מדי פעם אנחנו מקבלים איזו בומבה קטנה שמאפסת אותנו ומלמדת אותנו את גבולות יכולתנו. לי זה קרה שלשום, ביום שישי, אחרי בוקר מבאס ומלא מטלות לא צפויות ועצבים על 1001 דברים. בשעה 12:00, בדיוק לפני האימון, נתפס לי הגב כמו שלא נתפס כבר שנים. ואצלי זה רק עניין נפשי. כשהבאסה גדולה מנשוא, הגוף שלי תמיד מרים דגל לבן. בשנייה הפכתי מאשה עצבנית אמנם וצועקת אבל כשירה לכל מטלה, לשק קורס שלא יצלח אלא לשכיבה במיטה - ולעבודה, אלא מה?
אז רבצתי ביום שישי רוב הזמן על הספה בסלון, כשאני מבטלת את כל התוכניות - אימון, צעידה, ארוחת ערב - וניהלתי משם את כל ענייני הבית, כולל אירוח חבר של הילדים, כשאני מדדה מדי פעם בצורת ר' חיננית לאספקת המבורגרים או סוכריות נחשים. לקחתי כדורים חזקים וגם כדור הרגעה - אבל הכאב רק התעמעם במעט. סיגלתי לעצמי טכניקה נאה של סיבוב על המקום, הפלת עצמי מהספה על הברכיים ומשם התרוממות אטית על המרפקים והידוס משובב ליעדים נחשקים בקצווי-ארץ, כמו הבית-שימוש. בין לבין הזרימו לי הילדים אספקה קבועה של בקבוקי-מים-חמים ושל קרטיבים דיאט, החתולים רבצו עליי לנחמני, ונחושה לסחוט מהלימון הזה לימונדה, ניתקתי את המחשבות הרעות ועבדתי בהספק טוב.
בשבת התגברו הכאבים, ואני, מהמיטה, הזעקתי משטרה - לא בשבילי, אלא כדי לחלץ את הכלב המסכן שיללותיו הרעידו את כל הרחוב, והשוטרים שהגיעו תוך חמש דקות באמת איתרו את הבעלים - שטען שהכלב "פוחד להישאר לבד בבית" (אז למה אתה משאיר אותו לבד? גאון). אחר כך עוד צלצלו אליי מהמוקד כדי לשבח אותי על אזרחות טובה ועל גילוי ערנות (בחיי!) לא יאומן! שבת בבוקר, כלב מיילל שעות, ואיש מהשכנים האחרים לא חושב שמשהו בזה לא תקין. לפעמים באמת בא לי לחנוק אנשים. אחד אחד, לפי התור.
כשקמו הילדים הודעתי לבכור שאנחנו יוצאים לקניות - כן. כמו שאני, צלעתי לאוטו (לצאת ממנו היה קצת יותר קשה), והוא קנה וסחב את כל המצרכים, כדי שלא אצטרך לעשות קניות לבד היום, כשהם בבצפר. אחר כך דפקתי עוד יום של עבודה מאומצת - אבל בלילה, עם כל הכאבים שהתגברו ועם עשרות-אלפי המילים שהתרוצצו לי בראש, כבר הייתי מוצפת כל כך ברחמים עצמיים, עד שהתקשרתי לידיד שלי ופשוט בכיתי לו איזה חצי שעה בטלפון. הוא היה אמפטי (ידעתי שיהיה!) וגם הצליח לשעשע אותי לא מעט באבחנותיו מיהו נורמלי ומיהו פסיכי בעולמנו (שהרי הגבול די מטושטש, ובכל אופן המינוחים הקליניים לא ממש עוזרים להתנהל בעולם, כשאנו מוצפים ב'נורמלים' בלתי נסבלים, לעומת פסיכים חמודים, טובי לב ונוחים לבריות).
היום קמתי (בשש!) כמו חדשה. הכאב אמנם אותו כאב, אבל בלעתי כדור מיד ואמרתי לעצמי: שאלה יהיו הבעיות שלך! אני מתבוננת בסיפוק על הקובץ הענק והערוך מאתמול ומאוד מעריכה את זה שאני יכולה כבר לקום וללכת, גם אם לאט ועל העוקם. אזור שולי במוח שולף לי זיכרון מעורפל של מפגש לוהט בבית, שאיכשהו הצלחתי לתקוע במהלך היומיים האלה, ובמהלכו הורמוני החשק כנראה עשו את שלהם והניבו תפקוד מסוים ואף הנאה למרות הכאבים.
היום יש לי מיליון דברים לעשות, ואין מצב שאני נשארת במיטה. ואם יכאב מאוד, אולי פשוט אקח את התרופה שתמיד עובדת בשבילי, כלומר אקנה עוד זוג נעליים. ■ ואתמול נראיתי כמו ברישום-העט הזה של מאדאם גרֶז מאת ז'אן-באטיסט גרֶז, אמן צרפתי (1725-1805) מתקופת הרוקוקו, שהצטיין לצד הנושאים האלגוריים, המיתולוגיים וההיסטוריים, שבהם ראה את שיא הצלחתו, גם בדיוקנאות רכים, ביתיים, בין השאר של נשים ושל ילדים עם חיות אהובות. |
תגובות (144)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתחיל בכלב, אצלנו לפני שבועיים הכלבה של השכנה ניסתה לצאת מהמרפסת של הבית שלה כדי למצוא את השכנה הבעיה שהמרפסת בקומה השנייה והכלבה נתקעה.
אני חשבתי שהיללות בכלל מבניין אחר, ושכן מבניין ממול ראת את הכלבה בין שמיים לארץ. הזעיק את המשטרה ומכבי האש.
לקח להם למעלה מ40 דקות ולא השיגו את בעלת הכלבה.
אנחנו דרך 144 מצאנו אותה (היא יצאה לנווה צדק לכמה שעות). עד שחזרה הכלבה הייתה אצלנו (ולא קיבלנו טלפון על אזרחות טובה מהמשטרה).
כאבי גב- לפני שנתיים עשייתי תאונת דרכים. כבר שנה וחצי אצל כירופרקט מדהים. מציל אותי חבל"ז- כבר אין לי ימים שאני לא יכולה לזוז.
מכיוון שהפוסט נכתב לפני שבוע אני מאמינה ומקווה שאת מרגישה יותר טוב
באם לא כתבי לי ואשלח לך את הטלפון של הכירופרקט שלי
לו היית שואלת אותי, ישר הייתי עונה לך שמסג`יסט צעיר זה הכדור הכי טוב.
אבל הסתדרת לבד גם בלעדי :))
תודה עטרה. אני מקווה שלא אלקה עוד בצרה הזאת, אבל כמו שכתבו למעלה, יומיים במיטה, גם אם כואבים–משהו וגם אם לא ממש במיטה, לא הזיקו לי.
גלי, אני רואה שהתעמקת... בכלל לא התבוננתי בהיבט הזה. בשבילי הוא פשוט גבר במלוא הדרו.
זו פרסומת נורא מפורסמת (ועתיקה) של איב סן לורן, שעוררה סערה בזמנה, ופורסמה באירופה נטורל, ואילו באמריקה ואצלנו (כמובן) צונזרה, והבחורנחתך מעל לאגן הירכיים. לדעתי הוא, הגבר, והיא, הפרסומת, משדרת טבעיות נטו, ולא מיניות בכלל, ומוכיחה מה שאני תמיד אומרת - שעירום זה קודם כל האדם עצמו, כפי שהוא, ללא מסכות ותוספות, ורק אחר כך מתקשר למין.
יפתי, אם את רוצה למנוע את ההתקפים הבאים, יש לי מטפל מעולה ששינה את חיי, הצרה שהוא גר בפיזדילוך (גבעת יערים, בדרך ירושלימה) אבל גובה מחיר כה צנוע שזה מתקזז עם הוצאות הדרך. הוא ממש מתקן את הגוף, מקים אנשים זוחלים על הרגליים. לרוב צריך סדרה של כמה טיפולים (פעם בשבוע) אבל אין, אין עליו, חכם ומבין בגוף להפליא (השתלם ברפואה סינית ויפנית בנוסף לאורתופדיה) ואף בנפש, מומלץ בטירוף. אם תרצי (בשבילך או בשביל אחרים, שתמיד נדמה שבטח זקוקים לעזרה הרבה יותר מאתנו), את יודעת איך להשיג אותי :)
בריאות ואושר
מה זה? תיכף יתלו כאן פשכבילים ותגיע לכאן משלחת צניעות!!
זו מדינת ישראל של אלי ישי ואגודת ישראל.
אבל על פניו נראה שהבחור לפחות נכנס בברית אברהם אבינו. גם אם הוא שיקצ'ה וגוי עשה מצוות והוא כשר לבחורה יהודיה.
טפו, טפו, אני מסובבת את הראש... :) אבל כשר למהדרין...
מגניביישן! או כמו שאומרים באנגלית: cool.
מראות קשים על הבוקר. כמה שערות. ועוד לראות את וו שלו? מזל שטרם אכלתי... :)
מוזר שזוהי פרסומת לבושם??
אבל הגוף והפנים אכן די יפים. כמו פסל של מיכאלנג'לו.
הגזמת! הוא גילח בחזה! הוא לגמרי חנון! אני אוהבת שעירים וגבריים! כמו זה:
שאת מאמי..........
שוטה....
אבל מאמי.......
דיאבוליק.
רק שלא בדקתי האם הוא גילח או לא :))
נראה לי שהוא עונה על לפחות חלק מהקריטריונים:
חחחח מה סבלנות, יש פה חידוש לשוני מהנועזים ביותר שידעה שפתינו המתחדשת. 4 נקודות בסוף משפט.... והמהדרין ספרו 7 נקודות....... מעניין מה זה אומר..............
את לא מאמינה... במקרה עבדתי עד שתיים בלילה, על פלורידה, ושמעתי רעש איום ונורא. בהתחלה חשבתי שזו משאית זבל ושמחתי על היעילות של העירייה שמפנה זבל בלילה ודואגת לניקיון העיר, אבל אחר כך הרעש לא נפסק ויצאתי למרפסת להתבונן מקרוב במפגע וראיתי שהם חופרים משו לא ברור... יפו זה ערבים. הם לא נחשבים.
ושתהיה להן הרבה סבלנות לשלוש נקודות...
אל תידג. אני ממש לא הטיפוס שמדבר על מחלות. אם יש מילה שהיא ההיפך מהיפוכונדר - זה אני. פעם מישו פתח עליי דלת בבנק וממש ריסק לי את האצבעות וירד מלא דם ובכלל לא שמתי לזה לב עד שהגעתי לאימון והייתי צריכה לנעול נעלי התעמלות וכבר הכל היה קרוש. אני בקטעים הפיזיים ובמחלות ובכאבים - ממש ממש מתעלמת, כי אני חושבת שעד שיש ממש פגיעה באיכות החיים וחלילה סכנת חיים, זה הכל שטויות. הלב, הלב הוא הכואב. הנה, אני ממש עיוורת וחירשת ואני לא עושה מזה עניין. כשאני נמצאת עם בחור צעיר, אני מבקשת ממנו שיקרא לי מהעיתון וידבר אליי בקול רם והכל מסתדר...
גם כשאני עצובה אני מצחיקה.
גם כשאני בוכה אני מצחיקה.
אני תמיד צוחקת על עצמי.
חיבוק בחזרה.
יש אנשים הגרים באזורי ספר (כשאמרתי לטכנאי בזק שאני גרה באזור ספר הוא שאל: מה?), שם קודחים במוחם מבוקר ועד ליל. ובין לבין, זורקים קצת אבנים.
בכ"מ, העיקר שהגב בסדר. זה חשוב.
מאמי מה שגברים מחפשים....בנשים...
אלו,
אותן תכונות שהם מחפשים בתחתונים.......
שלא תהיינה לוחצות מידי....
ותהיינה קצת משוחררות....
אבל רק קצת...
דיאבוליק.
מיא - בטיסה ישירה מהפוסט ההוא שלך על הדברים שאסור להגיד-לעשות בדייט ראשון, אז הנה עוד אחד חשוב - אסור, אסור, אסור להיות חולה ובטח לא לדבר על זה. במסגרת המליוןואחד דברים שאנחנו לא מתמודדים טוב איתם, דמעות וחולי-של-אחרים, בהחלט תופסים את המקומות הראשונים. האמפטיה שלנו שמורה תמיד בראש ובראשונה לכאבים שלנו (פשוט כי יש לנו המון מהם, והם גם כואבים לנו יותר) . אז כחוק - משאב שיש לנו מעט ממנו, אנחנו דואגים לו לבזבז אותו על הזולתים (או הזולתות).
ככה שאם את באמת רוצה מרשם בדוק לדייט ראשון ואחרון על אותה משבצת זמן, הנה הוא - שמלת כלה + לספר על כמה את חולה, תוך כדי בכי.
אין, אין יותר מושלם מזה. (בעצם, בשביל לדפוק את המסמר האחרון, את יכולה גם, תוכדי, לדבר על האקס שלך, כולל המשפט "הוא היה ממש מאנייק, אבל מה, היה לו זין ענק")
גם כשכואב לך את מצחיקה?
צחקתי, ונזכרתי בבת שלי שכבר יומיים בוכה על כאבי גב, אז הפסקתי לצחוק עליכן כי זה לא יפה חחח
חיבוק חם
וואלה. קלטת אותי.
כן, משו כזה.... רק שאני לא מייחסת חשיבות בכלל לגיל. היופי בא בכל הגילים. וגם עליי בניגוד לגברים אי אפשר לעבוד באיפור וכאלה. היופי צריך להיות טבעי ומקורי ולא מהונדס. ובניגוד לנשים אחרות אי אפשר לנפנף מולי בכסף ולהפנט אותי.
יצא לי פעם לעשות סקס
עם חברתי לשעבר,
כשגבי תפוס בצורה קיצונית כזו
שההתנהלות שלי הייתה כמתואר למעלה.
לא יכולתי לזוז!
בלית ברירה עשינו את זה לאט מאוד
ובזהירות רבה.
האקט היה מאוד ממוקד.
היה בזה משהו מטרף, דווקא בגלל
שלא היו הרבה ברירות והרבה אפשרויות.
כול התחושות הועצמו.
כשהכול מסביב קורס, קרן אור קטנה,
נראית ומורגשת כשמש עצמה!!!
בוקר טוב,
אני לא מאמינה...
איך תמשכי אלייך גברים מקסימים אם אלו הקריטריונים? (סליחה, אבל כמעט הקאתי)
מה שאת דורשת זה בדיוק מה שהגברים שאת מתעצבנת עליהם מחפשים - בת 28, כוסית, יפה, ושתשתוק.
אני מבינה שהחלטת ליישם את המשפט איף יו קנט ביט דם ג'וין דם.
על פניו זה נשמע חוצפה לגמרי,
אבל בעצם הגוף מאותת לנו, ואומר רגע, תשימו לב אלי, אני אמנם מכונה, אבל יש לי צרכים מיוחדים...
כמו ילד קטן שאם לא נותנים לו מספיק תשומת לב, הוא לוקח לבד, בדרכים עקלקלות.
אני תמיד בעד התעמלות גם כשכואב (למדתי את זה מאמא שלי:))
יום טוב!
העירייה החליטה לחפור לי תעלת בלאומילך מתחת לבית.
ומתי? עכשיו. עכשיו, באחת וחצי בלילה החלו החפירות בראשות דחפור וארבעה עובדים בווסטים צהובים זרחניים.
פשוט לא יאומן.
אני לא מכילה כל כך... לפעמים פולטת...
איכותיים? יש לי ממש דרישות נמוכות - כמו יופי, שערות על הראש (רצוי בלונד) שערות סביב הזין (שונאת את אלה שמגלחים. פיכס. מכת מדינה) עיניים כחולות, שרירים, תחת יפה... זהו בערך. התוכן לא חשוב. אה... ושישתקו.
פורטה מה קורה ? למה את קטנונית ! יש ביני לבין מיא תחרות טבעית שקיימת בין שתי נשים סקסיות, חושניות, נוטפות, מלטפות, עוטפות, מכילות, ועושות שחי. זה משהו טבעי !
אל תצטערי ! את יכולה להתנחם בכך שאת שוכבת עם אנשים איכותיים ! אנ למשל שוכבת עם כל מה שזז בשל צרכים ביולוגיים/דתיים שלי !לא, לא, לא!
לא זכור לי שקיבלתי התראה לגבי הפוסט (הנה, תחשבי על זה...סיבה קוסמית לכאבי הגב שלך)
בכולופן - מכיר את כאבי הגב האלה, בגילנו המתקדם, הם מבקרים לעיתים מזומנות. גופנו מאותת שעינינו אותו די, וגם מזכיר, על הדרך, שאנחנו כבר מזמן לא בני שמונה עשרה, אז אם אנחנו מתכננים על תפעול המכונה הבלה הזו לעוד כמה שנים טובות (כמה באמת?) כדאי שניתן לה לנוח מידי פעם. שלא לדבר על החלפת שמן, טיפול צמיגים (כן, אלה, שם) וניקוי יסודי של הקרבורטור.
בקיצור - הגב שנתפס, בעצם עושה את זה לטובתנו (כן, פולני), הוא מסוג האורחים הלא רצויים האלה, שמגיעים במפתיע, נשארים ש-ע-ו-ת ואומרים כל הזמן "באמת, בשבילי שום דבר, אל תטריחי את עצמך, אל תשימי אלי לב, תמשיכי כרגיל, אני רק אשב לי פה בצד ואכאב לך רצח"
גם אני חושבת שהתרופה הכי טובה לגב תפוס היא ללכת ברגל.
אבל גב תפוס בעיקר מאותת לי שאני צריכה להוריד את הקצב ,לנוח.
מה דעתך?
חוצפה, נכון?
אבל היום עשיתי אימון (בלי גב) והיה בסדר.
איזה זלזול... לא בטוחה שאלו שטויות.
כולי תקווה שעד שהגעתי הכאבים עברו כמעט לחלוטין.
לגוף שלנו יש לפעמים אמירות משלו, שבכלל לא מתחשבות בתוכניות שלנו,
אבל הנה, את כאן ועכשיו!
עבר לי.
כמובן שאת לפניי. אני שכבתי רק עם מאות גברים, לא עם אלפים.
איזה מזל!!!!
חחחחחחחחחחחחחחחחח דווקא בבנק שלי מאוד מתרשמים ממצב עו"ש הכוכבים שלי בדה-סמארקר
ישר הכניסו אותי לחשבונות מועדפים בלקוחות פרטיים
~
ונכון מיא
הכי בריא לא ללכת למוקד או למיון אלא לעבור את התקפ הזעם הגבי בשכיבה וגם בזחילה במנוחה ובאמבטיה
איך שבא לך
זה ממילא בדרך כלל עובר לבד כשעובר הלחץ
ואת הספקת את העבודה שלך בשבת אזזזזזזזזזזזז השתחררת !
~
צהריים טובים
משטוטי
מה פתאום? השתגעת??? את יודעת כמה מחלות אפשר לחטוף במוקד???
רק להזניח! הכי בריא!
אני כבר בסדר. ב-12 יש לי אימון.
ותודה.
הפרסומת שלך מקסימה.
כוכבים. ברור. הנה היום יש לי פגישה בבנק, ואני בטוחה שהפקידה טלי מאוד תתרשם ממצב עו"ש הכוכבים שלי.
את יודעת מה? באמת חשבתי על זה ולא היה לי כוח - לתרגם והכל... תודה!
מקווה שהיום את יותר טוב.
ודבר כזה ,זה ישר למוקד...
לא מזניחים.
בריאות!
לא ברור לי איך בתוך כל הסיפור קורע-הלב הזה לא תקעת איזה ארוס טמגוצ'י איטליאני סוחט דמעות כהרגלך! באמת היית חולה!!
רק בריאות (ורק לא פילאטיס).
לא טוב כדורים. נו נו נו.
הרקות זה איפה שטוחנים את השכל. נראה לי שפשוט השרירים שם מתוחים.
כמו אצלך - פסיכוסומטי. וחברה המליצה לי על ספורט ואויר פתוח. חייבת ליישם.
ביום שישי בקורס שחזור גלגולים שלי ביקשתי לברר למה יש לי כאבי רקות. יצא משהו מאוד מעניין. ומאז הרקות כואבות לי פי חמש :)
חחחחחחחחחח
ועוד
חחחחחחחחחח
כמה כדורים שאני לקחתי!
ולוקחת!
והם עשו לי מאוד טוב.
הרקות? מה זה כאבי רקות? ממה זה נובע? הלכת להיבדק?
כן, תודה! חזרתי עכשיו מצעידה. קצת הכאבים עברו מהגב לירך ולתחת אבל בכל זאת סבבה.
האמתהיא שנחמדות וטוב לב בכלל לא תלויים במידת השפיות. זה עניין של אופי ואיפה גדלת ומה קיבלת מהחיים וגם הרבה פעמים עניין של החלטה.
אני שמחה שחזרת לאיתנך.
השרוטים הם בסוף הנורמלים הכי נחמדים... במיוחד אם הם קונים נעליים או מחמיאים עליהן
הרסת אותי עם העוד זוג נעליים ...
הגוף שלך מניף דגל לבן, אז את יוצאת לעשות קניות...?
אחלה חיבור גוף-נפש יש לך.
אולי תנוחי קצת, מה את אומרת?
באהבה.
נכון, אפשר לעשות הכל. רק כואב קצת. אבל זה גם סימן שהגוף אומר: הלו! תן לי קצת מנוחה. אז אני נותן.
יותר טוב גב כואב ממחלות אחרות שלא כואבות וסופן מר :)
אתה רציני?
אפשר לעשות הכל. כל מה שרוצים. הכל תלוי בנו. זה עניין של בחירה. לגמרי. אפשר לקחת כדורים מאוד חזקים, ואפשר לקבל זריקה (שעוזרת כמו קסם, אני יודעת מחברה שלי), ואפשר להכריח את עצמנו לקום מהמיטה ולזוז למרות הכאב, ואז הכאב בטוח עובר או לפחות נודד למקומות אחרים. אפשר לעבוד במיטה בלפטופ ואפשר... פשוט הכל! אני טסתי פעם במצב כזה. זחלתי עד המטוס וטסתי הביתה.
המון דברים בחיים שלנו הם עניין של בחירה ואנחנו לא יכולים פשוט לומר - זה קרה לי או זה לא קרה לי. האופי המסוים שלנו די מכתיב מה יקרה או לא יקרה לנו.
את ממש גיבורה.
כשאצלי זה קורה אני לא זז מהמיטה שבוע, לא רק סופ"ש.
הבעיה עם בעיות הגב שזה כואב, מאוד, אבל לא מתים מזה.
הרמן הסה כתב: "...דומה הדבר לרופא האומר לחולה הסובל מדלקת ראות: "כלום לא היית מיטיב לעשות לו בחרת לעצמך נזלת במקום דלקת ריאות?"
לרוע מזלנו - זה לא לבחירה.
מקובל.
כנראה,
שמי שאת בוחרת בו,
צריך באמת מבחנים לסיירת,
לצנחנים,
לגבעתי או גולני....
כי איתך,
זה באמת מסע כומתה....
דיאבוליק.
אצלי אין איפה ואיפה - תמיד מתלוננת ומקטרת, ללא אפליה! זה סוד קסמי וחני!
נכון שרון, תראי את הפוליטיקאים הנורמליים שלנו, כל יוצאי הסיירות למיניהם שלא רואים אפחד ממטר... אני הייתי רוצה מדינה שמנהלים אותה חבר'ה שהשתחררו על פרופיל 21!
בלה בלה בלה בלה.....
גם שנותנים מחמאה אתן מתלוננות.
מדהים.
דיאבוליק.
כאבים כאבים
אבל את נראת יפה מאוד.
יש הרבה "נורמלים"
שמסתובבים בעולם.
אני בעד פסיכים טובי לב.
שרון
יאללה דפקי לו חסימה הוא לא בא לי בטוב.
עצוב שאיש נשוי מתעסק בנשים שלא יוכל להשיג במקום לטפח את ביתו ומשפחתו.
מאמי,
התמונה הזו שלך,
מחמיאה לך.
אהבתי.
דיאבוליק.
איך אני יכולה לרזות? אני חוט!
ושוב אני מתברכת במצבי היחידני.
האמת שכשהייתי נשואה, היה לנו ארון על קיר שלם בחדר השינה - שליש שלו, שני שליש שלי. כשהוא עזב את הבית, מילאתי את השליש הנותר חיש קל בנעליים. זה היה פשוט מדהים. בשנים הראשונות עוד סברתי לתומי שאולי יגור איתי איזה גבר, מתישהו, אז ניסיתי להשאיר איזה מדף ריק, אבל הגיע רגע האמת שבו הבנתי שפשוט הנעליים הן שיגורו איתי וזה סבבה. כאן, בדירה החדשה, יש להן ארון משלהן.
בחורף מיד אחרי גירושיי קניתי (או שמא רכשתי) שמונה זוגות מגפיים (פרט לנעליים מסוגים אחרים).
תרתי משמע עמידה. האמת שעכשיו עבדתי כמה שעות רצוף ושוב כואב. כנראה צריך ללכת כל הזמן כדי שלא יכאב. זה אפעס קצת מעייף...
כבר נרגעתי (באמצעים החדישים ביותר הידועים לרפואה המודרנית - קניות)
באמת בעיה. אבל לפחות היית קונה לפי הצליל, ולא כמוני, שקונה בעיניים לפי הצבע ותמיד נגנבת שם מגיטרות טורקיזיות ותכלתיות נאות (וירוקות)
מיא'לה יקירתי,
רזית או שנדמה לי?
דיאבוליק.
קניית נעליים זאת תרופה מצויינת למחושים שונים, לאו דווקא כאב גב. וזה מניסיון. אלא ששמתי לב שלתרופה הזאת יש תופעת לוואי חמורה - בן זוג על סף התמוטטות. הצורך להכיל מספר גדל והולך של זוגות נעלים בחדר שמתעקש להשאר יציב על 2.80X3.40 מתברר כהרסני לבריאותם של בני זוג ממין זכר.
אז איזה נעליים קנית?? דווקא היום הסתובבתי בדיזנגוף והסתכלתי לצדדים, אולי אפגוש בך, אבל...
אז כרגיל, יש לי איזה כמה עייצס אנטי כאבי גב, שבשבילי עובדים תמיד ומשחררים את גבי מסבלותיו, וולטרנים ומרעיהם - דגש על 'רעיהם' - אני לא כל כך אוהבת ואצלי הם בבחינת מוקצה. מה כן, יש פלסטרים ענקיים כאלה, שמרוחים באי אילו מרעין ובישין לכאבי גב. מדביקים על המקום התפוס, מסתובבים איתם איזה יומיים או שלושה, לא זוכרת בדיוק כמה זמן מותר - והכאב מקבל רגליים קרות ומתחפף. אגב - יש שתי דרגות חוזק של הפלסטרים, מומלץ לקחת את החלש, כי אחרת הגב מה זה שורפת....
הפטנט השני הוא מסג': יש לי בבית מושב מסג' חזק שמניחים אותו על כסא, כורסא או ספה, לוחצים על השלטים - האחד של הטלוויזיה השני של המסג' וזה עובד פנטסטי. קצת כואב, אבל קמים אחרי עשרים דקות כמו חדשים. יותר טובים מחדשים, בעצם.
את הפלסטר, תוצרת סין, אפשר לקנות בסופרפארם. המושב זה כבר סיפור יקר יחסית, קניתי אותו בזמנו בחנות מתנות לגבר - מכרו לי אפילו שאני אישה, לכסף אין ריח ואין תצלום - בעזריאלי. מומלץ שיהיה בבית לעת צרה ולעת רחבה...
שתהיי בריאה מותק! עשי פרצוף לכאב והפחידי אותו ככה, שיסתלק ולא ישוב.
כשהגוף אומר לנוח, במיוחד עם יש לו ערוץ פתוח לנשמה
צריך להקשיב לו.
הוא יודע מה שהוא אומר.
אני יודע שהמילה הבאה לא מוכרת לך
ואם כן - בטח לא מקובלת עליך.
אבל בשם הגב שלך ולמען השם אני קורא לך:
ת ר ג ע י !!!
אם בכל פעם כזו הייתי קונה גיטרה..
הייתי "שובר" את "כלי זמר"
פלדנקרייז זו לא ההתעמלות שכולם שוכבים על הגב והמתבונן התמים מהצד חושב שמדובר בערימת גוויות ז"ל?
תמיד במכון היינו מחכים שהשיעור שלהם ייגמר לפני ששלנו התחיל.
וסטרס, נו, אצלי זה מכל דבר קטן. לא יודעת אם קראת את הפוסט על ההוא שלא החמיא לי - אבל דבר כזה למשל עלול להכניס אותי ללופ של יומיים. לא במחשבה שאני מכוערת, אלא במחשבה אילו אנשים זוועתיים יש בעולם, וכמה העולם מזעזע בכללותו... וכמה הוא הידרדר... וכמה גברים הידרדרו... וכמה זה מדכא... ואם בדיוק באותה שנייה טופי שלי מחליט להביא איזה כלי נוי בבית לקצו, קיבלת מרשם בדוק להתמוטטות עצבים.
תודה ניצה. אצלי הבריאות קשורה לעבודה, להרגשה שאני פעילה ועושה משהו ומרוויחה כסף.
בדיוק אתמול דיברתי על זה עם הבן שלי - הוא אמר לי - לא חייבים לקנות זה וזה וזה... אמרתי לו: אני דוגלת בלקנות יותר ובלעבוד יותר ולהרוויח יותר. זו הרגשה הרבה יותר טובה מאשר למנוע מעצמך כל מיני דברים שאתה רוצה.
ולהגיד תודה כל יום שאנחנו בריאים. זה חשוב ואני בדרך כלל עושה את זה.
תנסי פלדנקרייז. זה נהדר.
מי שפעם הגב נתפס לו, זו אפיזודה שיש סיכון שתחזור. פלדנקרייז ניתן לעשות גם בזמן התקף וגם כשכואב.
כמובן, להקפיד על מתיחות לפני ואירח תרגילי כושר, ולא להיכנס לסטרס....
יש מצב שהגוף צורח, על זה הפולניות אומרות שכל אחד בוכה מאיפה שכואב לו. וכי כמה אפשר לשאת? לכולנו יש קו אדום. יאללה , קחי בחשבון שגם אם את סופרוומן, את צריכה לעשות לעתים הפוגה.
ואם בנעליים עסקינן, כדאי שלא ימריאו לגובה על עקבים שמכבידים על היציבה.
נכון שיש סיפוק עצום למראה קובץ מטופל, משוכתב, ערוך, אני מכירה את ההרגשה, אבל לקום בריאה זהו סיפוק גדול יותר. כל בוקר, להגיד תודה גם על זה, סתם נחמד.
פרקטי כהרגלך.
כתבתי בפוסט על נעליים, אבל קניתי היום כל כך הרבה דברים יפים וטעימים... באמת, זה היה יום קניות מבורך. ועם כל קנייה הרגשתי שכואב לי פחות, מה גם שאכלתי עם ולרי (אלת האש) בצהריים וזה בכלל היה כיף.
אני חושבת שכאבי שיניים זו התופת בהתגלמותה. גב עדיף בהחלט, כי אם אתה שוכב כמומיה ולא זז, זה לא כואב (כמעט). כמובן, שיש גם האפשרות המלבבת שהשפיות תחזור אליך ואז לא יכאב הגב בכלל.
ברורררר.
:) יפות !
שיניים אפשר לעקור...
כמובן שהתכוונתי שהם יורדים במעלית!
תודה - שרק כל השבוע יהיה כמו היום!
קניתי גם אופניים היום... חשוב על קנייה שתרומם אותך. גיטרה, משו... בטוח יש.
תודה אילנה? אני בטוחה שקוראים לא מעטים שלפו עט ורשמו הפרטים.
אבל כשהכאב עובר, חוזר האושר וכל שאר הבאסות נראות לך פשוט שטותיות להחריד.
תודה נועה!
עבר כמעט הכל ועוד קניתי לבני הגדול אופניים (גם כתומים, כמו הסנדלים שלי. כתום מטאלי מטמטם)
נשבעת לך, שהבוקר כשלבשתי את השמלה הצמודה שלי כדי לצאת לסידורים, ועוד הייתי עקומה לגמרי, חככתי בדעתי אם ללכת שטוח או על עקב, אבל החלטתי שזה באמת כבר מוגזם.
אז נעלתי את הסנדלים האלה, של ג'יזל, שהם הכי נוחים בעולם:
בדירה הקודמת שלי היו 85 מדרגות... כאן יש מעלית, אז הילדים עולים במעלית ואני ממשיכה לעלות במדרגות, אבל זו קומה שנייה וזה גן עדן. הם הורסים אותי שהם גם יורדים במדרגות - מי יורד שתי קומות במדרגות?!
אין מצב! היו לי איזה שתי מיגרנות בכל החיים ורציתי למות. זו צרה אחת שחמקתי ממנה.
נשבעת לך, שווה להיות חולים רק כדי לקבל את הבריאות בחזרה, כי אין על ההרגשה הזאת.
חחחח, איזה סיפור. בכלל, דייטים מאוד נמדדים בעת חולי ומשבר. זה רעיון נפלא ללקות במשהו בכל דייט כדי לבדוק את האמפטיה של בן הזוג (לא שאצלי זה יצליח, כי הם נופלים על היעדר אמפטיה גם כשאין לי כלום).
תאמיני לי שהספורט הוא מה שמציל אותי ומאפשר לי כל פעם לעבוד ולתפקד למרות כל המכות האלה ולמרות וירוסים וכל שטות אחרת. בלי שרירי בטן חזקים לא הייתי מסוגלת לעשות כלום. לא, אצלי זה נפשי, הכל נפשי.
תודה.
והם גם נועדו להזכיר לנו כמה הבריאות יקרה ואיזו מתנה נפלאה זו, כי הבוקר - רק כאב לי קצת פחות מאתמול וכבר הייתי מאושרת, ועכשיו בכלל.
תהי בריאה במהרה
ושבוע נפלא!
הנה, כבר חזרתי לעצמי. בטח מחר כבר אעשה ספורט. תודה, גלית.
נכון, זה באמת גרם לי להתאפס על עצמי ולהגיע לכל מיני החלטות.
אוף...למה אצלי זה לא עוזר לקנות זוג נעליים..
שבוע מקסים לך..
טראומיל (כמו שאמרה פנינה) עם ארקוקסיה90 ומוסקול - מעט שרירים עומדים בפני הקומבינציה הזו,
אבל נראה שהשריר התפוס היה תרוץ לספר על כל השאר ושאת כבר אחרי זה.
מצטרפת למאחלי הבריאות.
כל האושר והעושר שבעולם מתעמעמים עם גב כואב להחריד.
ההרצאה שלך היתה באנגלית מאוד מסובכת! לא הבנתי 90% ממנה!
בהחלט עזרת, כשהייתי שירת הסירנה.
את נשמה.
חמוד! יש לו בדיוק הפרצוף של טופי שלי הדביל, שכאילו לא הספיק לו בשישי לשבור את העציץ הכי גדול בבית עם הכי הרבה אדמה (הגדול אסף כשראה שעצביי רופפים), שבר גם הבוקר עציץ אחר - אז הקטן שקם מהמיטה לאסוף כבר ניחם אותי שמדובר בעציץ קטן וריק.
יש גם ארטיק סולרו גמדי סגול חדש דיאט - אז אתמול הכל היה אצלי סגול: התקרובת, האמבטיה. לא, לא חלמתי. עכשיו אני בשמלה בסגול/צהוב.
כשאבא שלי היה בחיים הוא סבל מכאבי גב - ואני כל פעם שהיתה לי קריזה (והיו לא מעט בעבר. היום אני קצת יותר בסדר), היה נתפס לי הגב. וכיוון ששנינו מתים על אמבטיות הוא היה נותן לי טיפים איך לקום מהאמבטיה במצב כזה... כאילו, להתהפך על הבטן ולכרוע על הברכיים. קטעים, קטעים.
ובעניין הכלב, צינורות שמתפוצצים, ערימות אשפה - כמובן שזו תמיד אני (ואת). כולם כמו שלושת הקופים. לא יודעים מהחיים שלהם. ודווקא כאן המשטרה מגיעה תוך שנייה, וגם מוקד 106 של העירייה די בסדר. זו היתה דוגמה נהדרת לבן שלי, הצעיר, שהיה עד - אפרופו כל הג'יפה שהיה לאחרונה עם בני נוער - שבכל שטות-כביכול אפשר לפנות למשטרה, והם מיד באים ועוזרים, ובכל מקרה תמיד צריך לערב מישהו בעל סמכות ולהתייעץ. תראי - אחר כך שואלים - איך ההורים לא ידעו ולא שמעו כלום? לא רק על הפרשה האחרונה, בכלל. כי כנראה אנשים לא רוצים לשמוע ולא רוצים לדעת.
אלומית הביאה לי מלחי אמבט זרחניים מיפן בכל צבעי הקשת. דווקא הלבן בריח חלב הוא הכי טוב שהיה לי בחיים.
תודה, אבל אני כן התעלמתי כי ידעתי שזה רק נפשי ואין לי שום בעיה פיזית, ובאמת עכשיו חזרתי הביתה אחרי שהלכתי קילומטרים ונותר רק כאב עמום ואני אפילו מצליחה להתיישר. כנראה הליכה היא התרופה הטובה ביותר (והמון סידורים שאת מתרכזת בהם ובאמת לא חושבת על שומדבר אחר).
החלמה מהירה יקרה!
מקווה שכבר עבר קצת לפחות
ברור שנעלי עקב. למה לא ?! להילחם בכאב רק בנשק שלו :))
חבר טוב שלי תקוע כבר חודש ושבוע. מזלו שגיסו מומחה
אז הוא רק מוחה ועושה מה שאומרים לו. צרה צרורה גב תקוע.
אצלך נשמע כמו שרירים ועצבים זה ניתן לגישור
אצלו זו כבר פריצות.
שבוע טוב
שנים אחרי ניתוח הגב
יום אחד במשרד נתפסתי
באמצע פגישה עם מעריצה של דר' נייס הכירופרקט
הוא הסכים לקבל אותי
די חשש ללחוץ,
ויעץ- תתהלכי-בנעליי ספורט טובות, תזהרי ממדרגות
בקצב צב
רבע שעה גג
כמה פעמים ביום
תרגישי טוב מותק.
אם הייתי יודעת הייתי מציעה לך לעשות החלפות: הגב התפוס שלך תמורת המיגרנה שלי.
-אבל תחשבי טוב לפני שאת מסכימה-
חחחחחחחחחחחחחחחח עודף ספורט שקדי כמה שאת צודקת !
רק הליכה ואל חייב קצב מהיר מדי
וקצת התעמלות מתונה ויוגה
זהו
אז אתן שותות כבר ת'קפה ?
חוץ מזה עומס נפשי כמו שפנינה אומרת בהחלט "משכיב" את הגב !
שטוטי
רק בריאות
כל פעם שוכחים שזה לא מובן מאליו
ועומסים נפשיים תורמים תמיד
לכאבי גב.
אני גיליתי משחה נהדרת דרך תלמידה
שלי העוסקת ברפואה סינית הנקראת:
טראוממיל[כן,מהמילה טראומה] זה עשוי
מצמח שגילה איזה מאמן כדורגל גרמני[זו האגדה]
והוא נהג למרוח תמיסה מהצמח לכל החבוטים על
מגרשי הכדורגל.ומאז הכל כבר הסטוריה
והמשחה הזאת חודרת לשרירים ומורחים אותה
בתנועות מסאז' והיא מקלה באופן מיידינ ומשמעותי.
ושיהיה יום נפלא!
הוא שאמרתי. כל כך הרבה ספורט זה לא בריא!
תרגישי טוב ומהר! אנחנו צריכים אותך בריאה וזקופה, ולא בצורת ריש, שפופה וזוחלת.
פעם נשבר לי הקרסול בעת שרצתי לפתוח את הדלת לרנדוו אחד. אחרי שהתרשמנו קשות מהרגל המתנפחת שלי, בכל זאת לא היינו מוכנים לוותר גם על העניין שלשמו התכנסנו. מדהים איך תחושת הכאב עברה לחלוטין תוך כדי. אחר כך כבר הגעתי לבית חולים ולגיבוס הקרסול למשך חודש וחצי.
המכות הקטנות האלה (והגדולות) שבאות להזכיר לנו את קטנותנו, אפסיות הגוף, את הזמניות.
התמונה שלך מהממת.
נשמע שדווקא היתה לך אתנחתא מבורכת.
לפעמים הגוף הפיזי הוא שוטר מקרקע, במיוחד אצל נשים פרפקציונסטיות.
"אזור שולי במוח שולף לי זיכרון מעורפל"
מה פירוש אזור שולי במוח? אין אזור כזה! שליפה מהזיכרון היא תהליך מורכב שדורש פעילות עצבית ברשת נרחבת של אזורים במוח. שמעת הרצאה שלי באוניברסיטה וכך את מדברת על המוח? בושה וחרפה
האמבטיה הסגולה היא תוצאה של מלח אמבט יפני בניחוח לוונדר. למרות שמקוממת אותי העובדה שמיא מבזבזת מים ורובצת באמבט בתדירות גבוהה, ואפילו מס המים לא מרתיע אותה, אני קונה לה מלחים אקזוטיים מכל מקום בעולם אליו אני מגיעה
את עקשנית - אבל בסדר
מקווה שעזרתי לך קצת אתמול
תרגישי טוב *
אני מוכנה להשבע שהיה פה משהו עם אמבטיה סגולה
מיא?? מיא???
עוד לא הגעתי לשלב הזיות נכון??
:))
חחחחחח סליחה שאני צוחקת אבל נראה לי שהיית פעילה מאוד לגבי מישהי שהגב נתפס לה
ובכלל לא היה אמור להיות פוסט אבל יצא לך
הכי צחקתי מהזחילה שלך
~
ובעניין הכלב אצלנו זה אותו דבר אף אחד כזה כאילו לא שומע כלום
לא מבינה למה אני זאת שצריכה תמיד להתקשר למוקד העירוני לשיטור המשולב
~
מיא תשמרי על הגב
מזל שנשאר לי כוכב
זה חרוז לא?
שבוע טוב
שטוטי
מיא- סילחה שאני קטנונית ונתפסת לקטנות אבל את מוכנה להבהיר פה
את עניין האמבטיה הסגולה... כי למרות האמפטיה העזה שאני חשה כרגע
העניין הזה מסיח דעתי :))
שמחה שמצאת זמן גם להתעמלות מזרונים, לפעמים יש בהסחת הדעת הזאת מזור בריאותי ולא רק נפשי :))
הבוקר חשבתי על זה שאני בסנטר בערב וישר רציתי לעדכן אותך עד שנזכרתי שאת כבר לא שם :))
בריאות, מותק.
אני כמובן, ממליצה לא להתעלם,
אלא לטפל.
יכולה להמליץ לך על המדקר שלי,
שהוא פשוט קוסם.
ובכל מקרה, שיעבור מהר.
ושוב, בריאות.
ידידים טובים זה הכי, אחותי! וגם מפגשים לוהטים. וקניית נעליים בכלל........
תרגישי טוב. שקלת לקבל זריקת וולטרן?
אין לי כוכבים. כפרות...
סליחה שהתפוצצתי מצחוק כשאת סובלת קשות
מכאבי גב. רק ב ר י א ו ת!!!
ואין איזה מעריץ, או מציץ, או סתם שכן פנוי
שיבוא וימרח כבר בן גיי על הגב המדהים שלך?
אז אני אבוא...
מיא. תרגישי טוב
ותמשיכי. אין כמוך!!!
כוכב עם ליל