עין ירוקה מחייכת
פוסטים אחרונים
- חכמת העננים 3/11/14
- ימי המתנה 16/6/14
- שלכם, החורף 7/5/14
- חלום ליל קיץ 13/2/14
- רועה יקר 2/1/14
- איחולים 31/12/13
ארכיון
דליריום I
לפני שבועיים פרסמתי כאן את הפוסט האחרון, שהיה גם החלק האחרון של הסיפור שכתבתי בזמנו על אהבות משונות. באותה השעה התחיל אצלי חום גבוה, חום שיטפס קרוב לארבעים מעלות וישאר כך למשך שבוע שלם, יביא אותי למצב של התייבשות מוחלטת ואשפוז בן חמישה ימים בבית חולים אפור ומדכא, שיכלול אינפוזיות,אינהלציות,ניתוחי מצב של רופאים שונים ועשרות כדורים ממינים שונים.
זו תהיה דלקת ראות קשה במיוחד, שתוגדר על ידי הרופאים בתור דלקת ראות אטיפית (לא מאופיינת) ותהפוך אותי לחולה הקשה ביותר במחלקה, הוזה מחום במשך ימים, מצוי במעין בידוד משאר החולים, נתמך על ידי המשפחה, לא מסוגל ללכת בכוחות עצמי, ובסופו של דבר, לאחר שהחום הגבוה ירד סוף סוף, אכנס למצב של בלבול קיצוני, חוסר שינה וחוסר רעב שימשך ימים שלמים, סובל מהזיות מציאותיות לחלוטין, אובדן זיכרון ופגיעה בכישורים הקוגנטיביים, מה שיעורר בי דיכאון חריף מאוד והגעה עצמית לבית החולים גהה, שם שיחה קצרה עם שני פסיכיאטרים תבהיר לי את המצב אליו נקלע המוח שלי- דליריום שמו, והוא מאפיין מצב קיצוני במיוחד שהמוח היה שרוי בו בעקבות מחלה קשה, בעיקר סיטואציות של חום גבוה.
אני אתבקש להתאשפז מחדש אך אסרב לכך, לאחר הטראומה של האשפוז הקודם, ובמקום זאת אבחר בדרך טיפול משלי, מעין שוק תראפי, של חזרה כפויה להדרכת הקבוצות שלי, למרות המצב הקשה בו נמצאת המודעות שלי והיכולת הקוגנטיבית, מתוך האמונה שרק זה מה שיחזיר אותי לעצמי. בסופו של דבר הבחירה הזו תתגלה כנכונה. נכונה מאוד. רק כעת אני יכול לומר בביטחון שהתחלתי להתאושש מהמחלה הזו וכל הנלווה אליה וגם לומר שהמחלה הזו פירקה אותי לחלוטין ובנתה אותי מחדש- איני אותו אדם שהייתי לפני שבועיים.
דברים רבים השתנו, רובם המפתיע לטובה. המחלה הזו הוציאה אותי ממצב דיכאון שהייתי שרוי בו לכל אורך החורף האחרון, קירבה אותי אל הוריי שמאוד תמכו בי, עוררה בי אהבה מחודשת לכל מה שאני עושה או רואה ולמי שאני מכיר ואף ניתן לומר שהפכה אותי למרבה ההפתעה לאדם מאושר.
זו רק מעין הקדמה כיוון שקשה לי לספר את כל שעבר עליי במהלך השבועיים האלו ברשומה אחת. נכון שזו מעין הקדמה שבעצם מגלה כבר את הכל, ובכל זאת יש כל כך הרבה מה לספר, כי התחושה היא שכל כך הרבה השתנה.
אני שמח מאוד לחזור לכאן. באמת שהתגעגעתי. למילים, להווייה המיוחדת השוררת כאן, ובעיקר אליכם.
כל כך שמח לחזור |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פספסתי המון, נכון? המון ממך.
גורם לי להצטער עוד יותר וכל כך על ההעדרות שלי. מקווה שלאט לאט אוכל להשלים את החסר.
אוהבת מאד
תודה לך על המילים, והחיבוק....
תודה שהתפרצת :)
לפעמים אדם חווה חוויה טראומטית כה קשה, שהכל מחוויר לעומתה, גם הדיכאון שהיה בו,
כשיוצאים מבית חולים, ממחלה, אז לפתע, ההווי היומיומי מקבל משמעות חדשה.
פתאום מקבלים בברכה מה שפעם היה מובן מאיליו ואפילו נדחק בבוז.
יופי שחזרת ושאתה מרגיש טוב יותר
ואין כמו ריפוי עצמי, זה רק מראה כמה כוחות נפש אדירים יש בך, גם כדי לתת לאחרים,
חיבוק ממני
ורק טוב.
לפעמים הגוף צריך לשחרר
והרי מקום נמוך [נפשית] הוא קרקע פוריה לכל תחלואי העולם
ועל זה אומרים "נפלת חזק"
ומהמקום של הריפוי גם התאוששת נפשית
זו הבחירה שלך ...
להרפא ולהנות מהאביב והאור שמסביב
וסליחה שהתפרצתי :)
תודה :)
כבר מזמן לא קראו לי כך.. בבלוג הקודם כוניתי כך הרבה פעמים אבל כאן כבר די שכחתי מכך....
תודה גם שהזכרת לי :)
תודה לך, יקרה!
את מתארת כל יפה את תהליך הריפוי הזה.
המחלה הזו לימדה אותי והראתה לי המון על הקשר שבין הגוף והנפש. על כך אספר גם בהמשך אבל את בטח כבר מבינה את כוונתי..
תודה על החיבוק :)
תודה רבה!
את כל כך צודקת בדברייך ובתהליך הזה שעבר עליי בשבועיים האחרונים נוכחתי בזאת באופן כל כך חזק ואינטסיבי.
תודה.... גם לך, ולכולם....
תודה רבה!
:-)
שמח לחזור :)
תודה....
בשבילי אתה עין ירוקה מחייכת.
ברוך השב ו - בריאות. הרבה בריאות.
איידהו יקר
כמה טוב שחזרת
וכמה טוב שמצאת בעצמך את היכולת לתת לעצמך באמת להתחיל בתהליך של ריפוי
זה מדהים אותי תמיד הרגע הזה שבו מגיעה ההבנה שניתן להירפא
אומנם זה מכאן , אבל עדין , יש בי את הרצון לשלוח לך חיבוק גדול ותומך
זה מדהים שהוויתור על שליטה , ההרפיה שאיפשרת והקבלה של ה" מחלה", יכולים להביא דברים חדשים, אם פותחים פתח להוריקן הזה לחלוף בתוף הגוף שלך .
זה תהליך מבורך ויצא לך המון טוב ממנו.
בריאות איזון ושימחה לך יקירי
ואביב נהדר, על כל המשתמע ...
נ.
וואו.....
רק בריאות!
שמחים שחזרת, ושאתה מרגיש טוב
רק בריאות:)
על זה נאמר מעז יצא גם קצת מתוק
שמחה שחזרת :)