כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ניצה צמרת - עט להשכיר

    תנו לי את הרגע ואתן לכם את המילים...

    - כותבת ביוגרפיות -
    סיפורי חיים וספרים אישיים
    - כותבת ועורכת לדפוס ולאתרי אינטרנט כתבות תדמית, מאמרים לקידום

    - מרצה על סיפורי חיים ומדריכה סדנאות לכתיבה יוצרת
    - מתעדת מורשת למען הדורות הבאים .......ובינתיים כאן.



    כל פוסט היה או לא היה - הוא אני.
    אתם מוזמנים לצלול באוקיאנוס המילים שלי,לחבור לגלים,להתענג על הקצף, לגלות אוצרות אבודים בקרקעית לשוב בשלום אל החוף.

    מה שסיפרתי לבעלי < ניצה צמרת

    75 תגובות   יום שני, 15/3/10, 21:34

    זה קרה בניו-יורק לפני שנתיים בערך, יצאתי מהמלון כדי לקנות לילדים את המתנות שהבטחתי ועל הדרך החלטתי להיות נדיבה גם כלפי. כבר שנים, אני משננת את המשפט המפורסם, "מגיע לי", ולא עושה יותר מדי בעניין.  

    הצדף היפה שקרץ לי מחלון הפרפומריה התגלה כנרתיק לשפתון שמחירו עמד על 30 דולר. הוא סנוור אותי ביופיו ולא יכולתי לעמוד בפיתוי. יצאתי ונכנסתי שלוש-ארבע פעמים ולבסוף הוצאתי את כרטיס האשראי שלי.

    כעבור שעה בערך כבר הייתי על המדרגות הנעות בבלומינגדיילס עם בעיה ענקית, לא היה לי מושג איפה להתחיל ומה לקנות.

     

    בקומה השביעית, אם אני זוכרת נכון, עצרתי את המסע והתחלתי לצעוד מסוחררת. זו הייתה עוד אחת מהפעמים בחיי בהן הצטערתי על היותי שכירה, בעלת חשבון בנק צנום ואובר-דראפט צמוד. הצטערתי גם על שהתחתנתי עם פקיד קופת חולים במקום לבחור במיליונר ההוא שחיזר אחרי. אז מה אם הפרש השנים בינינו עמד על 18 וחצי. הרי עוד לפני שהקרבתי אצלו את בתולי קיבלתי ממנו תליון עם יהלום בצורת לב.

     

    להפתעתי ראיתי על אחד המדפים את "האח התאום" של נרתיק הצדף שרכשתי רק לפני שעתיים. שויין, לא התאפקתי והתקרבתי לראות אם דפקו אותי במחיר.

    - לא תאמינו,  תג המחיר כאן היה כפול.

    במקרה כזה, המוצא לא חשוב. קראקוב או וארשה, היינו הך. מצמצתי בסיפוק, בעודי ממשמשת ומוציאה את המציאה שלי מהתיק, הנה הרווחתי 30 דולר צקצקתי לעצמי בעונג.

     

    פתאום נגע מישהו בכתפי, "פארדו" ?

    "יס פליז," הגבתי אוטומטית.

    איש ביטחון שנראה כמו היורש האולטימטיבי של אל-קאפונה, סימן לי לבוא אתו. הוא הוביל אותי לכל אורך המסדרון המרופד, פליז לפה ופליז לשם. הסתכלתי ימינה, הסתכלתי שמאלה. תודה לאל שאנחנו לא בארץ ואין כאן מישהו מוכר או מכיר. הדם הציף את פני, מלמלתי, "אסקיוז מי סר, אסקיוז מי וואט הפנד סר?", אבל הוא לא שמע אותי.

    נכנסנו לחדר עם מצלמות אבטחה, האנשים שישבו מולן סרקו את התמונות הנעות בתשומת לב רבה, הם הסתובבו אלי לרגע ומבטם רחש תיעוב אמריקני.

     

    אלוהים אדירים, רק זה היה חסר לי. מישהו חושב שלקחתי משהו. מייד אסביר את העניין אפילו שזרקתי את האריזה, הרי הקבלה בארנק שלי. הייתי רגועה  ואמרתי, "אני אראה לכם את הקבלה." פשפשתי הלוך ופשפוש ולא מצאתיה, המסקנה שהארנק שלי  בלע אותה, הייתה בלתי נמנעת.

    עמדתי בחדרו של המנהל והסברתי לאט, איפה הייתי ומה עשיתי בשעתיים האחרונות, דיברתי בנימוס וביקשתי שיצטרפו אלי לפרפומריה. 

    אחרי משא ומתן מייגע ובעוד אני שומרת כמיטב יכולתי על פאסון, ניאות המנהל לשגר את "הקאפונה" ואותי לגביית עדויות.

    הלכנו שותקים, אני הראש והוא הזנב. 

    לשמחתי, הקופאית בפרפומריה, לא איבדה את זיכרונה, "יס, אי רמממבר, יו אר פרום יזרעל, איי רממבר יו, יס, יס." 

     

    המגדלים גבוהים יותר בדרך חזרה? לא רק.

    הם גם מחייכים.

    חזרנו לבלומינגדיילס.

    בכניסה פניתי אל שומר הראש הפרטי שלי ואמרתי במתיקות, "אני רוצה לדבר עם המנג'ר." עלינו במעלית ומשם למסדרון, בחדר המנהל התיישבתי בנחת על כורסת העור הרכה ואמרתי, "אני רוצה פיצוי על עוגמת הנפש."

    מנהל הקומה קיבל את פנינו בפרצוף לימון ואישר לי לבחור "משהו כלבבי".

    "לא, כאן, יותר גבוה," אמרתי, והצבעתי אל על לעבר השמים המבוטנים.

    למי שלא יודע, בקומה העליונה נמצא אגף הפרוות.

    "אנחנו מדברים על אי- נעימות ולא על ...", ניסה הלימון להתחכם, אך קטעתי אותו בנימה קשוחה, "אז אתם רוצים לשמוע מעורך הדין שלי?"

    "גבירתי, ..." נתז רוק לימוני התעופף לעברי.

    "אדוני, ..." הגבתי בחיוך הפולני המסרס ששמור עמי למקרים מיוחדים.

     

    - ומה חשבתם?

     

    אחרי שעה של דמעות עלבון שאיימו להטביע את המשרד ושיעור בסיסי בעקשנות ישראלית, ניצחתי אותם. הם ליוו אותי למעלית אל הקומה האחרונה,  ואני חניתי בקומת הפרוות. כל מי שחושב שזה לא פוליטיקל קורקט, מוזמן לעצור כאן ולחזור לטריקו של . H&M  

    דילגתי מבובת תצוגה אחת לשנייה, מדדתי מעילי פרווה אחד אחרי השני, התכרבלתי מול המראות ודגמנתי בפני כמה גרל'ס קשישות עד שעיניי ולבי עשו יד אחת אל מול המינק האדמדמה שתאמה את צבע שיערי באותם ימים.

    "זה עניין של ששת אלפים דולר," אמר לי מנהל הקומה בפרצוף חמוץ ופה קפוץ.

    "אני יודעת, ראיתי את תו המחיר," צייצתי באושר, "תגיד למנהל שלך שזה הפיצוי שאני רוצה."

    עטפתי את גופי באדמדמה הרכה, מבט אחרון במראה אישר לי שהבחירה נבונה וקבלת תואר מהנסיכות הפטר-בורגית היא מעתה רק עניין של זמן.  

    ירדנו למשרד הראשי ולאחר דיון קצר קיבלתי אישור על "הקנייה" וגם תעודת אחריות.

    אחרי יומיים חזרתי לארץ עטופה במינק המדהימה שלי ואת הסיפור הזה סיפרתי לבעלי. 

     

     

     

    -----------------------

     

    כמה מילים על התמונה הנפלאה שהנחתי למענכם, זהו/ זוהי רוז סלאווי (בצרפתית: Rrose Sélavy) והיא דמות (פְּסֵידונים) שיצר האמן הצרפתי מרסל דושאן .

    התמונה דמותה של סלאווי, כ"אלטר אגו" של דושאן, הופיעה לראשונה בצילום זה שיצר מאן ריי, ידידו של דושאן ואמן דאדאיסטי וסוריאליסטי בשנת 1920. סלאווי - המגולמת על ידי דושאן עצמו המחופש לאישה - מצולמת בפרופיל 3/4, מביטה אל הצופה. היא לבושה מעיל בעל שולי פרווה, על ידה צמיד ולראשה היא חובשת כובע בעל שוליים ועליו פס קישוט עם דוגמה גאומטרית.

                                                                                                                       מתוך ויקיפדיה

     

    גילוי נאות

     מעולם לא הייתי בניו-יורק.

      בעלי שיחיה כבר לא בעלי ומעולם לא היה פקיד במוסדות ההסתדרות.

     המיליונר היה גדול ממני בשני עשורים וקצת, ואת פתק ההחלפה של התליון אני שומרת עד היום.

    בשבוע הבא אני ממריאה לראשונה בחיי לארה"ב ואכבד גם את ניו-יורק בביקור ארוך.

     

    ובינתיים,

    אני מאחלת לכם חג פסח כשר ושמח, שיהיה לכם אביב פורח, שתיהנו מקניית  ומקבלת מתנות רבות, שתצלחו למצוא את האפיקומן, שתתפנו לצאת לטיולים ושתהיו נהגים זהירים, שהאדיבות והסובלנות יהפכו לחלק בלתי נפרד מחייכם. 

    ואם אפשר, משאלת לב אחרונה,

    הדבר שהכי ישמח אותי הוא לדעת שגלעד יושב אל שולחן הסדר עם אמא אביבה ואבא נועם. אמן ואמן.

     

     
    שלכם,

     

    ניצה

     

     

    www.words4u.co.il 

       

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (75)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/8/10 03:51:
      האמת שגם אני האמנתי לכל מילה,מה שחשוב שלא הקרבת את בתולייך לאותו מליונר טרם הגיש לך את התליון:)
        7/4/10 23:58:
      למרות שאני מכירה את האגדה האורבנית הזו, למרבה הפלא לסיפור שלך האמנתי וגם האמנתי.
        7/4/10 19:32:


      האמנתי לכל מילה.צוחק

       

        5/4/10 08:23:


      כתושב לוס המלאכים שנים רבות, שמעתי על סיפורים כאלה אמתים,

      על כן בקריאה ראשונה ומהנה ,האמנתי לסיפור,עד הפרווה.

      לא ניראה לי שזו הייתה הבחירה שלך.

       

      אל תשכחי את המוזאונים בתפוח הגדול..

        1/4/10 09:19:


      כוכב צמרת! וחג שמח ואביבי לך

      נ.ב. מתי את מבקרת בניו יורק?

        26/3/10 11:35:

      רק מהכירי אותך ניצה תיארתי לעצמי מהפסקה הפותחת שמדובר בעלילה בדויה, ומה יש לומר, מהמיטב. והצילום עם התיאור שהוספת, ממחיש כמה ניתן להרחיק ולהמריא בפיקציה שעתים היא משאלת-לב, עתים תיאור ריאלי לחלוטין מלבד פרט קטן, כולו לקוח מדמיון יצירתי.

      והסיפור שלך עם המרכיב החשוב ביותר, הפואנטה או ליתר דיוק התפנית בלתי צפויה, כשלאחריה עוד אחת כהדרן...

      מאחל לך נסיעה טובה ועשירת חוויות לארה"ב, וכמובן, חג אביב ומצות (וחירות!) שמח.

      בברכה, יורם

        25/3/10 09:21:


      אני פה רק בגלל החיוך הפולני המסרס השמור אתך למקרים מיוחדים.

      נסי אותו כאן בארץ, עם המינק.

      בואי למכולת בשכונה שלי. אני רוצה לראות את הפרצוף של החנווני כשאת מחייכת אליו ככה.

        24/3/10 06:11:

      אוהבת אותך

       

      אוהבת את כתיבתך

       

      רק בחיאת

       

      אם המצאת את זה, בחיאת תחליפי את המינק במשהו אחר

       

      ואם זה אמיתי, בחיאת, תמציאי שקר,

       

      מאמינה גדולה במילים שעושות הבדל

       

      מאמינה גדולה בהבדל שמחלחל לאט לאט ללב ולתודעה

       

      והלוואי שיותר ויותר אנשים יבינו שמיותר לגמרי לקנות פרוות מינק, עם כל מה שקורה בדרך למעיל היפה הזה שבחנות,

       

      תהני יקירה

       

      חג מאד שמח

        22/3/10 21:23:

      ניצה יקרה,

      חג שמח לך ותבלי בניו יורק.

      תחזרי עם עוד סיפורים נפלאים.

      להתראות.

      נשיקה

        20/3/10 16:03:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-03-17 02:28:39

      צטט: ron0000 2010-03-16 16:54:04

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-03-16 15:13:08

      צטט: ron0000 2010-03-16 11:37:57

      את מספרת כל כך משכנע, שאם הייתי בעלך, הייתי קונה את הסיפור

       

       באמת? אז אולי כדאי שנתחתן ונעמיד את העניין בניסיון? 

      נשיקות.

       שוב שכחתי שאת כזאת פרגמטית :-)

       

       

      שמת לב שאף אחד כאן חוץ ממך לא מכיר אותי?

       אני היחיד שיודע שהאשה גדולה מהאגדה

       

       

       ניצה יקרה שלי !!!

      אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך , יש שם תמיד ערך מוסף

      את ענקית כתיבתך מאירה בי הרבה , אוהבת אותך את יודעת .

      מאחלת לך נסיעה טובה וברוכה .

       


      צטט: חבצלת בעיר 2010-03-18 17:25:00


      ניצה,

      איזה יופי של סיפור,

      עם סוף טוב(-:

      ממש כמו שאני אוהבתת.

      "הנקמה המתוקה" ......

      חבל שהכחשת את הסיפורקריצה.

      מאחלת לך נסיעה טובה ,

      לעיר הגדולה,

      שתגלי גם את את הסקס וגם את הסיטירגוע.

      כתבי לנו משם.

      חג שמח אהובתי,

      והמון טוב.

       

       זו "עדנה מתוקה, לא חשבתי על נקמה.

      לא אוהבת את המילה כל כך. אבל אני לא אתווכח עם תחושות או מילים של אחרים ובמיוחד אם זה בעדי (:-

      אז הכחשתי. לפעמים זה מתבקש. אני מתנצלת (:- 

      לא אעשה זאת שוב בקרוב. 

      סמדר יקרה, כולי חיוכים עתה, אני שולחת לך ברכות לחג שמח ואראה אותך כאן רק בעוד זמן. 

      כלומר, לא בימים הקרובים...

       

       

      צטט: מאיולה34 2010-03-17 09:05:00

      איך אני מתה עלייך.

      הסיפורים שלך נקראים על ידי בנשימה עצורה, אני יודעת שהם לא יאכזבו אותי ויהיה סוף שישאיר אותי עם טעם טוב.

      בעצם זה אחד מהדברים שאני הכי אוהבת בכתיבה שלך, היא תמיד טובה אלי.

       

      אני לא אוהבת שופינג!

      בחו"ל אני תמיד הולכת לשווקים, את זה אני אוהבת.

       

      טיסה נעימה וטיול כייפי, אני מעולם לא הייתי בניו יורק רק החלפתי שם מטוס.

      תחזרי ותספרי איך היה.

       

      תשמרי על עצמך!!

      ותמיד תמיד תזכרי להזמין אותי לפוסטים שלך שלא אפספס.

       

       

       מאיה יקרה,

      בסה"כ ברכתי ובורכתי. זה מה שנקרא יחסי גומלין. 

      תודה מתוקה, תרגישי טוב ותרגישי חופשי לבקר כאן. איני מודיעה את יודעת, אין לי הרגלים כאלה. 

      שיהיה לך, לכם, חג שמח

      צטט: shabat shalom 2010-03-17 07:05:40

      ואם הנסיעה בעולם ההוא מפרידה (זמנית?) בינינו בעולם הזהבוכה אז גם לך חג שמח רווי חיוכים ופיצויים הולמים..קריצה

       

       

      רק זמנית. אשוב כמובן להטריד את העם.

       

      חג שמח יוסי ותודה

      צטט: shabat shalom 2010-03-17 07:03:15

      הגילוי הנאות היה בהחלט מיותר.

      נראה לי, שחוץ מאלה ש"מכירים" אותך מהעולם ההוא, את תמשיכי לשכנע אותנו בעולם הזה.

      ולא ידעת שלגנוב זה סבבה, ופרוות זה עונש מות?צעקה

       

       לא נעים לי להסיר אותו בשלב זה, מאחר שיש כלפיו התייחסויות בתגובות. אבל להבא ... הבנתי. כמו שנהגתי עד כה, ללא פירוש רש"י. פרוות זה עונש מוות ? לא ידעתי. 

      טוב. אולי אפתח חיבה ליהלומים (:-

      צטט: Ezer 2010-03-17 06:04:44

      עט להשכיר !

       

      גם אני יודע לספר סיפורים - אבל, מתקשה יותר לכתוב אותם. המשיכי לכתוב ולספר!

       

      http://blog.tapuz.co.il/teacher/images/568008_87.jpg
       
       

       

       

       חמוד אתה, ההבדל בין מספר לכותב הוא זניח (:-

      מה שתופס הוא עניין האמינות (:- 

      ועוד מילה אחת אחת ברצינות, תודה.

        18/3/10 18:53:

      נהדר לך שאת נוסעת, אם כי ספק אם יהיו לך שם סיפורים מסמרי שיער כגון זה...

      אבל אני מאחלת לך שלפחות תתאהבי בה כהוגן. כיף של מקום.

       

       

        18/3/10 17:25:


      ניצה,

      איזה יופי של סיפור,

      עם סוף טוב(-:

      ממש כמו שאני אוהבתת.

      "הנקמה המתוקה" ......

      חבל שהכחשת את הסיפורקריצה.

      מאחלת לך נסיעה טובה ,

      לעיר הגדולה,

      שתגלי גם את את הסקס וגם את הסיטירגוע.

      כתבי לנו משם.

      חג שמח אהובתי,

      והמון טוב.

        17/3/10 09:05:

      איך אני מתה עלייך.

      הסיפורים שלך נקראים על ידי בנשימה עצורה, אני יודעת שהם לא יאכזבו אותי ויהיה סוף שישאיר אותי עם טעם טוב.

      בעצם זה אחד מהדברים שאני הכי אוהבת בכתיבה שלך, היא תמיד טובה אלי.

       

      אני לא אוהבת שופינג!

      בחו"ל אני תמיד הולכת לשווקים, את זה אני אוהבת.

       

      טיסה נעימה וטיול כייפי, אני מעולם לא הייתי בניו יורק רק החלפתי שם מטוס.

      תחזרי ותספרי איך היה.

       

      תשמרי על עצמך!!

      ותמיד תמיד תזכרי להזמין אותי לפוסטים שלך שלא אפספס.

       

        17/3/10 07:05:

      ואם הנסיעה בעולם ההוא מפרידה (זמנית?) בינינו בעולם הזהבוכה אז גם לך חג שמח רווי חיוכים ופיצויים הולמים..קריצה

        17/3/10 07:03:

      הגילוי הנאות היה בהחלט מיותר.

      נראה לי, שחוץ מאלה ש"מכירים" אותך מהעולם ההוא, את תמשיכי לשכנע אותנו בעולם הזה.

      ולא ידעת שלגנוב זה סבבה, ופרוות זה עונש מות?צעקה

        17/3/10 06:04:

      עט להשכיר !

       

      גם אני יודע לספר סיפורים - אבל, מתקשה יותר לכתוב אותם. המשיכי לכתוב ולספר!

       

      http://blog.tapuz.co.il/teacher/images/568008_87.jpg
       
       

       

      צטט: ורד א. 2010-03-16 22:16:04


      נהניתי מהסיפור שלך.

      תיהני מהחופשה שלך!.

      חג שמח גם לך.

       

      סבבה.

      הכל בשם הכיף וההנאה.

      תודה ורד.

       

      צטט: ruddie 2010-03-16 22:13:19


      ממש חנוכה/לג בעומר של פסח...ניצחון הקטנים היהודים ונשות הפקידים דה' ארץ ישרואל על הזרים האמריקאים הגדולים והלימוניים.....

      חג שמח

       

      בלגן אמיתי. העיקר שאנחנו חוגגות ועושות מהלימון לימונדה....

      חג סמייח

      צטט: רנבו2 2010-03-16 18:33:21

      כמי שנמצא בימים אלה בניו יורק-וושינגטון-ניו יורק מצא חן בעיני מאד הסיפור כמו גם ה"מסביב "שלו. אז הצטרפי אלי לכאן ונעשה סיבוב רק שלא ירד מבול כמו שהיה בסוף השבוע (לא שזה גרם לאיזה מישהו להשאר בבתים, הרחובות כרגיל היו מלאים בקצב שרק ניו יורק יודעת לייצר....) משהו את

       

      רני,

      מה יהיה?

      הצטרפי אלי לכאן?

      בשמחה.

      העיר ממש קטנה עלי. אולי ניפגש במסעדה של מרגרט תייר?

      אענוד לכבודך ציץ של ורד אדום לזיהוי . שבע וחצי בערב.

      להתראות.

      צטט: ron0000 2010-03-16 16:54:04

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-03-16 15:13:08

      צטט: ron0000 2010-03-16 11:37:57

      את מספרת כל כך משכנע, שאם הייתי בעלך, הייתי קונה את הסיפור

       

       באמת? אז אולי כדאי שנתחתן ונעמיד את העניין בניסיון? 

      נשיקות.

       שוב שכחתי שאת כזאת פרגמטית :-)

       

       

      שמת לב שאף אחד כאן חוץ ממך לא מכיר אותי?

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-03-16 14:51:54

      צטט: lockoson 2010-03-16 06:23:46


      סוף טוב הכל טוב....חחחחיוך

       הלו גדעון, מה שלומך?

      איזה כיף לראות אותך.

      תודה

       

       

      תגידו, מה נפל עלי? קוראים למעצב המדליק הזה, דורון. לא גדעון. נקודה.

        16/3/10 22:16:


      נהניתי מהסיפור שלך.

      תיהני מהחופשה שלך!.

      חג שמח גם לך.

       

        16/3/10 22:13:


      ממש חנוכה/לג בעומר של פסח...ניצחון הקטנים היהודים ונשות הפקידים דה' ארץ ישרואל על הזרים האמריקאים הגדולים והלימוניים.....

      חג שמח

        16/3/10 18:33:
      כמי שנמצא בימים אלה בניו יורק-וושינגטון-ניו יורק מצא חן בעיני מאד הסיפור כמו גם ה"מסביב "שלו. אז הצטרפי אלי לכאן ונעשה סיבוב רק שלא ירד מבול כמו שהיה בסוף השבוע (לא שזה גרם לאיזה מישהו להשאר בבתים, הרחובות כרגיל היו מלאים בקצב שרק ניו יורק יודעת לייצר....) משהו את
        16/3/10 16:54:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-03-16 15:13:08

      צטט: ron0000 2010-03-16 11:37:57

      את מספרת כל כך משכנע, שאם הייתי בעלך, הייתי קונה את הסיפור

       

       באמת? אז אולי כדאי שנתחתן ונעמיד את העניין בניסיון? 

      נשיקות.

       שוב שכחתי שאת כזאת פרגמטית :-)

       

      צטט: ron0000 2010-03-16 11:37:57

      את מספרת כל כך משכנע, שאם הייתי בעלך, הייתי קונה את הסיפור

       

       באמת? אז אולי כדאי שנתחתן ונעמיד את העניין בניסיון? 

      נשיקות.

      צטט: *עדינה* 2010-03-16 11:31:38


      אוף איתך, ניצה, לא היית צריכה לכתוב את הגילוי הנאות שלך ...

      חבל שלא השארת אותי באשלייה שהצלחת לקבל פיצוי נאות.

      חייכתי מאוזן לאוזן,

      ומצטרפת לתקווה שגלעד שליט ישב בחג הקרוב עם משפחתו.

      חג שמייח

       

       

       הייתי מוכרחה. יותר מדי אגדות כתבתי כאן וכולן התקבלו ללא בעיה אתית. הפעם עניין הפרווה בכל זאת הציק לי. והעיקר שחייכת, בריא מאוד לעור הפנים. 

      מקווה כמוך לשובו של גלעד. אמן. 

      ןגם לך ברכות לחג חירות שמח 

      צטט: ליריתוש 2010-03-16 11:13:20


      ניצה יקרה וחמודה,

      מותק של סיפור, בחיי שהאמנתי לך, שזו את... כבר ראיתי אותך עולה למטוס עם המעיל המדהים...

      מכל מקום, ניו יורק, פעם ראשונה או ביקור חוזר (נראה לי שהאפשרות השניה נכונה), היא נהדרת...

      תיהני בעיר הגדולה, תקני לעצמך המון מתנות בבלומינגדיילס, תקרעי את העיר ותשובי בהנאה ובשלום!

      נחכה לך כאן בארץ, הלומי מצות ודודות עם נשיקות רטובות... :-)

       

       היי לירית, זו הפעם הראשונה שלי, ציינתי זאת בסייפא, מעולם לא הייתי שם. השהות בעיר תהיה רק ארבעה ימים, אנחנו עושים חריש לא עמוק הפעם הזאת וכבר מתכננים את הפעם הבאה. זהו גם ביקור משפחתי.

      תודה על הכול ואני מקווה שתחזיקי מעמד עם הלחות הנשיקתית המצטברת (:- 

      חג שמח

      צטט: פסיפלורה 2010-03-16 10:07:03


      יקרה

      חג שמח איפה שתהיי

      חייכת אותי לגמרי.

      חיוך

       

       היי, שמחה שקפצת לכאן, אהבתי את הילדה שבך שיצאה לאור בפוסט האחרון שלך. 

      תודה יפה שלי,

      חג שמח והרבה אושר ובריאות

      צטט: רויטל ברזילי 2010-03-16 09:23:10


      ניצה יקרה

      הייתי בטוחה שזה אמיתי!!! לכל אורך הדרך : )    :)   באמת.  איזה סיפור. כל-כך יכול לקרות...

      שתהיה לך נסיעה טובה

      תחסרי לי

      חג שמח ומצטרפת למשאלת הלב שגלעד יהיה בבית.

       

       מזל שהסברתי. תארי לך שהייתי משאירהאת העלילה כמו שהיא, עם טעם וריח אין להתווכח אבל הסיפור היה מבאיש ומגיע לאגודות צער בעלי חיים שהיו מוקיעות אותי לעולמים (:-

      אחזור בעוד כחודש, אתגעגע לתובנות שלך ולסיפורי המטופלים שלך, ובינתיים יקירה, לעונג לי לארח אותך כאן. תודה וחג שמח

      צטט: yairgil 2010-03-16 09:05:40

      אם כבר שקרנית - אז בסטייל - לא פחות מפרוות מינק ! סתם סוודר קשמיר לא מספיק ?

      לכי תהני גם בשבילנו...

      ובאשר לאיחולים, לגבי גלעד שליט אני לא מבטיח כלום, אבל כל השאר - עלינו.

       

       

      נפלא לקבל הארה שכזו.

      תודה רבה

       

      בפעם הבאה אכתוב על פרוות סיבל. שזה עוד יותר יקר ממינק. 

      המון תודה יאיר, חג שמח ופורח.

      צטט: ~מיכל~ 2010-03-16 08:28:32

      גם אני גם אני גם אני האמנתי:)

      אבל חייבת לציין שרווח לי. 

      עזבי פוליטיקלי קורקט, פרווה זה פשוט לא קורקט.

      תהני לך שם. נשמע שמחכה לך כיף אמיתי.

      חג שמח:)

       

       

       

       האמנת או לא? באמת ובתמים או בכאילו?

      אני ממש השתדלתי להיות אותנטית, נראה לי שמחיר הפרווה יצא לי נמוך מדי וקצת החשיד את העניין. 

      העיקר שרווח לך? 

      נו טוב. 

      נשיקות וחג שמח

      תודה

      צטט: הדב מהיער 2010-03-16 07:55:28

      צטט: הדב מהיער 2010-03-16 07:50:36

      סיפור כל כך מסובך המציאה הגברת, כדי להסביר לבעלה מהיכן הגיע פתאום פרווה כל כך יקרה לארון הבגדים שלה.

      רצתי לצרף כאן סרטון וידיאו חמוד שמתאר סיפור ארוך של בחור צעיר שעבר סדרה ארוכה של הרפתקאות, יריות, נפילות, מרדפים, עד שמכונה להכנת ארונות הכניסה אותו לתוך ארון, ואת זה הוא ניסה להסביר לבעל העצבני.

      כמו שאומרים שם, באמריקה: Nice, try, Nizza.

       

       

      וכמובן שהיו לי רק שתי שגיאות כאן:

      רציתי ולא רצתי,

      וצ"ל Nice try, Nizza בלי הפסיק המיותר.

       

       ותמסור גם לעוללית חג שמח בבקשה

      צטט: הדב מהיער 2010-03-16 07:50:36

      סיפור כל כך מסובך המציאה הגברת, כדי להסביר לבעלה מהיכן הגיע פתאום פרווה כל כך יקרה לארון הבגדים שלה.

      רצתי לצרף כאן סרטון וידיאו חמוד שמתאר סיפור ארוך של בחור צעיר שעבר סדרה ארוכה של הרפתקאות, יריות, נפילות, מרדפים, עד שמכונה להכנת ארונות הכניסה אותו לתוך ארון, ואת זה הוא ניסה להסביר לבעל העצבני.

      כמו שאומרים שם, באמריקה: Nice, try, Nizza.

       

       

       עזוב אותך משגיאות הגהה. זה קורה לכולנו כאן. החיפזון של האצבעות על המקלדת עדיין לא מצליח לשבש את ההבנה הבסיסית של הכתוב. אני מכירה את האגדה הזו של הגבר שנלכד ונתפס בארון. אבל שכחתי את הפרטים העסיסיים המצחיקים. אתה מוזמן לשלוח לי לינק בפרטי.

      המון תודה ושתדע שכל כל אהבתי את הפוסט האחרון שלך ומה שקרה לי בעקבות  הקריאה היה רגע של נחת מאוד מיוחד. 

      חג שמח ותודה

      צטט: רחל נפרסטק 2010-03-16 06:51:46


      אוי, הרגעת אותי!

      רציתי כבר להלשין עלייך לבריג'ית בארדו ( פרוות מינק? הלו?)

       

      חג שמח!

      מצטרפת לתקווה שגלעד שליט ישב עימנו לסדר.

       

       חס וחלילה לא רציתי לעזוב את הארץכעל לבי מונח כובו של שקר גס כזה. גם לי יש לפעמים גבולות (:- נניח....

      אין צורך להלשין, לא היה ולא נברא, כפי שהסברתי בסיפא.

      רחל, אני מאחלת לך הרבה בריאות ושמחה,

      חג שמח לך יקירה

      צטט: lockoson 2010-03-16 06:23:46


      סוף טוב הכל טוב....חחחחיוך

       הלו גדעון, מה שלומך?

      איזה כיף לראות אותך.

      תודה

       

      צטט: אור-ית 2010-03-16 05:49:52

      מחוייכת ,

      גם אני האמנתי לכל מילה :)

       

      מצטרפת לתפילה , אמן ואמן .

       

      סעי לשלום וחזרי בשלום

      מגיע לך , תהני ..

       

      ח שמח .

       אומרים שחיוך טוב לעור הפנים. 

      אסע ואחזור, אולי באמת משאלת הלב של כולנו תתגשם ומשפחת שליט תחגוג את הסדר יחד. 

      חג שמח גם לך והרבה מנוחה.

       

       

      צטט: בלאק סמארה 2010-03-16 05:26:41


      גם אני האמנתי לכל מילה :)

       

      אין עלייך בספְּרנוּת.

       

      נהניתי.

       

       

      שיהיה לך פסח חירותי.

       

      איזו הפתעה. 

       

      לראות אותך מגיבה זה כמעט ימות המשיח.

       

      תודה איילת.

      צטט: alen g 2010-03-16 05:05:43

      סיפור יפה, מענין איזה פיצוי היית מקבלת בארץ?

      מקסימום כוס מים בתחנת המשטרה,

      פה היו סומכים על השופט הנבון שעוד 5 שנים יבקש ממך להגיע לפשרה על סכום של שקל אחד,
      דש לניו יורק קר שם עכשיו וצריך מעיל פרווה,

       

       טוב שבאת והבאת את הזווית הישראלית הצפויה.

      מצחיק ויותר מכך, עצוב בגלל שזה נכון. חבל שזה עלינו....

      אגב, שופטים הם לאו דוקא נבונים, רובם עורכי דין שלא הלך להם בשוק הפרטי.......

      אני מבטיחה להתלבש חםםםםם ולחזור מהר ככל האפשר.

      תודה אלג וחג שמח

        16/3/10 11:37:
      את מספרת כל כך משכנע, שאם הייתי בעלך, הייתי קונה את הסיפור
        16/3/10 11:31:


      אוף איתך, ניצה, לא היית צריכה לכתוב את הגילוי הנאות שלך ...

      חבל שלא השארת אותי באשלייה שהצלחת לקבל פיצוי נאות.

      חייכתי מאוזן לאוזן,

      ומצטרפת לתקווה שגלעד שליט ישב בחג הקרוב עם משפחתו.

      חג שמייח

       

        16/3/10 11:13:


      ניצה יקרה וחמודה,

      מותק של סיפור, בחיי שהאמנתי לך, שזו את... כבר ראיתי אותך עולה למטוס עם המעיל המדהים...

      מכל מקום, ניו יורק, פעם ראשונה או ביקור חוזר (נראה לי שהאפשרות השניה נכונה), היא נהדרת...

      תיהני בעיר הגדולה, תקני לעצמך המון מתנות בבלומינגדיילס, תקרעי את העיר ותשובי בהנאה ובשלום!

      נחכה לך כאן בארץ, הלומי מצות ודודות עם נשיקות רטובות... :-)

        16/3/10 10:07:


      יקרה

      חג שמח איפה שתהיי

      חייכת אותי לגמרי.

      חיוך

        16/3/10 09:23:


      ניצה יקרה

      הייתי בטוחה שזה אמיתי!!! לכל אורך הדרך : )    :)   באמת.  איזה סיפור. כל-כך יכול לקרות...

      שתהיה לך נסיעה טובה

      תחסרי לי

      חג שמח ומצטרפת למשאלת הלב שגלעד יהיה בבית.

        16/3/10 09:05:

      אם כבר שקרנית - אז בסטייל - לא פחות מפרוות מינק ! סתם סוודר קשמיר לא מספיק ?

      לכי תהני גם בשבילנו...

      ובאשר לאיחולים, לגבי גלעד שליט אני לא מבטיח כלום, אבל כל השאר - עלינו.

        16/3/10 08:28:

      גם אני גם אני גם אני האמנתי:)

      אבל חייבת לציין שרווח לי. 

      עזבי פוליטיקלי קורקט, פרווה זה פשוט לא קורקט.

      תהני לך שם. נשמע שמחכה לך כיף אמיתי.

      חג שמח:)

       

       

        16/3/10 07:55:

      צטט: הדב מהיער 2010-03-16 07:50:36

      סיפור כל כך מסובך המציאה הגברת, כדי להסביר לבעלה מהיכן הגיע פתאום פרווה כל כך יקרה לארון הבגדים שלה.

      רצתי לצרף כאן סרטון וידיאו חמוד שמתאר סיפור ארוך של בחור צעיר שעבר סדרה ארוכה של הרפתקאות, יריות, נפילות, מרדפים, עד שמכונה להכנת ארונות הכניסה אותו לתוך ארון, ואת זה הוא ניסה להסביר לבעל העצבני.

      כמו שאומרים שם, באמריקה: Nice, try, Nizza.

       

       

      וכמובן שהיו לי רק שתי שגיאות כאן:

      רציתי ולא רצתי,

      וצ"ל Nice try, Nizza בלי הפסיק המיותר.

        16/3/10 07:50:

      סיפור כל כך מסובך המציאה הגברת, כדי להסביר לבעלה מהיכן הגיע פתאום פרווה כל כך יקרה לארון הבגדים שלה.

      רצתי לצרף כאן סרטון וידיאו חמוד שמתאר סיפור ארוך של בחור צעיר שעבר סדרה ארוכה של הרפתקאות, יריות, נפילות, מרדפים, עד שמכונה להכנת ארונות הכניסה אותו לתוך ארון, ואת זה הוא ניסה להסביר לבעל העצבני.

      כמו שאומרים שם, באמריקה: Nice, try, Nizza.

       

        16/3/10 06:51:


      אוי, הרגעת אותי!

      רציתי כבר להלשין עלייך לבריג'ית בארדו ( פרוות מינק? הלו?)

       

      חג שמח!

      מצטרפת לתקווה שגלעד שליט ישב עימנו לסדר.

        16/3/10 06:23:

      סוף טוב הכל טוב....חחחחיוך
        16/3/10 05:49:

      מחוייכת ,

      גם אני האמנתי לכל מילה :)

       

      מצטרפת לתפילה , אמן ואמן .

       

      סעי לשלום וחזרי בשלום

      מגיע לך , תהני ..

       

      ח שמח .

        16/3/10 05:26:


      גם אני האמנתי לכל מילה :)

       

      אין עלייך בספְּרנוּת.

       

      נהניתי.

       

       

      שיהיה לך פסח חירותי.

        16/3/10 05:05:

      סיפור יפה, מענין איזה פיצוי היית מקבלת בארץ?

      מקסימום כוס מים בתחנת המשטרה,

      פה היו סומכים על השופט הנבון שעוד 5 שנים יבקש ממך להגיע לפשרה על סכום של שקל אחד,
      דש לניו יורק קר שם עכשיו וצריך מעיל פרווה,

      צטט: shulamit 2010-03-16 01:57:15


      שלום ניצה

       

      נסיעה טובה.

      אני מקווה שתהני.את יכולה לכתוב בבלוג גם בניו יורק.

       כל טוב

      שולמית

       

       האמת היא שיש פה מלאי גדול של בלוגים שיכולים למלא ימי קריאה לא מעטים. אני כמובן לוקחת אתי את המחשב, אך איני יודעת אם אתפנה. אני רואה בכתיבת הבלוג הנאה ועבודה. נראה. 

      מכל מקום תודה ובהצלחה עם ההחלטה להחליט או לא להחליט על התערוכה שלך. 

       

        16/3/10 01:57:


      שלום ניצה

       

      נסיעה טובה.

      אני מקווה שתהני.את יכולה לכתוב בבלוג גם בניו יורק.

       כל טוב

      שולמית

      צטט: איתמר פרחי 2010-03-16 01:30:12

      מה עושים עם מינק בארץ ?

       

       באים אתו לניו-יורק, נוסעים אתו  לאוסטריה, לפראג ולפריז. בארץ הוא משמש כשטיח בחדר השינה, ככה זה אצלי בכלאופן. (:-

      --------

      כבר כותבת לך לו"ז.

       

       

        16/3/10 01:30:

      מה עושים עם מינק בארץ ?

       

      צטט: fullframe 2010-03-16 00:17:26

      סיפור נפלא!

       

       היי מיקי,

       

       תודה

      צטט: חץ עין נץ 2010-03-15 23:58:35

      ניצה יקרה

       

      למה להסביר? מה זה חשוב להסביר אם היית בניו יורק או לא היית? ומי זה בעלך. כנראה צורך מטופש לצאת בסדר עם העולם. כבר קיבלתי כאן על הראש על כל הפנטזיות והאגדות שאני מנפיצה.(:- לפעמים צריך לתת במה גם לעובדות.

      בחיי אני לא זוכר איפה פעם היו הפרוות בבלומינגדל...אבל במשך כשמונה שנים שהינו חוזרים מהעבודה הרכבת היתה עוצרת בתחנה של בלמונינגדל בלקסניגטון ו59 משם היית צריך להגיע לתחנת הרכבל לרוזולט אילנד ב60 והשניה הייתי עובר דרך בלומינגדל בדרך הביתה בקומה של הבשמים והדילות היפיפיות היו משתיזות עלי בשמים מלא החופן ככה שאישתי אף לא ידעה מאיפה הריח ......תמיד אמרתי לה? הייתי בבלומי.

      והיא האמינה לך? 

       

       

      עדי

       

      נ.ב 1 כן הייתי נוסע בכל יום ברכבל הביתה זה סיפור אמיתי, וגם  ועובר בבלומי. אני מאמינה. כבוד לתמונה. רואים אותך עושה שלום...

       

       

       

       נ.ב 2 גברת אחת שהכרתי למדה את בעלה לקח שהוא לא שכח עד היום כי  בבוקר שהוא עזב את הבית ולפני שהספיק לבטל את כרטיסי האשראי ולסגור את חשבונות הבנק המשותפים? משכה כ150 אלף דולר מזומן מהחשבון המשותף וגיהצה את כרטיס האשראי שלה בסכום של קרוב ל90 דולאר בבלומי ובטיפני. זה הספק....

      זו לא דרכי. אתה יודע והרי סיפרתי לך פעם...אבל אני לא שופטת אף אחת שעושה דברים כאלה. לך תדע מה ולמה. נקמה מתוקה היא עניין של טעם. 

       

      נ.ב 3 אגב תיראת את בלומי בכלל לא רע....כאילו שהיית שם. נו, אז אתה מתכוון לומר לי שאני יכולה לוותר, כי ממילא אני מתמצאת?

       

      נ.ב 4 את יודעת מה היא הפוזיציה המינית  מהועדפת על הJAP הממוצעת? THE ONE WHO FACING BLOMINGDEL  

       עכשיו אני יודעת (:-

      תודה

       

       

       

       

       

        16/3/10 00:17:
      סיפור נפלא!
        15/3/10 23:58:

      ניצה יקרה

       

      למה להסביר? מה זה חשוב להסביר אם היית בניו יורק או לא היית? ומי זה בעלך. בחיי אני לא זוכר איפה פעם היו הפרוות בבלומינגדל...אבל במשך כשמונה שנים שהינו חוזרים מהעבודה הרכבת היתה עוצרת בתחנה של בלמונינגדל בלקסניגטון ו59 משם היית צריך להגיע לתחנת הרכבל לרוזולט אילנד ב60 והשניה הייתי עובר דרך בלומינגדל בדרך הביתה בקומה של הבשמים והדילות היפיפיות היו משתיזות עלי בשמים מלא החופן ככה שאישתי אף לא ידעה מאיפה הריח ......תמיד אמרתי לה? הייתי בבלומי.

       

      עדי

       

      נ.ב 1 כן הייתי נוסע בכל יום ברכבל הביתה זה סיפור אמיתי, וגם  ועובר בבלומי.

       

       

       

       נ.ב 2 גברת אחת שהכרתי למדה את בעלה לקח שהוא לא שכח עד היום כי  בבוקר שהוא עזב את הבית ולפני שהספיק לבטל את כרטיסי האשראי ולסגור את חשבונות הבנק המשותפים? משכה כ150 אלף דולר מזומן מהחשבון המשותף וגיהצה את כרטיס האשראי שלה בסכום של קרוב ל90 דולאר בבלומי ובטיפני. זה הספק....

       

      נ.ב 3 אגב תיראת את בלומי בכלל לא רע....כאילו שהיית שם.

       

      נ.ב 4 את יודעת מה היא הפוזיציה המינית  מהועדפת על הJAP הממוצעת? THE ONE WHO FACING BLOMINGDEL  

       

       

       

       

      צטט: oritb 2010-03-15 22:48:46

      אמן ואמן.

      וגם חג שמח :-)

      אורית. 

       

       אני כבר מתרגשת, בעצם היום זה התחיל בגדול. גם בשנה שעברה נעדרתי חודש מהארץ בתקופה הזו, הפעם זה רחוק יותר, אולי בשל כך אני בהיסטריה? 

      וגם לך יקירה, חג שמח ותודה על הברכות.

       

      צטט: אפי! 2010-03-15 22:47:09

      פנטזי יקירתי...

      סעי לשלום וחיזרי בשלום
      (רק בלי פרוות בבקשה)

      חג שמיח.

      מצטרפת לתפילתך, שגלעד יחזור, ובא לשליט גואל.

       

       תודה אפי,צריך להתחיל להתארגן עם מתנות וקשקושי יודיאיקה מהארץ, אז לפני הכול החלטתי לכתוב בנושא...

      ועל הברכות, תודה,  ועל התפילה אמן.

       

      צטט: אורדן חגי אורדן 2010-03-15 22:08:14

      את הרי כבר יודעת שהאמנתי לכל מילה  !!!

       

      איזה חיוך יש לי על הפרצוף :)

       

      באמת חגי? אין לך גבולות?

      ולאיזה חלק לא האמנת?

      שמחה שחייכתי אותך, עכשיו גם אני מחייכת.

      צטט: momow 2010-03-15 21:45:07


      איך שאת מתנסחת להפליא. קסים קסם.

      שלמה

      נהיה גם חברים למרות היותי "אסיר ציון מרצון" והעדרותך הצפויה?

       תודה, אסיר ציון מרצון? תבלה יפה. אני אחזור.

       

       

        15/3/10 22:48:

      אמן ואמן.

      וגם חג שמח :-)

      אורית. 

        15/3/10 22:47:

      פנטזי יקירתי...

      סעי לשלום וחיזרי בשלום
      (רק בלי פרוות בבקשה)

      חג שמיח.

      מצטרפת לתפילתך, שגלעד יחזור, ובא לשליט גואל.

       

      את הרי כבר יודעת שהאמנתי לכל מילה  !!!

       

      איזה חיוך יש לי על הפרצוף :)

        15/3/10 21:45:


      איך שאת מתנסחת להפליא. קסים קסם.

      שלמה

      נהיה גם חברים למרות היותי "אסיר ציון מרצון" והעדרותך הצפויה?