עיקרים: קואליצית נשים לשלום מקיימת קמפיין בינלאומי להוצאת השקעות זרות בבנקים ישראליים המסייעים ל"כיבוש", ובהם בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט. למרבה האירוניה הקואליציה מחזיקה חשבון בבנק דיסקונט אותו היא מסמנת כ"מסייע לכיבוש".

קואליצית נשים לשלום השיקה ב-9 בינואר 2009 קמפיין ציבורי ותקשורתי רחב היקף הנקרא "מי מרוויח מהכיבוש?" ואשר מבטא כהגדרתה "אקטיביזם כלכלי נגד הכיבוש".[1] במסגרת הקמפיין הקימו פעילות הארגון מאגר מידע של חברות, מוסדות וארגונים הקשורים ל"כיבוש" הישראלי.

אקטיביזם כלכלי נגד הכיבוש

באתר האינטרנט המאגד מידע זה נכתב בפרק המסביר את הפרויקט כדלהלן: "מאגר מידע זה מבטא את תחקיר השטח המתמשך של פעילי קואליצית נשים לשלום, ארגון שלום פמיניסטי ישראלי מוביל, המסור בפעילותו להביא קץ לכיבוש הישראלי של הגדה המערבית, עזה ורמת הגולן ולהגיע לשלום צודק בישראל/ פלסטין. בחשיפת החברות והתאגידים המעורבים בכיבוש, אני מקווים לקדם שינוי בדעת הקהל ובמדיניות של תאגידים על מנת להוביל לסיום הכיבוש".[2]

היעדים של קואליצית נשים לשלום אינם מתמצים רק במתן מידע לציבור, אלא בעיקר כאמור ב"אקטיביזם כלכלי" שנועד לעודד נקיטת סנקציות בינלאומיות נגד החברות הישראליות כדי לאלצן להפסיק כל פעילות הקשורה בדרך כלשהי ל"שטחים הכבושים".

פניה לקרן הפנסיה הנורבגית למשוך השקעות מישראל

כך למשל, ב-14 במאי 2009 שיגרה קואליצית נשים לשלום, יחד עם שורה של ארגונים אחרים, מכתב לקרן הפנסיה של ממשלת נורבגיה שקרא לה לחדול מהשקעות בישראל המשרתות את "הכיבוש". להלן תרגום קטעים נבחרים מהמכתב:

"אנו, ארגונים ישראליים, המורכבים מנשים וגברים יהודים ופלסטינים, המסורים למען יצירת שלום צודק ולקדם זכויות אדם וזכויות אזרחיות שוות בישראל/ פלסטין, קוראים לעם הנורבגי להצטרף אלינו במאמצינו ולחדול מהשקעות בכיבוש הישראלי של אדמה פלסטינית.

"נודע לנו שקרן הפנסיה הממשלתית של נורבגיה נכון ל-31 בדצמבר 2008 מושקעת בצורה נרחבת בתאגידים אשר פעילויותיהם המתמשכות תומכות ומתחזקות את הכיבוש הישראלי, וזאת תוך הפרה של זכויות האדם הבינלאומיות והחוק ההומינטארי. חברות אלה, ישראליות ובינלאומיות כאחת, בונות התנחלויות בלי חוקיות בשטחים הפלסטיניים הכבושים או מספקות שירותים חיוניים עבורן, מספקות ציוד ייעודי למעקב ודיכוי של העם הפלסטיני באנצעות הגבלת תנועה או עונשים קיבוציים, או נוטלות חלק בניצול בלתי חוקי של המשאבים הטבעיים הבלתי מתחדשים לצרכים של השוק הישראלי.

"אנו סבורים, כי השקעות של קרן הפנסיה הנורבגית בתאגידים אלה סותרות את המחויבות של ממשלת נורבגיה לחוק הבינלאומי, את המחויבות ארוכת השנים של העם הנורבגי לשלום, את הצדק והדמוקרטיה באזורנו ואת הקוד האתי של קרן הפנסיה עצמה. אשר על כן, אנו מפצירים במועצת האתיקה [של הקרן] להסיר את תיק ההשקעות של הקרן מכל התאגידים אשר תומכים ומתחזקים את הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטיניים."[3]

הבנקים הישראלים על הכוונת של קואליצית נשים לשלום

במסמך מחקרי אחר, שהוכן ע"י קואליצית נשים לשלום, והנושא את הכותרת "מקרה מבחן: קרן הפנסיה של ממשלת נורבגיה", מצויינים 41 חברות ישראליות ו-11 חברות בינלאומיות "המסייעות לכיבוש" ואשר שמותיהן מופיעים בתיק ההשקעות של קרן הפנסיה הממשלתית של נורבגיה. ברשימה מופיעים שני בנקים ישראליים, ובעניינם נכתב כדלהלן:

"בנק הפועלים (ישראל) - מספק משכנתאות לבנייה של בתים בהתנחלויות של הגדה המערבית ולו מספר סניפים בשטחים הכבושים.
"בנק לאומי (ישראל) - מספק מספק משכנתאות לבנייה של בתים בהתנחלויות של הגדה המערבית ולו מספר סניפים בשטחים הכבושים."[4]

לקואליצית נשים לשלום חשבון בבנק דיסקונט "המסייע לכיבוש"

גם בנק דיסקונט נמצא על הכוונת של קואליצית נשים לשלום, ובעניינו נכתב כדלהלן:

"לבנק [דיסקונט] מספר סניפים בהתנחלויות בית"ר עילית ומעלה אדומים בגדה המערבית. הבנק מממן את ההקמה של מספר פרויקטי בניה בהתנחלויות הר חומה, בית"ר עילית ומעלה אדומים. נוסף על כך, הבנק הינו בעל המניות העיקרי של [חברת] Mul-T-Lock, אשר מפעלה ממוקם באזור התעשיה של ברקן, שהינו התנחלות ישראלית בגדה המערבית. הבנק אף מקבל שירותי מחשב מ[חברת] Matrix IT. המדובר במוקד טלפוני בהתנחלות מודיעין עילית. השירותים שהבנק מקבל מ[חברת] Matrix IT כוללים הפעלה של חדר המסחר של הבנק."[5]

למרות הפעילות המוצהרת והמעשית של קואליציה נשים לשלום למשוך השקעות בינלאומיות מבנקים ישראליים "המסייעים לכיבוש", מסתבר כי דווקא ארגון זה מסייע בדרכו שלו ל"כיבוש". באתר האינטרנט הרשמי של הארגון וכן באתר "מי מרוויח מהכיבוש" המופעל על ידו, מפנה קואליצית נשים לשלום פניה לציבור לתרום למימון פעילותו באמצעות העברת תרומות למשרדי "הקרן החדשה לישראל" בארה"ב, בריטניה ושוויץ ובהעברה כספית ישירה לחשבון הבנק של הארגון הנמצא בבנק "המסייע לכיבוש". להלן הפרטים כפי שמופיעים באתר של קואליצית נשים לשלום תחת הכותרת "כיצד לתרום?" ו"כיצד לסייע?":

"תן תרומה,

הפרויקט ללא כוונת רווח של הפעילים העצמאים שלנו מטעם קואליצית נשים לשלום נתמך בזכות סיוע של מוסדות ואנשים המחויבים למאבק לשלום צודק בישראל/ פלסטין...

כיצד לסייע?

הדרך הישירה

ניתן לתרום און ליין באמצעות אתר מאובטח

או ניתן לכתוב צ'ק (ביורו, דולרים או ליט"ש) עבור 'קואליצית נשים לשלום' ולשלוח אותו לתיבת דואר 29214 תל אביב 61292, ישראל. יש לכתוב בשורת התזכיר: 'עבור הפרויקט מי מרוויח [מהכיבוש]'.

או ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבון הבנק שלנו: בנק דיסקונא, סניף המושבה 062, רחוב ענק רפאים, ירושלים, ישראל. חשבון מספר: 967017-512400. Swift Code: IDBLILIT 062, מאירופה: IBAN No. IL 011062 967017 52400".[6]

בסיכומו של דבר, למרבה האירוניה שבדבר, קואליציה נשים לשלום קוראת להוציא כספים מבנק דיסקונט בשל סיועו לכיבוש ובה בעת היא קוראת להכניס כספים לבנק דיסקונט כדי לממן את פעילותה נגד הכיבוש.

מקורות

[1] http://coalitionofwomen.org/home/hebrew/events/whoprofits_launch200109/
[2] http://www.whoprofits.org/About.php
[3] http://coalitionofwomen.org/home/english/articles/norway-fund/
[4] http://www.whoprofits.org/Newsletter.php?nlid=41
[5] http://www.whoprofits.org/Company%20Info.php?id=558
[6] http://www.whoprofits.org/Donations.php http://coalitionofwomen.org/home/english/contacts/how_to_contribute