איפה המשטרה? איפה האבטחה?
בהפגנות שמאל בעת החדשה, המשטרה מסתובבת סביב המפגינים עם מצלמת וידאו. שקט, מצלמים. אפילו בהפגנת ארגוני עובדים ונשים לציון יום האישה הבינלאומי 2010 - מצלמים. לצורך מה הצילומים?
לאלה בינינו שאינם זוכרים את הלינץ' הציבורי בארגון "שוברים שתיקה" אחרי החוברת שפורסמה בדבר התנהגות חיילי צה"ל במבצע "עופרת יצוקה", נזכיר את הדיאלוג האינטלקטואלי בין קובי אריאלי ועירית לינור, דיאלוג הקורא לנו לתפוס את החבר'ה מ"שוברים שתיקה" ו"להשאיר להם צלקות" משום שהם "מלשינים עלינו". חזרנו לכיתה ה'.
ליו"ר תנועת חד"ש, מוחמד ברכה, נתפר תיק מופרך בגין אלימות כלפי שוטרים בארבעה מקרים בארבע הפגנות. התיק הזה כל כך מופרך, שמפלגות שמאל מ-43 מדינות שונות אשר ביחסים דיפלומטיים עם ישראל, פנו בדרישה לבטל את המשפט המגוחך, רומס הדמוקרטיה הזה.
אם תזרקו צפרדע למים רותחים, היא תקפוץ מיד החוצה. אם תזרקו אותה למים קרים, ולאט לאט תחלו בחימום המים, היא תישאר שם עד שתמות. העם היושב בציון 2010 כמשל.
אוח, החיוך של אלי ישי. מתחת לשפם, משחק מחבואים עם מצלמת ערוץ 10. נשוב לכל ישוב, הוא אומר. בשייח' ג'ראח, בסילואן, בכל מזרח ירושלים. בעצם, לקחנו להם את הבתים והיישובים ב-48', עכשיו אנחנו לוקחים גם את מה שכביכול היה שלנו לפני 48', והפלסטינים גרים באוהלים ברחוב. האם "נשוב לכל יישוב" יכול להיות דו-כיווני? האם בג"ץ יתייחס למסמכי בעלות על בתים של פלסטינים ביפו לפני 48' כמו שהתייחס למסמכי בעלות על קרקע של יהודים בשייח' ג'ראח? רוצים לנסות? העיקר שאלי ישי מחייך. כמו בסרט אימה, תביאו לו חתול שמן ללטף.
היום, או אתמול, הוכרזו בילעין ונעלין שטח צבאי סגור, אך ורק בימי שישי, בין השעות שמונה ושמונה. אכן, סתם בזבוז תחמושת השמאלנים האלו, איך לא חשבנו על הפתרון הזה קודם?
הדמוקרטיה מתחילה להיות עול על משטר הימין הקיצוני. אז מה? אז התחלנו להתרחק ממנה. קצת, לא משהו רציני. משטרה חשאית, הגבלת חופש התנועה, מניעת חופש ההפגנה, מעצרים בלתי חוקיים, פוגרומים בחסות, כוחות בטחון מגוייסים. ככה, בקטנה.
מסע הצלב שניהלה התקשורת, בשליחות ממשלת ישראל, צה"ל וכמובן - עמותת "אם תרצו" נגד הקרן החדשה והעומדת בראשה פרופסור נעמי חזן, ייזכר. אנחנו בקושי זוכרים את הפרשה הזו עכשיו, אבל היא תהיה שם, שחור על גבי לבן, בספרי ההסטוריה שילדינו ילמדו מהם. והם יחזרו מבית הספר, עייפים אחרי יום מפרך, ישבו לשולחן לאכול את ארוחת הצהריים פרי עמלינו. בין השלוק מהמים, לביס הבא מהשניצל, ילדך ישאל אותך: איפה את/ה היית? מה את/ה עשית אז? ואתה תענה לו. שלא יבלבל את המוח, חמודי, ושלא ידבר בפה מלא.
בתחילת המאה ה-20, הגיעו לכאן באוניות גדולי ומייסדי תל אביב והאומה כולה. בבתי הקפה היפואיים השתכר נפתלי הרץ אימבר מדיי ערב. באוקטובר 1898, ביקר בנימין זאב הרצל ביפו. יפו, זו ולא אחרת. עיר עולם, מרכזו של המזרח התיכון והעולם הישן. אחרי מצור נפוליאון ב-1799, כיבוש העיר ע"י סולימאן פאשה ב-1806, וגירוש 90 אחוז מאזרחיה ע"י צבא ההגנה לישראל ב-1948, ממשיכה משטרת ישראל את המגמה. ומה נותר מעיר העולם המרכזית? נמל מוזנח, מדרכה מטונפת והמון, המון אלימות משטרתית גזענית כלפי תושביה הפלסטינים של העיר.
היום הגיעה ידיעה לחדשות - שני חיילי גבעתי שדרשו מילד בן 9 לפתוח תיקים שנחשדו כממולכדים במבצע "עופרת יצוקה" ועוד חייל מפלוגתם שגנב לפלסטיני כרטיס אשראי ועשה בו שימוש, לא התוודעו לכך שהוגשו נגדיהם כתבי אישום. טעות של המפקד או של בית הדין הצבאי? בכל אופן, מחדל, ללא ספק.
בלי שאנחנו שמים לב, הופכת מדינת ישראל, ומפתחת דפוסי התנהגות של משטרים פשיסטיים במהלך ההסטוריה. המקרים המדוברים אינם חד פעמיים. על פעולות טרור מעוגנות בחוק בשטחים אני כבר לא מדבר, גם לא על אפלייה גזענית בצדו הזה של הקו הירוק. אני לא רוצה לעסוק בטיפוח ההפרדה והלאומיות במערכת החינוך, מה שמייצר אלימות באופן טבעי. כל אלה הם פשוט תוצר של מדיניות ימנית. הם תוצר של אלה שנמנעו מלהצביע בבחירות האחרונות, או הצביעו קדימה עקב הבנה לקויה של המערכת הפוליטית בישראל.
אני מדבר על כך שגופים ממלכתיים, משמע א-פוליטיים במהותם, נוקטים עמדות פוליטיות ימניות. המשטרה הפכה להיות בשירות הממשלה הימנית. צה"ל מזמן מתנהג כארגון ימני חמוש. יחידת "עוז" של משרד הפנים מבצעת מעצרים ברוטליים של עובדים זרים בשעות תפילה במקומות קדושים, בעוד מדינת ישראל מנפיקה אשרות לחדשים שיבואו במקומם לשוק העבדים בדרום תל אביב. אני מדבר על רמאות הציבור. אני מדבר על הערך העליון בחברה הישראלית - כוח, עוצמה, לא אינטלקט חלילה. אני מדבר על מעקב של השב"כ אחרי פעילי זכויות אדם ושאר שמאליים, ועל מניעה ממוקדת של חופש התנועה שלהם, כדי מניעת הפגנות. אני מדבר על חנוכת בית כנסת חדש במזרח ירושלים בעודה בוערת, כמו לזרוק לתוך האש השורפת גם כך, חבית אבש"ש.
יש כאן פשיזם, הם רודפים פלסטינים, הם רודפים פעילים שמאל, הם מצלמים בהפגנות, הם שולחים שוטרים סמויים להפגנות לדלות פרטים על משתתפיהן. יש כאן פאקינג פשיזם. והגיע הזמן להרים את בלם-היד, לפני שנאבד שליטה במדרון. שאומרים על מהלכים פוליטיים שהם בכייה לדורות, מתכוונים לכך שילדיכם ונכדיכם הולכים לבכות על חיבוק הידיים הזה שלכם.
תמיד יש תירוצים, אבל גם לאלה שמגיעים למחאות שמאל, וגם לאלה שמשתתפים בצעדות, מייצגים משפטית, רואים חשבון, מנהלים את אתר האינטרנט, וכן הלאה עד לפעילי השטח עצמם - לכל אלה יש תקופות מבחנים, יש עבודה כדי לממן לימודים, או טיול בחו"ל, יש חברים שהם לא ראו המון זמן, אין להם אוטו והם גרים רחוק.
לפעולות פוליטיות נגד הפשיזם הישראלי העולה, צרו קשר.
עד כאן, תומר דותן. |