זמן אביב הוא הזמן האהוב עליי בכל שנה, זה הזמן שבו אני תמיד מוצאת לי, או אולי מוצאים עבורי, הזדמנויות לעשות ניקיון יסודי ולהסיר את האבק מעל יחסים עם חברים, בני משפחה, חברים בעבודה, ובכלל כל מי שנמצא סביבי, זה בא מאליו ומתבקש מעצמו עם הניחוח של האביב באויר והצורך שמתחיל לבעור בי לשנות את המיקום של הרהיטים בבית, להעביר חפצים ממקום למקום, לחדש את הצבע על הקירות, לזרוק את השטיח הישן ולקנות חדש, ואז פתאום זה מתחיל, טלפון מחבר וותיק מפעם שנשאר איתו משהו לא פתור כמה שנים טובות ופתאום המילים משתחררות וזורמות ללא כל קושי מפי, סדורות ובהירות ומובנות לאיש שיחי, כעסים ומועקות עם האיש שלי, עם ההורים שלי, עם הילדים שלי-פתאום מזדככים ומטהרים, עננים כבדים הופכים לשמיים נטולי עב, ודמעות-גשם רעננות וקלילות יורדות ושוטפות הכל, ופותחות נתיב ודרך לחלומות לא מוגשמים, למחסומים שנשארו תקועים, לרעיונות לא ממומשים ותכנונים ששוכבים במגירות הנפש מנומנמים ועייפים מלחכות ועכשיו מנערים את עייפותם מעליהם וקופצים החוצה בשמחה. |