הבטחתי – ולא יכולתי לקיים כשאנחנו מתכוננים לבלות או לצאת לטיול עם ילדנו אנחנו מבטיחים, מתלהבים, משתפים את ילדנו מכינים יחד את הציוד הנדרש. ואז, מאיזו שהיא סיבה, ברגע האחרון הבילוי בוטל כי קיבלנו טלפון חשוב ששינה את התוכנית או חבר שהגיע או רוצה להגיע (ובינינו אנחנו הינו בחלק מהמקרים מעדיפים לא לצאת לבילוי ועכשיו יש לנו תירוץ טוב...).אבל מה עם הילד? איך הוא מרגיש כאשר הוא כועס מתוסכל ואפילו בוכה מה אנחנו צריכם לעשות? חשוב לשתף את הילד בשינוי ולהסביר לילד עפ"י רמתו ולנסות לראות דרך עיני הילד את המצב וכמובן לקבוע יחד תאריך אחר לבילוי משותף זהה או אחרת. למרות שהדברים הובהרו מותר לו להביע את אכזבתו ותסכולו אך יש להקפיד לשמור על פרופורציות ולא לתת מקום לדרמה עודפת ולא להסחף לרגשות אשמה. אמנם אכזבנו את הילד והתחושה לא נעימה אך יחד אם זאת, יש דברים שאינם תלויים בנו ולעיתים אינם ניתנים לשינוי. כדי להרגיע את המצפון אפשר לפצות את הילד במשהו. ובשבוע הבא: לא פחות ממושלם... להתראות,אבי לנדו - מאמן אישי בתקשורת הורים ילדים להזמנת אימונים, הרצאות ורכישת ספרים דיסקים - 2991681 - 050 |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה