0

קולקטיביות נבדלת מִסָך.. (המשך הפוסט הקודם) זוהר גולדפרב

13 תגובות   יום ראשון, 14/3/10, 15:27

ג.

 

וכשאומָר במאמר מכליל,

שמבינה למה,

את נפשם לעיתים,

חוטפים

אנשים 

ומעלימים

לעולם אחר...

 

אז תאמר לי?

מה?

תאמר לי?

 

"זה לא אָת, זה מוחך הקודח, המייצר פאטה מורגנה של קושי" אמרת.

 

לקחתי את עצי הנוי המדומים שלי

את מעינותיי

את שמיכת המנוחה שהכנתי

משערות ראשי הגזוז כבר.

לקחתי.

 

מעלימה אותם לעולם אחר.

 

אתה חש? 

 

 

(הערת המחברת: אין כאן אף אחד שהוא זכר באמת. יש שימוש במה שזיכרוני קורא לו אדם) 

 

 

דרג את התוכן: