הרבה איך לשפר, הבעייה אצלי היא החיצוניות..

       

       

      לא חושבת שזה עד כדי כך בעייתי ......  

        16/3/10 00:30:

      צטט: 356SHIRSHIR 2010-03-14 19:06:31

      צטט: Rum&Raisins 2010-03-14 00:42:06

      צטט: 356SHIRSHIR 2010-03-13 20:43:17

      העולם כבר מזמן הפך להיות פלסטי

      חומרני משהו

      מפחיד כמה שאנחנו מטפחים את היופי החיצוני

      ושוכחים את הפנימיות

       

      ואל תתעייף מלכתוב.. יוצא לך מדהים :):) 

       

       

      את יודעת, אחד הניסיונות העיקשים (וכנראה גם העקרים) שווילד עושה בספר, זה ניסיון לגשר על עקרון הדואליות. זה שמקיים פער בין הגוף לנפש. ויש המון טיעונים טובים בעד ניסיון הגישור והפישור הזה, רק שכולם נכשלים ובגדול. בספר.

      במציאות, אני חושב שאסטיקה ממש לא מוגבלת ליופי חיצוני.

       

      תודה על הקומפלימנט. עכשיו אני יכול לפרוש בשקט :)

       

      מה לפרוש?? מי לפרוש

      לא לא לא מקובל

       

      המממ... אתה ממש לא משהו .. ואתה חייב להשתפר

      זהו.. עכשיו אתה לא יכול לפרוש

      אז בהתאם לווילד אתה יכול לשפר את הפנימיות שלך למען החיצוניות :):)

       

       

       

       

      את הפנימיות אין לי עוד הרבה איך לשפר, הבעייה אצלי היא החיצוניות..

       

        14/3/10 19:06:

      צטט: Rum&Raisins 2010-03-14 00:42:06

      צטט: 356SHIRSHIR 2010-03-13 20:43:17

      העולם כבר מזמן הפך להיות פלסטי

      חומרני משהו

      מפחיד כמה שאנחנו מטפחים את היופי החיצוני

      ושוכחים את הפנימיות

       

      ואל תתעייף מלכתוב.. יוצא לך מדהים :):) 

       

       

      את יודעת, אחד הניסיונות העיקשים (וכנראה גם העקרים) שווילד עושה בספר, זה ניסיון לגשר על עקרון הדואליות. זה שמקיים פער בין הגוף לנפש. ויש המון טיעונים טובים בעד ניסיון הגישור והפישור הזה, רק שכולם נכשלים ובגדול. בספר.

      במציאות, אני חושב שאסטיקה ממש לא מוגבלת ליופי חיצוני.

       

      תודה על הקומפלימנט. עכשיו אני יכול לפרוש בשקט :)

       

      מה לפרוש?? מי לפרוש<?

      לא לא לא מקובל

       

      המממ... אתה ממש לא משהו .. ואתה חייב להשתפר

      זהו.. עכשיו אתה לא יכול לפרוש

      אז בהתאם לווילד אתה יכול לשפר את הפנימיות שלך למען החיצוניות :):)

       

       

       

        14/3/10 19:04:

      צטט: noami4u 2010-03-14 07:42:32

      בענין  היחס שבין אסתטיקה למוסר, או כדבריך " מה שיכול להיות אסתטי והרסני מבחינה מוסרית במקביל" - יש כמובן לפנות לאמירה הידועה של וולטר בנימין ולפיה " הפאשיזם הוא הפיכת הפוליטיקה לאסתטיקה."

      בענין הזה אפשר כמובן גם להזכיר את הנהייה של הזרם הפוטוריסטי באומנות אחר הפאשיזם, הערצת המלחמה ועוד..

      מאידך אין סתירה בין יופי ( אסתטיקה ) לעיסוק האינטלקטואלי בו. הגישה לפיה " על טעם וריח אין להתווכח" או "היופי בעיני המתבונן " היא רלטיביזם קיצוני של פוסט-מודרניזם נטול מוסר לחלוטין.  עובדה :  התשיעית של בטהובן לעולם עומדת והזבל של משה פרץ, נינט וכו' וכו' הוא כקצף על מים.

       

      כן, אין כמעט דיון על הספר הזה (או אסתטיקה, באופן כללי יותר) בו לא מזכירים את ענין הפאשיזם. ואני לא בטוח שאין בכך צדק. 

      החלק השני של הדברים שלך מורכב יותר, לטעמי. גם הבורגנות בלונדון של לפני שתי מאות הבינה, או לפחות האינטלקטואלים שהיו מסוגלים להתבונן, שמצד אחד אין ספק כי הרבה מהיופי הוא תלוי תרבות ותקופה, ומאידך - זבל נשאר זבל גם אם זורקים פרחים על הבמה שלו.

      תודה.

      ואת נינט אני מאוד אוהב.

       

        14/3/10 18:59:

      צטט: מתפזרת 2010-03-14 07:26:12


      אחרי שקראתי, השכלתי, לקחתי לעצמי נקודות למחשבה והבנתי שכדאי לי לקרוא את הספר שוב, ארשה לעצמי לשאול:

      בעצם כל הפוסט הזה נועד להאדיר את יופייך או למזערו?

       

       

      קראת, השכלת, לקחת נקודות, ועדיין את צריכה לשאול כזה דבר?!

      לדעתי את כבר יודעת

       

        14/3/10 18:58:

      צטט: קול קוראת 2010-03-14 07:22:22

      אבא שלי סבור שתמונתו של דוריאן גריי הוא הספר הכי טוב שהוא קרא מעודו.

      (והוא קורא בין ספר אחד לשניים בשבוע.)

       

      יצאו לו כמה תרגומים בארץ.

      בעיני התרגום האחרון של ידיעות אחרונות יותר בהיר.

      של איזו הוצאה אתה קראת ?

      ( או שבכלל קראת את המקור ? באנגלית ? )

       

       

      לא יודע להגיד אם הכי, אבל לבטח בין הטובים (והמעניינים) שפגשתי.

      קראתי את ההוא של ידיעות וגם באנגלית.

       

        14/3/10 18:56:

      צטט: poison_ivy 2010-03-14 02:56:16

      צארלס דארווין ופראנסיס גאלטו, עשו איזה ניסוי לקשור בין אופי לבין יופי. הם השוו תווי פנים של פושעים אחד לשני, ותווי פנים של צמחונים (כנראה הניחו שצמחוני זה ההפך מפושע). בכל מקרה, בדרך מקרה הם גילו שכשמשכללים את כל תווי הפנים האנושיים לכלל ממוצע, מתקרבים למשהו שנקרא אידיאל היופי האנושי.

      הניסוי שלהם אחר כך שופר והורחב לתיאוריה שלמה שנקראת "קוינופיליה", לפיה יופי הפנים האנושיים נעוץ בממוצע. ככל שתוי הפנים מתקרבים לממוצע (כלומר, אין בהם משהו שונה, מעניין, אחר) כך הם יפים יותר.  במילים אחרות, יפה זה משעמם :-)

      מעניין, לא?

       

       

      מענין לגמרי.

      אני מכיר את הניסוי הזה ואת התיאוריה (הרבה חומר נכנס לביבליוגרפיה של הפוסט הזה :))

      אני גם לא בטוח שזה פייר 'להפיל' על יופי אשמה כה חמורה כשעמום. הנה לינק למאמר מאוד רלוונטי של צבי ינאי. לפי מה ששם, ובקיצור, אל מול ההאשמה שלך אני מציב לך אתגר לנסות ולהיות סימטרית  צוחק

       

        14/3/10 07:42:

      בענין  היחס שבין אסתטיקה למוסר, או כדבריך " מה שיכול להיות אסתטי והרסני מבחינה מוסרית במקביל" - יש כמובן לפנות לאמירה הידועה של וולטר בנימין ולפיה " הפאשיזם הוא הפיכת הפוליטיקה לאסתטיקה."

      בענין הזה אפשר כמובן גם להזכיר את הנהייה של הזרם הפוטוריסטי באומנות אחר הפאשיזם, הערצת המלחמה ועוד..

      מאידך אין סתירה בין יופי ( אסתטיקה ) לעיסוק האינטלקטואלי בו. הגישה לפיה " על טעם וריח אין להתווכח" או "היופי בעיני המתבונן " היא רלטיביזם קיצוני של פוסט-מודרניזם נטול מוסר לחלוטין.  עובדה :  התשיעית של בטהובן לעולם עומדת והזבל של משה פרץ, נינט וכו' וכו' הוא כקצף על מים.

        14/3/10 07:26:


      אחרי שקראתי, השכלתי, לקחתי לעצמי נקודות למחשבה והבנתי שכדאי לי לקרוא את הספר שוב, ארשה לעצמי לשאול:

      בעצם כל הפוסט הזה נועד להאדיר את יופייך או למזערו?

        14/3/10 07:22:

      אבא שלי סבור שתמונתו של דוריאן גריי הוא הספר הכי טוב שהוא קרא מעודו.

      (והוא קורא בין ספר אחד לשניים בשבוע.)

       

      יצאו לו כמה תרגומים בארץ.

      בעיני התרגום האחרון של ידיעות אחרונות יותר בהיר.

      של איזו הוצאה אתה קראת ?

      ( או שבכלל קראת את המקור ? באנגלית ? )

       

        14/3/10 02:56:

      צארלס דארווין ופראנסיס גאלטו, עשו איזה ניסוי לקשור בין אופי לבין יופי. הם השוו תווי פנים של פושעים אחד לשני, ותווי פנים של צמחונים (כנראה הניחו שצמחוני זה ההפך מפושע). בכל מקרה, בדרך מקרה הם גילו שכשמשכללים את כל תווי הפנים האנושיים לכלל ממוצע, מתקרבים למשהו שנקרא אידיאל היופי האנושי.

      הניסוי שלהם אחר כך שופר והורחב לתיאוריה שלמה שנקראת "קוינופיליה", לפיה יופי הפנים האנושיים נעוץ בממוצע. ככל שתוי הפנים מתקרבים לממוצע (כלומר, אין בהם משהו שונה, מעניין, אחר) כך הם יפים יותר.  במילים אחרות, יפה זה משעמם :-)

      מעניין, לא?

       

        14/3/10 00:49:

      צטט: ללללללללל 2010-03-13 22:37:25


      אז הלכתי לאוסקר וויילד להיזכר קצת.

      ולהתחבר אל התדר שלך ואל השאלות שלך, שבאמת נדמה לי מעסיקות את כולנו בכל מיני רמות ובכל מיני עניינים.

      ומצאתי תשובה של אוסקר וויילד לחלק מהשאלות שלך.

      ממש ב"תמונתו של דוריאן גריי". וכך אומר באיזה מקום שם הלורד הנרי ווטון:

      "להיות טוב זה להיות בהרמוניה עם עצמך," הוא השיב, אצבעותיו החיוורות - המחודדות, נוגעות בקנה הדק של כוסו. "צרימה מופיעה כאשר נכפה עלייך להיות בהרמוניה עם אחרים. חייו הפרטיים של אדם - זהו הדבר החשוב. באשר לחייהם של השכנים, אם ברצונך להיות קטנוני או פוריטני, תוכל להתהדר בהשקפותיך המוסריות לגביהם, אך הם אינם מעניינך. חוץ מזה, האינדיבידואליזם הוא הדבר הנשגב. המוסריות המודרנית כרוכה בקבלת אמות המידה של התקופה שבה אתה חי. לטעמי, איש-תרבות אשר מקבל על עצמו את אמות המידה של תקופתו לוקה בחוסר מוסריות מן הסוג הדוחה ביותר".

      ואיך מגיעים להרמוניה הזו?

      איך מתקרבים אליה?

      איך נוגעים בה או אפילו בשוליה?

      נדמה לי שלכל אחד בעולם יש מה להגיד על זה מתוך חייו שלו.

      ואם אתה שואל אותי ספציפית אז אני חייבת להודות שהייתי שמחה להיות פחות דוחפת את אפי לחייהם של אחרים ושופטת אותם ויותר עסוקה בענייניי - אסתטיים ולא אסתטיים כאחד. :)

      יאללה, בוא נלך לאיזה בית קפה ונחכה לאיזה צייר....

       

       

      איפה את תגידי? לאן נעלמת?

      לא עושים ככה.

       

      הלורד הנרי ווטון הזה ממזר גדול. ואוסקר ווילד נותן לו את השורות הכי טובות שם. 

      אבל, בלי (או עם) לשים לב, הוא כל כך נהנה מהחידודים שלו, שאין לו שום בעייה לסתור את עצמו. נראה שהוא מאוד נהנה מהוירטואוזיות שלו.

      ספציפית לדברים שהבאת, הלורד הזה אגואיסט ונרקיסיסט אדיר. אולי באנגליה של המאה ה 19 הבורגנים יכלו להרשות לעצמם לא להתערבב עם פשוטי העם. אבל כיום, אנחנו כולנו פשוטי העם, ואולי למטה מזה לפעמים. אז לא נתערבב?

      אוקיי, נדבר על זה אבל על קפה. רק תגידי כבר

       

       

       

       

        14/3/10 00:42:

      צטט: 356SHIRSHIR 2010-03-13 20:43:17

      העולם כבר מזמן הפך להיות פלסטי

      חומרני משהו

      מפחיד כמה שאנחנו מטפחים את היופי החיצוני

      ושוכחים את הפנימיות

       

      ואל תתעייף מלכתוב.. יוצא לך מדהים :):) 

       

       

      את יודעת, אחד הניסיונות העיקשים (וכנראה גם העקרים) שווילד עושה בספר, זה ניסיון לגשר על עקרון הדואליות. זה שמקיים פער בין הגוף לנפש. ויש המון טיעונים טובים בעד ניסיון הגישור והפישור הזה, רק שכולם נכשלים ובגדול. בספר.

      במציאות, אני חושב שאסטיקה ממש לא מוגבלת ליופי חיצוני.

       

      תודה על הקומפלימנט. עכשיו אני יכול לפרוש בשקט :)

       

        14/3/10 00:38:

      צטט: האריאנה-מתבוננת מהצד 2010-03-13 20:28:55

      אז מה יותר חזק אצלי, היופי או הביטוי האינטלקטואלי?

       

      ולמה זה צריך להיות אספרסו וחברה טובה מול עוד כמה בעיטות כדור עם הילד?

      למה לא גם וגם? הכי טוב גם וגם 

       

       

      אצלך?

      הייתי הולך על גם וגם. הכי טוב  :)

       

      תשמעי, לא יודע עד כמה הספקת להכיר אותי, אבל בענייני קפה כמעט אף פעם אני לא מצליח לעצור אחרי אחד.

       

        14/3/10 00:36:

      צטט: נ ט א ש ה 2010-03-13 19:58:59


      בהחלט מעולה.

      מעורר את התאים האפורים לעבוד.

      (מה לגבי ניתוח פלסטי לנשמה?.. :-))

       

       

       

       

       

      מה איתו באמת?

      (נשמע כמו משהו כואב לא?)

       

      תודה לך

       

        13/3/10 22:37:


      אז הלכתי לאוסקר וויילד להיזכר קצת.

      ולהתחבר אל התדר שלך ואל השאלות שלך, שבאמת נדמה לי מעסיקות את כולנו בכל מיני רמות ובכל מיני עניינים.

      ומצאתי תשובה של אוסקר וויילד לחלק מהשאלות שלך.

      ממש ב"תמונתו של דוריאן גריי". וכך אומר באיזה מקום שם הלורד הנרי ווטון:

      "להיות טוב זה להיות בהרמוניה עם עצמך," הוא השיב, אצבעותיו החיוורות - המחודדות, נוגעות בקנה הדק של כוסו. "צרימה מופיעה כאשר נכפה עלייך להיות בהרמוניה עם אחרים. חייו הפרטיים של אדם - זהו הדבר החשוב. באשר לחייהם של השכנים, אם ברצונך להיות קטנוני או פוריטני, תוכל להתהדר בהשקפותיך המוסריות לגביהם, אך הם אינם מעניינך. חוץ מזה, האינדיבידואליזם הוא הדבר הנשגב. המוסריות המודרנית כרוכה בקבלת אמות המידה של התקופה שבה אתה חי. לטעמי, איש-תרבות אשר מקבל על עצמו את אמות המידה של תקופתו לוקה בחוסר מוסריות מן הסוג הדוחה ביותר".

      ואיך מגיעים להרמוניה הזו?

      איך מתקרבים אליה?

      איך נוגעים בה או אפילו בשוליה?

      נדמה לי שלכל אחד בעולם יש מה להגיד על זה מתוך חייו שלו.

      ואם אתה שואל אותי ספציפית אז אני חייבת להודות שהייתי שמחה להיות פחות דוחפת את אפי לחייהם של אחרים ושופטת אותם ויותר עסוקה בענייניי - אסתטיים ולא אסתטיים כאחד. :)

      יאללה, בוא נלך לאיזה בית קפה ונחכה לאיזה צייר....

        13/3/10 20:43:

      העולם כבר מזמן הפך להיות פלסטי

      חומרני משהו

      מפחיד כמה שאנחנו מטפחים את היופי החיצוני

      ושוכחים את הפנימיות

       

      ואל תתעייף מלכתוב.. יוצא לך מדהים :):) 

      אז מה יותר חזק אצלי, היופי או הביטוי האינטלקטואלי?

       

      ולמה זה צריך להיות אספרסו וחברה טובה מול עוד כמה בעיטות כדור עם הילד?

      למה לא גם וגם? הכי טוב גם וגם 

        13/3/10 19:58:


      בהחלט מעולה.

      מעורר את התאים האפורים לעבוד.

      (מה לגבי ניתוח פלסטי לנשמה?.. :-))

       

       

       

       

        13/3/10 19:24:

      צטט: anna19 2010-03-13 19:08:29

      מעולה.

      ותמונתו של דוריאן גריי הוא אחד הספרים היותר טובים שקראתי, שקוף שאתה החצי השני שלי ! :)))

       

      תודה אננה. 

      הספר בהחלט נהדר. ומההכרות הקצרה כאן איתך אני משוכנע שנדע להחליט איזה חצי כל אחד לוקח :)

       

       

        13/3/10 19:08:

      מעולה.

      ותמונתו של דוריאן גריי הוא אחד הספרים היותר טובים שקראתי, שקוף שאתה החצי השני שלי ! :)))

      תגובות אחרונות

      ארכיון