כשתביט בי כעת וודאי כבר לא תזהה אני לא אותה ילדה שהראתה לך אהבה אז בשדה. בעיניי יש שלמות מסויימת שאותה וודאי לא תדע מעולם לא היית כזה ואני בספק אם אי פעם תשמע. ועכשיו כשכבר בגרתי לי מאוד, השתנו בי חלומות ונרפאו בתוכי הצלקות- שלך, אני לא זקוקה לצילך לא עכשיו לא מחר ובעצם, גם לא אז. |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא אביט ואף לא אתבונן
להתבונן זה לוקח יותר זמן
ולענין הצל איני סככת הצללה
ואף לא שימשיה בשנקל
מייד אין צ'ינה.