אז סוף-סוך הספר שלי נמצא (כמעט) בכול חנות בארץ. זה היה יותר קשה מלידה (הריון זה רק 9 חדשים), אבל נהנתי מכול רגע, כמו שתיארתי בפוסט קודם.

לרגל המאורע אני רוצה לכתוב על הספר ועל הסיפור שכול אחד מאיתנו מספר לעצמו.

לכל אחד מאיתנו יש סיפור שהוא מספר לעצמו. הסיפור הזה מוכר וידוע ואין שום אפשרות לשנותו. אז זהו שלא. הסיבה היחידה שנראה לנו שהסיפור הזה לא ניתן לשינוי היא שהתרגלנו אליו, הוא הפך להיות חלק מאיתנו. יש משפט חכם שאומר שהדרך הטובה ביותר לשנות את העולם היא לשנות את הדרך שאנחנו מסתכלים עליו, כלומר לשנות את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. משפט חכם אחר אומר: אל תיתן למי שאתה להפריע למי שאתה יכול להיות, או במילים אחרות: אל תיתן לסיפור שאתה מספר לעצמך, להפריע לסיפור שאתה יכול לספר לעצמך.

שמעתם פעם מישהו מספר לכל מי שהוא פוגש כמה הוא מסכן וקורבן? זהו הסיפור שלו ואתם עדים לפרק חדש שהוא כותב בו. בעצם לא כל-כך חדש, הוא כותב את אותו הפרק עוד פעם ועוד פעם. אתם מכירים אנשים אופטימיים שתמיד טוב להם? לפעמים נראה לכם שהם מגזימים בסיפורים שלהם, כי בעצם החיים שלהם לא משהו, לפחות לדעתכם. הם כותבים את הסיפור שלהם מתוך בחירה וזה סיפור טוב. אל תפריעו להם.

הסיפור אחת, שתיים ומיליון הוא לא עוד ספר הדרכה או סיפור ניו-אייג'י טיפוסי. הוא אינו מדבר על מיסטיקה, לא על אלוהים, לא על אנרגיות וכוחות אל טבעיים, לא מבקש להאמין בשום שיטה או לוותר על אמונות קיימות. הוא לא נכתב רק עבור קהל הקוראים של ספרות העידן החדש, אלא גם ובעיקר עבור האנשים שלא מאמינים "בשטויות האלו."

לכל אחד מאיתנו יש מיליון דרכים שונות בהן הוא יכול לצעוד בחייו. רובנו בוחרים בדרך אחת ומתעלמים מקיומן של כל האחרות. אנחנו בוחרים את הסיפור שלנו מתוך שכנוע עצמי עמוק שזהו הסיפור היחיד האפשרי ואין לנו אפשרות להחליפו. אנחנו מתרגלים לסיפור הזה, וגם אם הוא רע מאמינים שאם אפשר היה להחליפו, זה רק במחיר כבד, במאבק או בעוד שנים רבות.

הספר הזה הוא פנס לרגלנו שאמור להאיר לנו את כל הדרכים, כדי שנוכל לבחור את הדרך המתאימה לנו ביותר, כדי שנוכל לכתוב את הסיפור שלנו מחדש. זהו משל ומדריך לחיים הנראים כיצירת אמנות, שאינו בא להטיף או לשנות, רק להאיר ולהעיר.

הספר הסוד הוא בעיקרו תיאורטי, מי הזיז את הגבינה שלי פשטני, בדולינה מהפכני והנסיך הקטן מרומז ומיושן, אך כולם ספרים מעולים ופורצי דרך, ואחת, שתיים מיליון בא להמשיך את דרכם ולעלות לשלב הבא. זהו לכאורה סיפור נאיבי-יומיומי, שיכול להתקיים בכל מקום בישראל ונוגע לכל מי מאיתנו שאי פעם ניסה להשיג משהו בחייו ונכשל.

"האמן אינו עוסק בשיפוט של טוב ורע, צודק או לא צודק, ומקבל כל דבר כפי שהוא. שיפוט יכפה עליו זווית ראייה אחת, יגרום לו לוותר על הזויות האחרות, ויפגע באמנות שלו. ואז, הוא כבר לא יהיה אמן אלא לוחם."

אז איזה סיפור תספרו לעצמכם היום ?